הבן של המאמן

פרק 23

סוף החודש החורפי ביותר מתקרב, ינואר מגיע בקרוב לסוף והוכל ללכת לגלוש.
אולי היה קר אבל לפחות היה רגוע לעומת ינואר השיא של החורף.

"אתה בסדר?" שאלה רון ואחזה בכתף שלי.
ישבנו על המיטה שלי מסתכלים על החלון ועל הרחוב הגשום כל אחד במחשבות שלו.

"כן סתם חושב מחשבות" הסברתי והיא חייכה עליי נשכבת על החזה שלי, "אתה יודע אני בתקופה האחרונה קצת יותר שמחה", "למה לא היית לפני שמחה?" שאלתי והיא נאנח.

"היה יותר מידי על ליבי" הסבירה ואני עברתי את ידי בשערה הקצר. "את יודעת שאני אוהבת את השער שלך ככה" אמרתי והיא הנהנה.

"אולי נלך לדייט ראשון?" שאלה ואני חייכתי מהמחשבה, אני ורון בדייט? זה חלום שמתגשם. "מה כוונה לא רצית לחכות זמן לאחר הפרדה מאיתן?", "לא אני רציתי זה היה אתה, וגם אני חושבת שאני מוכנה לעוד מערכת" הסבירה לי ואני חייכתי לחיוך חזק מהמילים שלה.

"אולי נלך למסעדה או סרט או סתם פיקניק רומנטי" מלמלה לעצמה ונשכבה אחורה על המיטה, "כל כך הרבה מקומות וכל כך חוסר רצון" הוסיפה ואני צחקתי.

"תירגעי לא חייב היום" אמרתי ובשניה קפצתי לישיבה, "אבל אני רוצה היום!" אמרה בעצבנות ואני צחקתי.

"את ממש לחוצה, חיכיתי לי יותר מידי זמן?" שאלתי בציניות והיא הנהנה. "יותר מידי זמן שהיה חייב להתקיים לפני" הסבירה ודחפה אותי אחורה למיטה.

"למה לא נלחמת עליי?" שאלה אותי תשאלה שהייתה אמורה להגיע מתישהו.
איך מסבירים לה שחשבתי שהוא טוב לה כי היא בחרה בו ואני סתם גרוע לה כי לא בחרה בי, אבל אז גיליתי שזה לא מה שרצתה עלה הגעגוע שהכניע אותה.

"כי לא תמיד הגבר צריך לעשות את הצעד הראשון" הסברתי והוא הסמיקה, "אבל-" "בלי אבל את אישה חזקה לא מתאים לך ליפול לרגלי גבר כל כך מהר". הסברתי יותר לעצמי כי מה קורה לרון לא מנצלת את הזמן שהיא ללא זוגיות, זה ממש לא מתאים לה.

"סתם צריך לנצל את הזמן הוא עובר מהר" אמרה והשפילה את מבטה. "זה הכי לא מתאים לך, אנחנו רק בתחילת שנות העשרים" אמרתי והוספתי, "את הכי תחיי את החיים בקלילות".

היא נאנח ונשכבה שוב פעם אחורה, נראה שהיא חסרת אונים. "בסדר בואי נלך למסעדה על הים" אמרתי עוזב אותה מהנושא שהחזור עליו בסוף כמובן.

"באמת איך קוראים לה?!" שאלה בהתרגשות וכמה לישיבה על הברכיים מולי.
"לא זוכר אבל החלאה מסעדה" עניתי והיא חייך עליי חיוך גדול והיפה שלה.

"או איזה זוג יונים" אמרה מיכל מהכניסה של החדר וחיוך זחוח על פניה לעומת אדל שלא מבינה מה אנחנו עושים.

"מה את רוצה?" שאלתי בקול קר שהלחיץ את אדל קצת. "קיבלנו הודעה מיובל" אמרה ומיד קמתי מהמיטה מתקדם לכיוון שלהן.

"רגע אני קורא לאבא, אבא!" אמרתי וצעקתי לאבא שבאה מלמטה. "מה?" שאל, "יובל שלחה הודעה", "סרטון" תיקנה מיכל וסובבה את הטלפון להראות לכולנו במסך מלא.

בסרטון רואים את יובל שערה פזור והיא יושבת על המיטה ומחייכת עלינו.

"היי משפחה אני יודעת שזה מוזר שאני ככה פונה עליכם, זה מוזר אנחנו לא ניפגשים כל שניה בבוקר כמעט כבר שנתיים. באתי רק פעם אחת וחשבתי לבוא עוד פעם אבל לפני שהגיד זאת הרצה להעביר מסר לכולם.
לאיתמר הבכור הוא כמובן יקבל את הסרטון בפרטי לעומתכם כי הוא גר לבד, אבל שמעתי שעברת לגור לבד זה משמח וקצת עצוב שאני יחזור לא לראות אותך בבוקר הולך עם כל השכבות הבגדים האלו שאתה לובש בבוקר של החורף. אבל שמעתי ממך ביקורות טובות אז הכל טוב.
לרותם אחי הכמעט תאום שמעתי ממיכל שאתה בתחילת זוגיות אני לא מאמינה למקורות שלה אבל זה נשמע רציני בעיקר שזה עם רון שחזרה. עצוב לי שלט סיפרתה לי אבל שהחזור הרצה לשמוע הכל!
למיכל אחותי הקטנה, את פאקינג בת 14 עזבתי שהיית קטנה ועברו שנתיים זה עצוב אבל עכשיו נוכל לדבר על הכל שמעת, חוץ מדברים שמחוץ לתחום של אז אל תשאלי את הדברים האלו.
אדל לא היינו כל מכירות זמן רב אבל טוב את מתוקה והשמח שניפגש ונדבר על הכל דיי התחלתי להתבאס מי מיכל ועכשיו יש לי עוד אחות קטנה.
ולאבא כמובן לך אני הכי מתגעגע אולי יש את אור שדואג לי אבל אתה תמיד הכי תדאג לי אתה כל בוקר שולח לי בוקר טוב ועם לא תישלח אני ידאג אבל מעולם זה לא קרה אז הכל טוב. מתגעגעת ניפגש בקרוב."
היא שלחה נישקה באוויר והסרטון נגמר.
הנה היא חוזרת יובל...

------

פרק ארוך תהנו😘