חורגים מהגבולות

פרק 15: קטלין

אני ולוסיה הגענו למסיבה, כמובן כמו כל מסיבה ממוצעת של השכבה שלנו יש בחורות חצי עירומות, כמויות של אלכוהול וריח של סיגריות וסמים שנדבקים לבגדים.
אני לא טיפוס של מסיבות, אבל באתי בשביל המטרה שלי וכמובן קצת להשתכר כי אני ממש צריכה לשכוח את כל הדרמות שקרו בשבוע הזה.
סרקתי את החדר למקרה והוא יהיה שם, כמובן שצדקתי- כי בדיוק שהסתכלתי במעלה המדרגות מצאתי אותו ובחורה שנראית כמו דוגמנית שהרגע יצאה ממגזין ״ווג״. היא כנראה הייתה שיכורה מדי כי הוא אחז אותה במותניים וכרך את ידו סביב כתפה. מבטינו הצטלבו.
אבל נראה שהוא לא שם לב אליי מספיק, כי הוא המשיך עם דוגמנית הויקטוריה סיקרט למעלה.
״אני צריכה משקה״ אמרתי בחיוך והלכתי לכיוון הבר. אני לא יודעת למה, אבל לראות את כריס עולה עם הבחורה הזאת למעלה, עורר בי רצון להחטיף לה אגרוף ישר בחזה הדפוק והמזוייף שלה. או לפחות לשתות כדי לאבד את הרצון הזה.
נשענתי על הבר בכוונה להזמין אבל אז שמעתי מאחורי קול גברי שאומר, ״פעמיים ג׳וני ווקר בלו לייבל, עם תוספת קרח.״ אמר צ׳אק מרקס, הטחון של השכבה. צ׳אק נראה טוב, למרות שהוא לא הטעם שלי, הוא גבוה, בלונדיני ועם עיניים בצבע כחול טורקיז ושרירים שיכולים להזיז הר. אולי זה לא יהיה לילה נורא אחרי הכל.
אני מסתובבת אליו באיטיות ומעבירה לשון על שפתיי בחושניות.
״תודה.״ אני אומרת בחיוך מבויש קליל.
״אין על מה, בחורה כמוך לא צריכה לשתות לבד,״ הוא חייך בערמומיות והשיק לעברי את הכוס שלו. עשיתי אותו הדבר.
״לחיי בחורות יפות כמוך, שלא יצטרכו לשתות לבד יותר.״ הוא אמר וצחקנו. הצריבה בגרוני הייתה זרה ומרה כי לא שתיתי לעיתים קרובות, רק באירועים משפחתיים. אבל יכולתי להתרגל אליה, במיוחד עכשיו.
שתינו וכעבור דקה או שתיים אחר כך, המשכנו לרצף שוטים של וודקה. אחרי הסבב הזה, לגמרי התמכרתי לתחושת האופוריה והצריבה בגרון כבר הייתה חסרה ולא אויבת. היא ניחמה אותי.
ופה כבר הייתי שיכורה.
אני עולה על הבר בשמלת המיני שלי כששני גברים, צ׳אק והברמן, מלווים אותי למעלה ואז אני שומעת קריאות עידוד מכל עבר.
״תורידי את התחתונים!״
״תתפשטי!״
״בלי חזייה!״
בחיים לא קיבלתי תשומת לב כזאת. אולי זה בגלל שגם הייתי שיכורה, אבל לא היה אכפת לי. לראשונה הרגשתי במרכז העניינים בלי שיעשו ממני צחוק. אז עשיתי כרצונם..
התחלתי לנענע את הישבן לצלילי המוזיקה של "Unholy" של סאם סמית׳. ולצעוד על הבר כמו דוגמנית במסלול אופנה. התחלתי לנענע את אגני כשתחתוני התחרה השחורים שלי ירדו באיטיות מרגליי ונחו בסופו של דבר על הבר. התכופפתי וזרקתי אותם לקהל. התיישבתי על הבר בשיכול רגליים מול צ׳אק ואחזתי בעורפו כשהוא משך אותי לנשיקה נשיקה פראית אבל לא הייתה שום תשוקה ואני רק רציתי להתנתק ממנו, ניסיתי להדוף אותו ממני אבל לשווא. ״תרד ממני מניאק!״ צרחתי והתחלתי להכות בחזה שלו. הוא תפס אותי חזק מהמותניים וריתק אותי למקום ואמר, ״אז ככה את אוהבת את זה, זונה? בהסכמה מפוקפקת?״ הוא חפן את התחת שלי ונישק אותי בכוחניות שאני מופתעת ששפתיי עדיין לא נשברו. אבל מהר מאוד צ׳אק היה מוטח על הרצפה ודימם מהאף.
״פאק!״ הוא שאג וניגב את פניו.
לא ראיתי מה קרה הרגע. אבל עכשיו אני רואה את כריסטיאן מעל צ׳אק ומחטיף לו אגרופים. לוסיה מצאה אותי מהר כשאני מבוהלת ועיניי פעורות ואדומות מדמעות וידיי רועדות, היא מיהרה לחבק אותי ולהרגיע אותי, אה וגם להביא לי את התחתונים.
״חתיכת מניאק, בפעם הבאה שתיגע בה לא ישארו לך ידיים!״ כריסטיאן התפרץ. בחיים לא ראיתי אותו ככה.. נסער, עצבני, כועס. הוא היה נראה כמו אחד מחולי הנפש האלה שברחו מהמוסד.
הוא לקח כוס זכוכית עם וויסקי וניפץ אותה על ראשו של צ׳אק והוא כבר דימם מכל אזור בגוף. במיוחד מהראש.
שני בחורים גררו החוצה את כריסטיאן והזמינו לצ׳אק אמבולנס.
בכיתי. עיניי היו נפוחות וכך גם שפתיי. גופי רעד ולוסיה חיבקה אותי חזק.
״ששש, הכל יהיה בסדר.״ היא אמרה וליטפה את ראשי כשחיכינו למונית מחוץ למועדון.
כעבור כמה דקות חזרנו הביתה ולוסיה ליוותה אותי עד למיטה והביאה לי כל מה שאצטרך כדי לעבור את הלילה.
״הנה לך שני כדורי משככי כאבים, כוס מים ודלי, אם תרצי להקיא ואני בטוחה כמעט במאה אחוזים שתרצי.״ אמרה בצחוק והרימה את הדלי לעברי.
״תודה לוס. אין כמוך,״ אמרתי, ממוסטלת לגמרי.
״הוא עדיין לא חזר?״ שאלתי.
״לא, אל אל תחשבי על זה עכשיו, תחשבי בבוקר. את צריכה לישון קצת.״ היא כיסתה אותי ושתלה נשיקה על מצחי.
״אראה אותך בבוקר. חלומות מתוקים.״ היא צחקה ויצאה מהדלת. מזל שיש לי את לוסיה בחיים האלה. ומזל גם שג׳ון ואמא יצאו הערב, כי אם היו רואים אותי ככה, טוב כנראה הייתי מקורקעת עד סוף ימי חיי. וגם החיים שלאחרי המוות. אבל היי, לפחות יהיה לי מספיק לזמן להרהר במחשבות שלי ובסיבה שכריסטיאן הגן עליי וגם במחשבה של מה לעזאזל עבר עליי שהשתכרתי ככה וזרקתי תחתונים לעבר השכבה שלי. כן. ממש עשיתי את זה.