פרק 22

80 11 0
                                    

הגענו לכלא לאחר נסיעה של הרבה זמן.
יצאנו מהאוטו ולחץ עקיף אותי, למזלי רותם באה איתי לפה אחרת הייתי איילה ליד עדר צבועים לעומת עכשיו שאני איילה ואריה מול עדר צבועים.

"תנשמי" אמר רותם ואני נשמתי עמוק כפי שביקש. "כולה פגישה מה יכול להיות" אמר כאלו אמר לעצמו אבל אני זרמתי, "הרבה תאמת אבל שהיה" עניתי בציניות וגרפתי את מבטו הזועם.

"נראה שעצבנתי אותך" אמר בציניות להקליל תאווירה. "רק נראה? כי אני דיי כועס" ענה והמשיך איתי בציניות.
"אוי אתה צריך חיבוקי?" שאלתי מקטינה אותו והוא צחק.

"אני צריך ממך יותר מרק חיבוק אבל זה דיי דומה" הסמקתי בטרוף מדבריו הוא משוגע,
הוא אומר את זה כאלו זה משהו שפוי.
"מה קרה הובכת רונה?" שאל ואני הנדתי,
"סתם היה מפתיע" השבתי והוא גיחח,
"תרוצים".

בכניסה עמד שומר שנראה מאוד כועס, אולי הקבלה לעבודה הזאת היא סיבולת כעס?
רותם דיבר איתו והוא הנהן להבנה למה אנחנו פה והכניס אותנו. הלכנו אחריו במסדרונות הכלא הכל קודר ולא נעים.

"מאוד קר פה" אמרתי והרגשתי רוח חזקה מקדימה של המסדרון. "הרבה מהאסירים מעדיפים קור על חום" הסביר השומר ואני הנהנתי להבנה.

הגענו לאזור שנראה שמחכים לאדם בו השוטר סימן לנן לשבת וישבנו באחד השולחנות והוא נעלם. "את לחוצה?" שאל רותם ושם את ידו על ירכי.

"כן אתה יודע לא ראיתי אותו שלוש פלוס שנים" עניתי והשפלתי את מבטי על ידו שזזה על ירכי, זה מושך בטרוף לפי מה שזכור לי איתן לא עשה את זה אף פעם.

נשמע רעש פתיחת דלת ושתנו עברנו את מבטנו לכיוון הרעש. בכניסה ראיתי את אבא עומד ונראה עייף וחלש אזיקים על ידו ובגדיו כתומים חיוך עלה על פניו שראה אותנו.

"רונה!" אמר וקולו נרגש, השוטר קידם אותו לכיוון שלנו והושיב אותו בצד השני של השולחן מולנו. "לא באתי להגיד לך היי אבא אני סולחת לך באתי לסגור מעגל" הסברתי והוא נאנח כנראה ציפה לדבר אחר.

"מה את רוצה לדעת?" שאל ונראה שהוא עצוב ממה שאמרתי, "למה עשיתה את זה לאמא" אמרתי ואנחה נוספת יצא משפתיו, הוא לא מפסיק להאנח היום אה?

"אהבה מתה בניינו עוד לפני שהגעת, אבל שהגעת אמא שלך ביקשה שנישאר ביחד בשבילך. לא אכפת לי בכלל אבל ידעתי שהיא עוד אהבה אותי לעומתה" הוא הסביר לנו נאנח והמשיך. "אני לעומתה לא ראיתי חייבות לזה נהנתי לגלות את עצמי מחדש אהבה ועוד ריגושים חדשים. בנייהם הקשר עם אמא שלך שהיה התחלה נהדרת לעולם הזה והאלימות עליכם הייתה מעצבנות בזגיות עם אמא שלך שבאה עליי עם ביקורת. לבסוף החלטתי לעמוד מולה סוף סוף אבל התוצאה הייתה זאת. לא רציתי בזה ותמיד רציתי להתגרש אבל היא רצתה משהו אחר".

אולי אמא הייתה האדם הלא בסדר אולי היא הבעיה שפגע בנו? "אדל ביתך?" שאל רותם ואבא הניד, אז זה מה שהוא רצה לדעת.

אבל דבר אחד אני יודעת על רותם, שזה הדבר האחרון שמעניין אותו.

הבן של המאמןWhere stories live. Discover now