פרק 36

53 8 0
                                    

היא התחילה לפקוח את עיינים היפות שלה, אבל בשניה סגרה אותה ותפסה בראש שלה. "כואב לי" גנחה והזיזה את היד שלה לנקודת הראיה שלה ועייניה נפתחו לרווחה.

"מה יש לי על יד?" שאלה על החוד של האינפוזייה. "זאת אינפוזיה" עניתי לה ודמעות עלו בעיינה.

"לא לא לא!" צעקה והתחילה לבכות, "תרגעי רון הכל בסדר זה יעבור" אמרתי לה ותפסתי אותה לתוך חיבוק.

"רותם אני מפחדת לא בלי!" אמרה והתפוצצה על הכתף שלי, הבכי שלה היה חזק וכל כך עמוק כאלו סוף סוף נפתחה והוציא הכל.

"אני פה בשבילך לא משנה מה" אמרתי וליטפתי את הלחי הרטובה שלה, "רון את אישה חזקה וזה לא מה שישבור אותך" הוספתי והיא חייכה עלי.

"תעזוב אותי" מה?, "פשוט נפרד ותוכל להתחיל את החיים החדשים והטובים עם אישה בריאה ויפה" הסבירה לי והלסת שלי התהדקה.

"שלא תחשבי על זה אני ואת זה לנצח אני לא יוותר עליך לעולם שמעת!" אמרתי לה בזעם והיא נרתעה ממני. "סליחה שהתעצבנתי רק רציתי להסביר לך את זה".

היא חייכה עליי והניחה את ראש שלה על החזה שלי. "אני שמחה שאתה שלי" מלמלה ואני ליטפתי את הראש שלה מרגיש את הקצת שערות שיש לה.

"את שלי ורק שלי ולנצח נהיה יחד" אמרתי ונשקתי לראש שלה. "זאת רק תקופה היא עוד מאת תיגמר ונחזור הביתה" הוספתי והיא הסמיקה.

"אני ילך ללמוד תואר וגם את במה שתירצי ואז נקנה דירה לאחר שנשיג עבודה ונחייה ביחד לנצח" סיפרתי לה את תוכניות שלי והיא רק חייכה עליי חיוך מרוחק במיוחד.

"תתן לי לחלום את זה בזה שהלך לישון אני עייפה" אמרה ואני השכבתי אותה על המזרון. עיינה נעצמו לאט לאט והיא נפלה לשינה עמוקה היפיפה נרדמת שלי.

------

"היא בסדר?" שאל אבי שנכנס בדלת עם פרחים יפים. "כן בנתיים היא הלך לישון לאחר בדיקה".

"אוקיי אתה בסדר?" שאל אבי והתישב מולי על הכסא ואני ישבתי על המיטה. "אני היה בסדר שהיא תהיה בסדר" הסברתי לו והוא חייך עליי.

"אני פה שבילך תזכור את זה" אמר וליטף את השער שלי, חייכתי עליו והנהנתי, זה היה ברור שהוא איתי הוא תמיד שם בשבילי, בשביל כולם.

"היי" אמר איתמר מהכניסה, "היי" עניתי ופני נהיו קרות. "אתה כועס עליי? על מה?" שאל איתמר מבולבל ממה שהוא רואה.

"כי ברגע שהיה הכי צריך אותך אתה פשוט הלכת" אמרתי לו הוא נאנח. "לא הלכתי לא עזבתי את הארץ רק עברתי עיר בשביל להתחיל חיים חדשים לא למחוק את החיים הישנים" הסביר לי ואני גילגלתי עיינים.

"אתה יודע שאני תמיד פה אתם פשוט בוחרים להתעלם ממני, וזה לא מה שיעזור לך תקשיב לי אני יודע זה כבר קרה לי" הסביר לי ואני נשארתי ללא מילים. יכול להיות שהוא צודק ואני כאן טועה יכול להיות שהמצב הזה גרם לי רק רע?

"אתה צריך לגדול להתבגר, כולנו עברנו משהו מאמא ונשארנו איתו אתה רק צריך למצוא אותו לשחרר אותו" הוסיף לי ואני העברתי את מבטי על ידי הרובוטית.

תלשתי אותה מהמקום לו היא הייתה מחוברת והתקרבתי לפח שהיה בחדר. "הדבר שהיא גרמה לו צריך לעזוב, אולי להיפטר ממנו יעזור לי בחיי" אמרתי ועזבתי אותה, היד נפלה לפח.

"אתה יודע שאתה יכול להחזיר אותה ותקבל תכסף?" שאל אותי אבי ואני צחקתי.

---
מחכה לאיתמר🤩

לעלות את פרק בערב?

הבן של המאמןWhere stories live. Discover now