המוזיקה רועמת בחדר, מאות בנים ובנות מיוזעים ורוקדים נמצאים בחדר הזה. הרבה בנות עם בגד שככל הנראה אמור להיות מכנס אבל נראה חוט דנטלי שנתקע בתחת. ומשולשים קטנים על החזה שאמורים אני חושב, להיות חולצה או סוג של חזייה. לכל מקום שאני הולך עם הוודקה שלי נזרקת עליי בחורה אחת או שתיים, שיכורה, מיוזעת ואחרי ריקוד שהישבן שלה השתפשף במכנס של מישהו אחר. אני מנסה לא לחשוב יותר מדי אז, אני פשוט זורם עם זה.
בחורה מתקרבת אליי, ברונטית גבוהה, רזה ועם עיניים כחולות שנראית כאילו יצאה הרגע מצילומים למגזין ״ווג״ שמה עליי ידיים ושואלת בקול שפוך, כנראה מעודף אלכוהול ״רוצה לרקוד, חתיך?״
אני לא מספיק לענות לה והיא מושכת אותנו לרחבת הריקודים ומתחכחת במפשעה שלי עם ישבנה העגלגל ואני נועץ מבטים בה, לא מודעת שהיא מוכרת את עצמה לכל העובר ושב ומתנהגת כמו זונה.
היא ממשיכה להשתפשף עליי ברחבת הריקודים עד שאני מסובב אותה אליי, חופן את ישבנה ולוחש באוזנה בקול המושך והיציב ביותר שיכולתי להוציא מאחר ואני כבר בכוס וודקה השישית שלי. ״אולי תרצי לעשות יותר מלהשתפשף על מכנס ותנסי לשפשף אותו באמת?״.
היא נצמדת אליי יותר ואני מרגיש את הבל פיה נושף על האוזן שלי והיא מגמגמת, ״אני אשמח לעשות יותר מרק להשתפשף.״
״ואני אשמח שתעשי גם דברים אחרים, שנעלה?״ ואני מושך את ידה במעלה המדרגות לכיוון החדר למעלה, אבל אני עומר ומתבונן, לראות אפילו אם יש שמץ של סיכוי קטן שאראה אותה הערב, למרות שאני יודע שזה לא הקטע שלה.. אבל עדיין.. היה בי רסיס תקווה שאראה אותה. וכמו שאומרים, מחשבה יוצרת מציאות והנה היא כאן.
עיניי הצטלבו בעיניה ושאני אמות. היא הייתה מהממת. היא לבשה שמלת מיני עם רצועות ספגטי בצבע כחול רויאל שהבליטה את עיניה הירוקות-כחולות. עם רגליה הארוכות והשזופות והעקבים שתאמו לשמלתה שיוו לה מראה קלאסי. מלבד הלבוש היא הייתה גם מאופרת בצורה שלא נראתה כמוהה מעולם. אני לא מבין גדול באיפור אבל אני יודע מספיק כדי לדעת שקטלין היא הבחורה הכי סקסית שיש בחדר ושכל גבר יפול לרגליה אם רק תעיף מבט לעברו בעיניה החתוליות. אם מבט היה כדור, היא הייתה מחוררת אותי לגמרי. הייתי שיכור לגמרי ומבטה הרג אותי, אבל בכל זאת עליתי עם הבחורה הלוהטת לחדר. הייתי צריך הסחת דעת והיא סיפקה אותה מצויין.
״אז... מי זאת הבחורה שהסתכלת עליה בעיניים כל כך- אח!״ היא לא הספיקה להשלים את המשפט כשהתחלתי לזיין את התחת שלה כשהיא נאחזת בשולחן.
״לא מישהי שצריכה לעניין אותך״ אמרתי באדישות. המוח שלי בקושי עובד, אני לא יכול לדבר על נושאים כאלה, לא עליה.
אבל אלוהים הבחורה לא משחררת. איך היא כל כך שיכורה שהיא אפילו לא יכלה להגיד לי משפט שלם אבל עכשיו היא פיכחת מספיק כדי לשאול אותי על בחורה אחרת.
״נו באמת, אני ראיתי איך הסתכלת עליה.. בעיני כלכלב גדולות שבאלי להקיא.״ היא אומרת וצוחקת, ממשיכה להיאחז בשולחן כשהיא על אחוז טירוף ואי שפיות.
״תגידי, את סותמת את הפה לפעמים או שאני צריך להכניס את הזין שלי לפה שלך במקום לתחת שלך?״ אמרתי בתוקפנות.
״אוו, נושא רגיש. הבנתי צ׳יף״ אמרה בלעג.
זה כבר עלה לי על הסעיף והייתי צריך לפרוק את העצבים שהצטברו בתוכי בזמן הסמול טוק שלנו.
״חכמולוגית, אהבתי.״ אמרתי בקול קר ובשניות ספורות, הבחורה הייתה מוטחת על הקיר כשהזין שלי בתוכה והאצבעות שלי אוחזות באחיזת פלדה את ישבנה.
״את יודעת מה אני לא אוהב?״
״מה?״ אמרה ורעד עבר בקולה.
לחשתי באוזנה, ״כשמדברים אליי בזלזול וחושבים שיצאו בלי עונש.״ וליקקתי את צווארה.
סטרתי לישבנה עד שכף ידי הייתה כמו קעקוע אדום עליו.
היא גנחה, היו זעקות, קריאות, זיעה ואת הזרע שלי בתוכה ומסביבה.
לבשתי בחזרה את המכנסיים ואת החולצה והתכוננתי לצאת אבל אז היא קראה מהמיטה, ״בהצלחה לך עם הבחורה שלך, עיני כלבלב״ וקרצה לעברי.
״תודה, אבל היא לא הבחורה שלי.״
וגם לעולם לא תהיה.
YOU ARE READING
חורגים מהגבולות
Romansaכריסטיאן טיילור. שחקן פוטבול אגדי, אליל הבנות, זכר האלפא של הבחורים. פראי, חצוף, מסתורי. טרגדיה נוראית שינתה את חייו וגרמה לו לשים מסכה שאיש לא סדק לעולם.. עד שהוא הכיר את קטלין ריברה, אחותו החורגת החדשה שגרמה למסכה להסדק, זה הטריף אותו. הוא היה חיי...