פרק 3

105 12 2
                                    

"רון הצרפתיה" אמר קול מוכר בזמן שצפיתי בתמונה שלי ושל רותם, הכנסתי אותה מהר לתיק שלי והסתובבתי לפגוש את יצחק.

"שלום יצחק המרוקאי" עניתי ושננו התפוצצנו מצחוק, יצחק הוא חבר ילדות של איתן בזכות איתן הפכנו להיות החברים הכי טובים פרט הוא גם מקהילה הגאה אז איתן מרשה לי להיות איתו בקשר.

"מה החזקת הרגע ביד?" שאל יצחק ולקח לי את התיק. "חרא!" צעקתי לו וניסיתי לקחת את התיק שכבר התרוקן.

"אני לא מגלה לאיתן" אמר יצחק והחזיר לי את התמונה. "אני יכולה לשאול אותך שאלה?" שאלתי ונאנחתי והוא הנהו לחיוב רק סימן לי לצאת איתו החוצה.

יצאנו החוצה מחוץ לבית הקפה לעשן סיגריה בחוץ, "תגיד מה קורה אם אני כבר לא נמשכת לבן הזוג שלי?" שאלתי בזמן שהוצאתי עשן.

"זה בגלל החבר ילדות אה?" שאל והדליק את הסיגריה שלו ודחף לפה. "אולי הוא השתנה אני זוכרת אותו כילד יפה והוא הפך לבחור חתיך אש" אמרתי ופתחתי את העיינים של יצחק.

"תראי תמונה" אמר והוצאתי את הטלפון פתחתי את תמונת היוצאפ שלו, "פאק איזה חתיך!" צעק בהתרגשות ונסתכל עליי במבט שלו.

"לא הוא סטרייט" אמרתי ויצחק השפיל את מבטו, "למה כל הטעם שלי בצד השני?!" שאל את עצמו ואני צחקתי.

"אולי העולם רומז משהו" אמרתי בציניות ונראה שהוא לא לקח את זה בציניות.

"אבל אני לא יכולה לעזוב את איתן" אמרתי והוא חייך, "את תעשי את מה שטוב לך" אמר ואני חשבתי אני אם איתן שנתיים מאז שאבא נכנס לכלא עם אמא של רותם.

"אני צריכה לחשוב על זה" אמרתי והכנסתי את הסיגריה למעפרה.

"אני צריך להכניס עכשיו" אמר יצחק קם ונכנס פנימה.

פתחתי את הטלפון גללתי באינסטגרם, ואז קפצה לי הודעה באימייל מי קופת החולים.

"אנחנו מצטערים אך גם הטיפול הזה לא צלח ביום ב' נפגש לטיפול נוסף במחלת הסרטן דם שלך המצב שלך מדרדר אך עדיין בשליטה." נאנחתי כיביתי את הטלפון.

"אני כבר מעדיפה למות" אמרתי וסגרתי את הטלפון. "למה את רוצה למות?" שאל קול מוכר והרמתי את עייני וראיתי את רותם.

פאק הוא מושך יותר!

"סתם" אמרתי והוא התיישב לידי. "שום דבר הוא לא סתם שאומרים מילים כאלו" השיב ואני הכנסתי את הטלפון לתיק.

"לפעמיים כן" אמרתי הוא הרים גבה. "מה אתה עושה פה?" שאלתי מתעלמת מהכל.

"מסתובב" אמר והוציא חבילת סיגריות.

"עיר יפה" אמרתי לו בזמן שצפיתי בו מעשן.
"אפשר להגיד בכל זאת ישראל" אמר ואני צחקתי.

"זה שגרתי בצרפת לא אומר כלום" הסברתי הוא עשה לי מבט של את רצינית.

"נו אז יובל הגשימה את החלום שלה ומה אם איתמר?" שאלתי כמעט שחכתי את האח הגדול למשפחת ליו איתמר הוא השכפול הגדול של רותם כנראה זה ככה גם היום.

"היה בצבא עכשיו הוא ובת הזוג שלו גרים בחיפה בדירה הוא לומד באוניברסיטה הנדסה" הסביר ואני חייכתי, אני זוכרת אותו מכין הרבה שעורי בית וחופר על מדע ומתמטיקה.

"רגע הוא מאורס או בחיי נישואים?!" נלחצתי מקווה שלא פספסתי את האירוע הזה.

"לא הוא עדיין רק בזוגיות" ענה רותם באדישות ואני שחררתי את האוויר שהצטבר בתוכי.

"זה מטורף" אמרתי והוא הסתכל עליי במבט מבולבל. "שהכל השתנה והזמן עבר מהר" הסברתי הוא חייך עליי.

"איפה את בחיים היום?" שאל ואני נלחצתי מהשאלה, איך לספר לו על הכל.

"אמא שלי התאבדה לאחר שחזרנו עם אמא שלך לצרפת שחזרנו לארץ פגשתי את איתן אבא נכנס לכלא ואני חייתי חיים חופשים סוף סוף" אמרתי והוצאתי הרבה דברים בסיפור.

"יש לי הרגשה שאת מסטירה ממני משהו." אמר רותם ואני הנהדתי לשלילה.

"אני מבטיחה שאני לא משקרת לך" לא שיקרתי אבל לא אמרתי את כל האמת אני לא רוצה שיעזבו אותי כולם עוד פעם ...

----------

חברים ומשפחה אמיתים הם כאלו שלא משנה מה הם תמיד היו כאן איתך תסמוך עליהם והם עלייך.

הבן של המאמןWhere stories live. Discover now