פרק 13

84 11 1
                                    

פאק הוא לא הבין אותי נכון, איך אני יוצאת מזה. הוא הדבר הטוב ביותר שיצא לי בתקופה הזאת.

"לא זה פשוט כי".
"כי מה?!" שאל בזעם והיה אפשר לראות את בעצב בעיינים שלו.

"אני לא יודעת איך להסביר את זה בלי אתה יודע לחשוף-" מלמלתי אבל הוא קם בשניה והלך משם, ידעתי שאין לי מה ללכת אחריו הייתי החברה היחידה שלו והוא יחדי שלי.
שברתי את הנאמנות שלו.

"למה זה תמיד קורה לי ועדיין לא בסיפרתי להם על הסרטן" מלמלתי לעצמי ממשיכה להסתכל על הים ואז על הכוכבים נראה שהם פחות בוהקים, כנראה אמא כועסת עליי.

"אני יודעת אמא פשוט נלחצתי כי את יודעת אולי רותם ואני אחים? ופשוט פחדתי אבל מקווה שלא כי אני אוהבת אותו" הסברתי לה שכל זה היה מלחץ וגם זה שאני מרגישה אשמה בהתעללות שהם עברו.

"ביי אמא" מלמלתי וקמתי מהחול מתנקת וצועדת לכיוון הרכב שלי. הכנסתי את המפתחות לסיווץ והתנעתי את הרכב.

לאחר נסיעה ארוכה חזרתי הביתה רואה את  איתן במטבח ישוב עם כוס קפה ועוד אחת מולו. "רון-" בשניה הלכתי לחדר שלו, פתחתי את הארון הוצאתי שמיכה וכרית וצעדתי לסלון זרקתי אותם על הספה.

"תוכל ללכת לחדר בלי לישון" ביקשתי ונשכבתי על הספה. "ממש לא שננו מדברים עכשיו על הכל ופותרים-",
"לא! לא פותרים כלום אני בוחרת אז אתה לך תישן במיטה המפוארת שלך ותעזוב אותי בשקט"

"שלנ-", "לא! שלך רק שלך זה הבית שלך לא שלי בבקשה תלך איתן" דמעות עמדו בעייני כמעט נפלות הוא לא זז רצתי לכיוון השרותים נכנסת ונועלת.

נשענתי על הדלת ואז קרסתי עבדתי שניים מהאנשים שאני אוהבת היום. הוצאתי את הטלפון מהכיס של השימלת חוף נכנסת לשיחות חרום ולוחצת על שמו של יצחק או יותר נכון.

בייבי אהבת חיי אבינו השני של בני ישראל.

כפי שידוע יצחק הוא מגזים.
לאחר שלוש צלצולים הוא לא ענה תמיד אחרי אחד הוא כבר עונה כי לי יש צלצול מיוחד אצלו בטלפון.

לאחר עוד חמש הוא ענה לפי ונשמע מוזיקה ברקע. "לא עכשיו כוסית של יצחק אני בשלישיה ונחשי מי במרכז?" שאמר ונשמעו התנשפויות ברקע. "לא יודעת" מלמלתי וקולי רעד.

"מה קרה כוסית של יצחק?" שאל ונשמע שהוא יצא והתרחק מהם כי עדיין נשמעו גניחות. "אני רוצה להיפרד מאיתן" אמרתי והוא גיחח, "בשביל רותמי?" שאל ואני צחקתי גם הוא נדבק בכינוי.
"כן בשביל רותמי" הכרזתי לו וגם לי.

"ספרי למה" דרש ואני ניגבתי את הדמעות שהיו על לחיי. "הוא מושלם הוא תמיד שם בשבילי הוא חתיך יש לא שרירי חזה וראיתי את הבליטה בלילה שהייתי שיכורה ומאז אני מפנטזת על זה. אוי והשפתיים הענקיות האלו בלי לנשוך אותם ו.. פאק!" גנחתי בסוף יואי אני חרמנית.

"תקראו לי שאתם עושים את זה יצטרף לשלישיה." אמר ושלח לי נשיקות של ביי ואני החזרתי.

שמתי את הטלפון על הריצפה מסתכלת על הריצפה בציפייה למשהו. נשמע צלצול הודעה ואני פותחת את הטלפון.
בטוח יצחק והסטיקרים של הבולבול שהוא שולח לי.

רותמי: בואי לבית שלי אין מצב שאת נשארת אצל איתן הלילה.

לפעמיים חלומות מתגשמים בייבי.

הבן של המאמןWhere stories live. Discover now