פרק 25

66 10 0
                                    

אוי ואבוי, הייתי אמורה להנות בערב הזה תאמת נהנתי אבל התחמקתי מאחת השאלות של רותם כל הערב.
'את נראתה מוטרדת' חלום שיכולתי להגיד לו תאמת אבל אני מפחדת.

"בוקר טוב" אמר רותם והסתובב לכיווני במיטה, ישנתי עם חולצה של רותם ובוקסר שלו כי עדיין לא לקחתי את בגדיי מהדירה של איתן. תאמת ביום זה מה שאני הולכת לעשות עם יצחק.

"הטלפון שלך מצלצל כבר עשר דקות" אמר רותם וליטף את כתפי החשופה מוציא אותי מהמחשבות המוטרדת ישר לפנטזיות.

לקחתי את הטלפון רואה את השם של יצחק מוקרן.

"הלו"

"כן רונוש תקשיבי אני מחכה לך כבר שעה למטה אז תתחילי להגיע"

"פאק שחכתי"

ניתקתי וקמתי מהמיטה במהירות רצה לחדר הרחצה לא לפני שלקחתי בגדים.
"מה קרה?" שאל רותם הישנון מהכניסה,
"הולכת עם יצחק לדירה הישנה" הסברתי והוא נאנח "לבוא?" שאל והנדתי, "אני צריכה להתמודד לבד" הסברתי והוא חייך נישק לראש שלי הפעיל תמים והתחיל להוריד חולצה.

"מפריע לך?" שאל אותי לפני שהוריד את המכנס, "לא ממש לא" חיכיתי לזה תאמת,
הוא ניכנס למקלחת ואני יצאתי בחוסר רצון.

יצחק חיכה מחוץ למכונית נשען עליה ומסתכל עליי במבט כועס, "תנשום איחרתי רק בשעה פעם איחרתי בשלוש" הסברתי לו והוא גלגל עיינים ונכנס לרכב ואני אחריו.

"נו מוכנה?" שאל אותי ואני הננתי, "נו איך עם הבוי פרנד החדש?" שאל וחיוך זדוני על פניו. "אני כל כך מאוהבת בו פלוס חרמנית" עניתי בישירות והוא צחק.

"אני מת על השער שלך, זה בישבילו?" שאל והחמיאה לי, "תאמת שלא אבל הוא אוהב את זה" עניתי לו והוא צפר לאדם שלא זז בכביש.

"תנשום" אמרתי לו שהוא נראה ממש עצבני, "למה הוא לא זז?!" שאל בזעם שגרם לי לצחוק. אחרי נסיעה יחסית קצרה הגענו לדירה, יצאנו והלכנו להוציא ארגזים.

"מוכנה עכשיו?" שאל ואני הנהנתי ולקחתי שלושה ארגזים, עלינו לקומה ודפקנו בדלת, הלחץ גבר בחזה ודפיקות לב חזק נשמעו באוזני. הדלת נפתחה והראש שלי איתן צץ הוא נראה עייף מאוד.

"מה?" שאל ומשך באף שלו, פאק הוא נראה במצב רע בגללי אבל לא הוא עשה לי יותר רע. "באנו לקחת את הדברים שלי" עניתי והוא נאנח נותן לנו להיכנס.

שנכנסנו נראה דירה מוזנחת מלא בבקבוקים אבל התעלמתי לא צריכה ריגשות אשם על כלום. נכנסתי לחדר ופתחתי את החלון מתחילה להעביר את הבגדים לארגז, "מה לקחת?" שאל יצחק ואני סימנתי על האיפור שלי.

תחלתי לשים ובניהם שמתי בכמה ארגזים,
סיימתי ועברתי לבובות מצעים ספרים מחשב ותמונות שלי. עד שהחדר נראה כמו שהיה לפני שבאתי.

"היה לי תקווה שבאת בשביל לחזור עליי" מלמל איתן מהכניסה ובידו פחית בירה.
"לפעמיים חלומות לא מגשימים" עניתי לו וסגרתי את שני ארגזי הבגדים, יצחק כבר יצא עם האחרים.

שיצאתי מהחדר איתן תפס בידי, "עזוב אותי איתן!" צעקתי עליו וניסיתי להשתחרר אבל הוא לא שחרר, "את לא רוצה את זה הוא שתף לך את המוח!" צעק לי חזרה והיה ידוע לי שדיבר על רותם.

"הוא לא שתף לי את המוח הוא תיקן אותו וגרם לו אושר ושמחה משהו שחסר לו הרבה זמן, וזה לא מה שאני רוצה זה מה שאתה רוצה תהיה קצת מודה לעצמך אנחנו סיימנו סופית לא רוצה קשר עליך!" צעקתי עליו את האמת, הוא נהיה בהלם וניצלתי את זה שחררתי את ידי וסטרתי לו.

"להתראות איתן זאת הפעם האחרונה" אמרתי יצאתי מהדירה בזמן ששמעתי יבבות מתוכה. בי בי איתן הייתה חוויה גרוע שלימדה אותי משהו על החיים, שתמיד יש כלבים בסביבה שלך אתה רק צריך לחפש.

----------

בזמן האחרון יוצאים מלא פרקים ארוכים.

רוצים עוד שני פרקים?

הבן של המאמןWhere stories live. Discover now