פרק 4

102 10 2
                                    

לאחר כל הארוע עם אמא שלי איבוד היד ואי גיוס לצבא, פגע בי מאוד רציתי לתרום הרבה אבל לא יכולתי באותה תקופה בקושי עמדתי.

ואז גילתי את הים בטעות משם תאהבתי בגלישה להיות כמעט במים אבל לא להיות במים, התשוקה הזאת זה מה שעזר לי.

לבסוף החלטתי שככה אני יתרום, לימדתי גם ילדים עם מוגבלות וגם עם לא ביחד,
החיבור שהיה שם לא היה שונה בחיבור בין ילד רגיל לילד רגיל.

הראש שלי מלא במחשבות על רון, למה אני כל הזמן חולם עליה? כאלו אני מפתח רגשות כמו שמיכל אמרה.

אבדתי את זה סופית אני מקשיב לילדה בת 14 מה קורה לי?!

"טוב יאללה בוא נתחיל" אמרתי וקמתי מהאבן של החול, כולם הסתובבו ועמדו מולי מחכים להוראות.

"אז ככה רצו לשחייה ותחזרו ענה" אמרתי והוא עזבו תגלשנים ורצו למים.

"מפתיעה מאוד רותם הגדול גולש? ועוד מורה" אמר הקול האגרסיבי אבל גם הנשי של רון.

"למה מפתיעה אני מאוד נהנה" אמרתי הסתובבתי עליה, היא עמדה עם בגד ים ביקיני וגלשן בידה.

"מה באת לשיעור?" שאלתי והיא גילגלה עיינים, פאק!

"האמת שאני נראלי יכולה לעביר לך שיעור" אמרה ונעמדה לידי, "עוד נראה בסוף השיעור את ואני" אמרתי ושלחתי יד ללחיצה.

"שהטובה ביותר תנצח" אמרה ולחצה את ידי, "או הטוב" אמרתי והיא הרימה גבה.

לאחר שסיימתי את האימון וציפית קצת ברון גולשת התחלנו את התחרות, מי שישרוד הכי הרבה זמן על הגלשן בגל ינצח.

ישבנו על הגלשנים רחוק מחוף מחכים לגל שיבוא, "נו אז איפה את גרה?" שאלתי כי התחיל להיות משעמם.

"עם איתן בעיר קרובה הנה" אמרה שיחקה קצת במים עם הרגלים, היא נראת מוטרדת מאוד.

"שפחי את זה כבר" אמרתי והיא הסתכלה עליי בבלבול, "את מה?".

"את מה שמטריד אותך" אמרתי והוא השפילה את מבטה, "כלום אין דבר" השיבה ונאנח.

רציתי לענות לה אבל ראיתי גל והתחלתי לשחות עליו רון אחרי הוא היה ענק ומרשים לחופי ישראל.

לבסוף עליתי למצב הגלישה והתחלתי לגלוש עליו בתקווה שהוא לא התרסק עליי.

לאחר שאני ורון יצאנו מתנשפים, הגיע עוד גל אבל נפל עליינו בחוזקה והעיף את שננו מהגלשנים.

נפלו לתוך המים תקרבתי קצת לרון כי נראלי היא נפגע יותר היא הייתה יותר קרובה.

תפסתי אותה ותפסתי את הגלשן שלה ומשכתי אותנו למעלה על הגלשן.

שיצאנו היא השתעלה וירקה מים, "מאיפה זה הגיע" לחשה והרמתי את מבטי ראיתי עוד גל גדול מתקרב.

"צריכים לצלול!" צעקתי ובשניה שהיא הגיעה שננו צללנו מתחת למים.

"מה קורה פה לעזעזל?!" שאלתי בהלם הבחנתי שבאופק יש יאכטה וממנה הגיעו הגלים.

"טוב נראלי תקו" אמרה רון שתקדמו בשחיה לכיוון החוף.

"לא נראלי ניצחתי" אמרתי היא בעטה בי מתחת למים, אני אוהב את חיוך שלה היא יפיפה בעיקר שהיא רטוב....

"רון!" צעק קול שהיה לי מוכר וקטע את המחשבות שלי.

"אוף זה איתן" אמרה ותכוונה לחבר הקנאי שלה, אני שונא אותו ואני רק מכיר אותו שבוע.

הבן של המאמןWhere stories live. Discover now