פרק 29 ⚠️

76 10 0
                                    

הגענו הביתה, בגלל התוכניות הסודיות שלה המוח שלי רץ ללא הפסקה על מחשבות כחולות. "אתה יוצא?" שאלה רון מוציא אותי מהמחשבות.

"אה כן" אמרתי מבין מה אמרה ויוצא במהירות מהרכב, רון משלבת את ידנו אחת בשניה. "אתה מוכן?" שאלה אותי והנהנתי,
רון נשאנה עליי וחייכה.

הגענו לדלת ופתחתי את הדלת כניסה ונכנסנו, השעה הייתה חצות ובגלל זה היינו בשקט. "רוצה מים?" שאלתי והוצאתי שתי כוסות לאחר שענתה לי באישור.

"את נראת לי מתוחה, זה קשור ךתוכניןת שלך?" שאלתי אותה שנעמדה לידי, סיימתי למזוג מים לשתי הכוסות והבאתי אחת לה.
לאחר ששתינו הלכתי להוריד נעליים בכניסה ורון עשתה את אותה דבר.

"בואי" אמרתי קמתי ומשכתי אותה אחרי במדרגות, "ממהר?" שאלה עם חיוך זחוח על שפתיה, "מאוד". שהגענו לחדר שלי נכנסנו ונעלתי אחרינו מדליק את אור ומסתכל על רון.

"תרצי עם אור או בלי?" שאלתי והיא התקדמה עליי מדביקה אותי לקיר, "אני רוצה עם אור בשביל שהוכל לראות את הפנים היפות האלו שתגמור" אמרה בחושניות וליטפה את הלחי שלי.

חייכתי עליה ותפסתי את הלחי שלה לתפיסה חזקה על שפתיה עם שפתיי. לא הצלחתי להוריד את שפתיי ממנה, רציתי שזה ימשך לנצח אבל טוב צריך קצת גם אוויר.

לאחר שהתנתקנו היא הובילה אותי למיטה ושהיינו ממש קרובים היא דחפה אותי עליה ועלתה מעליי, המשכנו להתמזמז אבל ידענו שזה רק ההתחלה.

לאחר הרבה זמן היא הורידה את החולצה שלה ואז הורידה את המכופתרת שלי במהירות. לאחר שנשארנו רק עם הלבשה תחתונה מתנשפים וחרמנים היא הסתובבה לכיוון המגירות והוציא חיפיסת קונדומים.

"אממ קצת גדולים לא?" אמרה שפתחה את החבילה החדשה, "למה את מופתעת?" שאלתי והיא צחקה בזמן שהוציא אחד מהחבילה. "שתדעי הם חדשים בגללך, כי לא שכבתי מאז שנפגשנו בחוף" הסברתי והיא חייכה אליי מורידה את החזייה.
"הוחמאת" ענתה בגיחוך, הורדתי את הבוקסר והיא שמה לי את הקונדום.

"תאמין לי אבל זה ממש גדול לממוצע" אמרה במבט מתפעל. "אני תמיד מעל הממוצע" השבתי והיא הסמיקה. זה הולך להיות לילה ארוך ומענג במיוחד.

______

קמתי בבוקר מקרן אור שנכנסה לחדר, האור בחדר היה עוד דולק מאתמול בלילה והראש שלי כאב בטרוף.

הרגשתי משהו קטן זז בידי, לאט לאט פתחתי את העיינים מבחין בזוג עיינים גדולות וירוקות בוהות בי.

"עד שקמתה" אמרה בקול עייף רון ושפשפה את עיינה. "כן הייתי גמור מאתמול", "וזה נראה שקמת לפני זמן קצר" עניתי והוספתי בקול צרוד.

"כן גם אני, רואים את זה על השעה כי השעה 12" השיבה וניסתה לקום מהזרעות שלי או יותר נכון מהמיטה אבל קרסה.

"יש מצב שאני עייפה עדין" אמרה בציניות ואני הזזתי את שערה מאחורי אוזנה,
היא כל כך יפה ובגלל זה אני לא איתן לה לוותר על חייה כל כך מהר כי היא חיי.

"תהיה עצוב שלא היה כבר תשער הזה?" שאלה ועיינה הראו עצב, "אולי כן אבל אני היה הרבה יותר עצוב שאת לא תהיא" עניתי ונישקתי את המצח שלה. "תאמת היה לך יפה קרחת" הוספתי והיא צחקה, "שקרן גרוע" אמרה וקמה מהמיטה מתקדם לכיוון המקלחת בצליעה.

אוי אני הולך לגרום לה להיות במצב הזה הרבה בחייה.

הבן של המאמןWhere stories live. Discover now