פרק בונוס💕

94 8 8
                                    

אני עומד מול הקבר הזה בידיע שהקבר הזה לימד אותי אמון בחיי, הוא שינה אותו אבל גם שיפר אותי.

על הקבר כתוב:  טוני ליו בן זונה אחד גדול.

מקוריות שלי כי זה מה שהוא. אבל אי אפשר להתעלם מזה שהוא שינה אותי בלי שידעתי ובלי שהוא ידע.

שמתי לב פרחים והדלקתי לו את הניר כי זה כבוד בסיסי וגם לא משנה מה היה הוא אבא שלי גם עם אני לא רוצה.

כיום אני בן 32 ואני סוף סוף מחנך של כיתה ז' בפעם הראשונה, נפגשנו לראשונה לפני שבוע וממחר נהיה כיתה אמיתי.

"רותם כמה זמן" נשמעה הקול אהוב עליי מאחורי, "רון אני לוקח תזמן את יודעת" השבתי לרון והיא גיחחה.

"ומה עם הייתי יולדת ברכב?" אין מצב הייתי מתחרפן לביתנו השניה מגיע להיוולד במקום טוב, חשבתי.

"מה אמא את יולדת?" שאלה לונה הקטנה, לונה היא ביתנו הבכורה והיא בת ארבע היא קיבלה תעיינים הירוקות של אמא שלה ותשער שלי אבל היא עם קרה כי השער הארוך שלה הפריעה לה לרוץ.

"רון אמרתי לך לא להרים אותה" התעצבנתי על רון ששמתי לב שלונה על ידיה.
"בסדר" רון בחודש תשיעי וכמעט שבוע ארבעים.

"טוב אתה רק מעצבן אותי עכשיו אז בואו נעוף מפה" אמרה רון והורידה את לונה.
למזלי לונה לא דומה לרון באופי כי אז הייתי מתחרפן, לא תבינו לא נכון אני מת על האופי של רון אבל לפעמיים היא ממש מעצבנת.

נכנסנו לרכב והתחלנו לנסוע חזרה הביתה כי רון ממש ביקשה. "מתי החתונה של יובל ואור?" שאלה רון ועברה על הדואר שלקחה בבוקר מהתיבה.

"ביום חמישי בשש", "אז אתה חושב שצריך להזמין ללונה בייביסיטר כי זה ממש מאוחר?" "לא!", צעקה לונה לפני שעניתי.

"אני רוצה ללכת לחתונה של דודה יובל" אמרה לונה בכעס ואני חייכתי, "בסדר ירח שלי את תבואי" אמרתי בידיעה שהיא תרדם רק שניכנס לאירוע.

"אמא אבא איך הייתה החתונה שלכם" שאלה לונה ואני חייכתי והסתכלתי על רון.

"את זוכרת שלאמא היה סרטן?" שאלה רון והיא הנהנה. "אז לאחר השיקום אמא ואבא תכננו את החתונה ועבדו מאוד קשה על זה, בחתונה לאמא עדיין לא יצאו שערות אז יש הרבה שערות שהיא קרחת, תאמת כולם."
המשיכה רון בחיוך.

"ונהנתם?" שאלה לונה וראיתי במראה את חיוכה. "כן היה ממש כיף ומרגש כולם היו שמחים" אמרתי ורון חייכה עוד יותר.

"אה זה נשמע כיף! מתי אני מתחתן?" שאלה לונה ורון גיחחה ששמה לב שפני מתוותות.
"לעולם לא את של אבא לנצח", "לא אני רוצה להתחתן!" צעקה בזעם לונה ושילבה ידיים בברוגז.

"לא מפריע לי שהיא ברוגז איתי עכשיו אבל בסוף היא תבין אותי" אמרתי לרון ולונה השמיעה קולות מאחורה.

הבן של המאמןWhere stories live. Discover now