פרק 10

76 10 0
                                    

שכבתי במיטה הראש שלי התפוצץ, כבר יומים שאני לא מצליחה לישון. הכל מרגיש לי שחוזר על עצמו.

כאלו עוד פעם אני חוזרת לשנה הזאת, השנה בה אמא שלי מתה.

אני שומעת גניחות מצד ימין שלי, ונשמע שאיתן קם עכשיו. ידו סביב מותני והוא בלי חולצה.

"בוקר טוב יפיפה" אמר ונישק ללחי שלי.
הוא קם מהמיטה ושם מכנסיים.

"בוקר" עניתי והתקדמתי לכיוון חדר האמבטיה. הרגשתי משהו תופס בידי והסתובבתי.

"אנחנו צריכים לדבר" אמר ואני נאנחתי.
הוא עזב את ידי ואני התקדמתי לכיוון השרותים.

"מרגיש לי שאת מתעלמת ממני" אמר ונכנס אחרי. אני צחצחתי שיניים והוא חשב על מה להגיד.

"את אוהבת אותי?" שאל ונראה שהוא לחוץ מאוד, הסתכלתי עליו דרך המראה.

הוא לא רציני עם לא הייתי אוהבת אותו לא הייתי חייה איתו. אבל תאמת בזמן האחרון הלב שלי במקום אחר, או יותר נכון של משהו אחר.

"את מוטמטם!" צעקתי עליו בזמן שטפתי את הפנים שלי. "עם הייתה באמת אוהב אותי לא הייתה חושב את זה".

"את מתעלמת מהשאלה" אמר וקולו נשמע עצבני המיוחד, לא עצבנתי אותו בעצם מה אכפת לי ממנו.

"אני לא מתעלמת ממך אני אומרת עובדות אתה רכושני עליי קנאי מעצבן! מה אתה חושב שזה מה שיגרום לי לקפוץ עלייך".

"אז תתרחקי מהרותם הזה ואני יעזוב אותך בשקט הוא רק מנסה להפריד אותי ממך"
אמר בעצבנות והחזיק בכיור שמאחורי.

"חלום שתהיה כמונו" מלמלתי ועיניו חשכו.
פאק לא אמרתי את זה עכשיו אוי לא.

"את רוצה להיות איתו?" שאל וקולו היה מדוכא, "לא" עניתי בהיסוס.

"כן אז למה את רוצה שאני היה כמו רותם?" שאל ונראה שהוא עצוב. "כי אני זוכרת הכל מהעבר אז אתה יודע".

"לא אני לא יודע" אמר ויצא משרותים.
אני מרגישה רע אבל לא עצובה מזה מרגיש לי שזה היה הדבר הנכון.

אני חושבת שאני רוצה הפסקה עד שאני ירגיש מה אני באמת רוצה, או יותר נכון שהלב שלי יחליט.

יצאתי מהבית רוצה חופש ממנו הוא מעצבן אותי כל כך, היום אין לי עבודה אז הלכתי לים לאוויר הצח ולהרגשה הטובה ברגליים.

אולי רותם היה שם בלי חולצה רטוב ו..

מעובר לי בראש יש לי בן זוג, נתתי לעצמי מכות בראש כאלו זה יעזור לי.

"היי לך מותק את בסדר?" שאלה אישה מבוגרת שנראתה מתוקה מאוד.
"כן אני בסדר" ממש.

"את יפיפה אני מתגעגעת לגיל הזה, היום החיים בגיל הזה יותר טובים לא?" שאלה האישה בחביבות. "אפשר להגיד".

"למה מה קרה?" שאלה וסימנה לי לשבת לידה בספסל התיישבתי לידה וחייכתי עליה.
"נגיד והיה לך בן זוג ואת אוהבת אותו אבל הלב שלך אצל גבר אחר שהגיע מהעבר משום מקום, את מי היית בוחרת?".

"שאלה מקסימה זה קרה לי" ענתה לי ופי נפל למטה, "אז מה עשית?!" שאלתי ואחזתי בידה בכוח עיינה נפלו לידה ואז היא הרימה את מבטה עליי וחייכה.

"טוב הלכתי עם בן זוגי הישן אבל אחרי שנים התגרשנו אחרי שהיו לי שתי בנות ממנו, עכשיו אני עם בחור אחר לגמרה אבל לפעמיים אני מצטעת שלא הלכתי עם השני" הסבירה בעדינות והיא חייכתי מקולה המרגיע.

"השאלה מה את רוצה ילדה" אמרה ואני שמתי את הראש שלי על כתפה והיא ליטפה אותו, אני לא יודעת למה אבל אני מרגישה ממש בנוח איתה.

"אני רוצה את רותם..."


הבן של המאמןWhere stories live. Discover now