רון ישינה לאחר שירדתי לה וזה משהו שהייתי צריך לעשות הרבה זמן, אבא מיכל ואדל הגיעו והחליפו אותי במשמרת כי הייתי
צריך ללכת לקנות לה משהו.
משהו שהולך לסמן את הקשר בניינו לנצח,
משהו שאני הכי בטוח בו בעולם וזה.
"איתמר איך קוראים לחנות הטבעות הזאת?" כן להציעה לה נישואים. השארתי לאיתמר את הודעה הקולית והתחלתי לנסוע לאזור הזכור.
לאחר שאיתמר שלח לי את הכתובת ושמתי אותה וויז הגעתי למקום, כמו שזה נשמע וגם המשמעות של החנות, היא הייתה מאוד מפוארת ואיכותית.
"שלום לך אדון צעיר" אמר אדם מבוגר שעמד ליד דלת הכניסה שנכנסתי, "שלום" עניתי והעברתי את מבטי לשלל הטבעות.
"נראה שאתה מעוניין באחת", "כן אני מעוניין לקנות אחת" השבתי לו והוא סימן לי להמשיך ללכת אחריו.
"אתה נראה צעיר במיוחד" אמר האדון, "כן אני בן 21". הוא עבר מאחורי הדלפק וסימן לי להסתכל על שלל הטבעות.
"מה הסוג שתרצה?" שאל לאחר שקט שלקח הרבה זמן. "אני ישמח לקחת כסופה אבל יחסית פשוטה" לדעתי רון תרצה פשוט ולא מושחתת שכזאת.
"מה אתה חושב על זאת?" האדון הוציא קופסא אדומה באה הייתה טבעת כסופה בעלת חרות של לב קטן.
"אני בחרתי את זה עם הלב כמחשבה שאתה רוצה להציעה", "בזה אתה צודק" אמרתי וגרדדתי את מאחורי הראש שלי.
"כמה עולה?" שאלתי ובעטי בטבעת. "חמש מאות ותשעים שקלים" מה? זה כל כך זול.
"זה ממש זול" אמרתי והוצאתי את הארנק.
"זה רק הנחה על זה שאתה אח של הבן זוג של הבת של שמשון" אה בגלל זה איתמר אמר לי לבוא לפה.
"אוקיי תודה רבה" אמרתי ונתתי לו את האשראי.
לאחר שיצאתי מהחנות לאוויר הנקי והמפתיעה התחלתי לחשוב.
על מהיה עם רון ומה עם לא תשרוד היה יקרה לה משהו.
אני יודע שעם היא תפגע או תלך אני ילך איתה לא עולם לא ישרוד בלעדיה.
"רותם תבסדר?" שאל הקול העדין והמוכר.
"היי יובל לא חזרתם?" שאלתי אותה והיא חייכה, "לא החלטתי להשאר עד שיגמר".
מבטה עבר לקופסאת הטבעת ועלה חיוך על פניה. "אני לא מאמינה!" אמרה בהתרגשות וכמעט צרחה את זה.
"כן אבל רק אחרי הניתוח" אמרתי לה והיא התקרבה עליי לקחה ממני תקופסא בשביל לראות את הטבעת.
"אתם צעירים" מלמלה שהחזירה לי את הטבעת, "מה זה משנה אני אוהב אותה ואני רוצה להראות לה תאהבה הזאת" לא משנה מה יקרה לא משנה מה יגידו היא שלי ואני רוצה להתחתן איתה.
"לא פשוט אני ירצה להתחתן בגיל יותר מבוגר כי עכשיו זה סתם מעיק" הסבירה יובל ואני חייכתי, מה ישתנה בה? כלום היא אותו אדם שהייתה ותמיד תהיה ילדה נודניקית.
"יופי לך, אבל אני לא את ואת לא אני" אמרתי והיא עיקמה פרצוף.
"מחר הניתוח לא?" שאלה ואני הנהנתי,
"בגלל זה אתה כל כך בלחץ רואים את זה עליך" הוסיפה.
"יואלה באמת? חשבתי שאני יקפץ משמחה", "תאמת חשבתי ככה כי זה יגמול אותה מהסבל הזה" הסבירה את דעתה ואני חשבתי על זה, תאמת הגיוני אבל אני פוחד רצח.
"טוב אני חייב לחזור אבל את יכולה לבוא" אמרתי לה והיא חייכה עליי וסימנתי עם הראש שלי לבוא איתי.
------
יובל ורותם זאת האימפריה הרומית שלי.
YOU ARE READING
הבן של המאמן
Romanceהסיפור על רותם אחיה הגדול של יובל ליו מפלצת הכדורגל שכובשת את אירופה ביחד עם בן זוג שלה אור סבן. רותם מרגיש בודד, הוא נפגע מאמא שלו לאחר שנתן באה אימון חוזר, הוא לא מתחננן לשתוק על זה ועל התגלית של חיו אהבתו לבת של המאהב של אמא שלו. שמה הוא רון בלנק...
