הכנתי שיעורים, כי לא היה לי דבר אחר לעשות מאחר ואני בריתוק, לאחר מכן אימי נכנסה לחדרי ושאלה, ״קטלין, תוכלי בבקשה להקפיץ לכריס את ארוחת הצהריים שלו? הוא שוב שכח אותה במטבח״
״לוק לא יכול להקפיץ לו? אני באמצע משהו כאן״ אמרתי בנימת כעס קלה והצבעתי על השיעורים שלי במתמטיקה.
וכן, אולי שכחתי לציין בין היתר שלוק הוא אחי הקטן בן השש עשרה.
״הוא באימון, קטס. ואת יכולה לעזוב לכמה דקות את השיעורים בשביל להקפיץ לאחיך אוכל.״ השיבה אמא בטון כעוס.
״אחי החורג,״ תיקנתי אותה.
״ובסדר, אקפיץ לו את האוכל״ אמרתי בנימה מלגלגת ובפרצוף חמוץ.
כשהגעתי למגרש האימונים, נתקלתי בכמה דברים שמאפיינים את ה.. אזור, למשל, שחקני פוטבול יהירים, קבוצת מעודדות שזורקות את עצמן לרגלי הגברים, המאמנים הצעקניים. תיעבתי כל מה שקשור לספורט בית ספרי. בעיקר את המעודדות, טוב נו, לפחות זה היה הדדי.
״תראו תראו בנות מי העזה לצאת מהחור שלה״ אמרה גרייס בקול ארסי.
גרייס היא האוייבת המושבעת שלי עוד מהיסודי, כשהיא לעגה לאחי הקטן על הדיסלקציה שלו וכאן, לא יכולתי לשתוק. אז.. עשיתי כמה דברים, כמו- לדחוף לה ג׳וק לשיער, לשים לה בתוך מכסה השולחן צפרדע מתה משיעור ביולוגיה וזהו, אני מניחה.
״אוי, באמת גרייס, חשבתי שכבר התקדמת מפרשת הצפרדע. וליתר דיוק, צפרדע לא יוצאת מחור כלשהו, אלא מביצה. לא יזיק לך להקשיב יותר בשיעורי ביולוגיה,״ אמרתי וגיחכתי.
״בכל מקרה, הייתי שמחה לקשקש איתך עוד אבל יש לי דברים לעשות אז נתראה בביולוגיה. ועצה קטנה, תבדקי את השולחן שלך בפעם הבאה שלא תסריחי את כל הכיתה שוב״ אמרתי והלכתי, למרות ששמעתי אותה מסננת ״כלבה״.
שמתי את האוזניות כדי שלא אצטרך לשמוע עוד קולות מטרידים והמשכתי לחפש את האידיוט. לא מצאתי אותו בשום מקום, אבל יש מקום אחד שלא חיפשתי בו עוד, המלתחות.
נכנסתי למלתחות ועיניי כבו כשראיתי את המחזה הזה- לוסיה נמצאת תחת ניק. בעירום. והוא מזיין לה את הצורה. הגניחות שלה חודרות את האוזניות שלי.
״מה לעזאז-״ גמגמתי, בהלם שהצלחתי להוציא אות אחת מפי.
״אוי, אלוהים, קטס, זה לא מה שזה נראה-״ אמרה לוסיה בלחיים סמוקות ובפה פעור בזמן שהיא מעיפה את ניק מעליה ומתלבשת.
״אני לא רוצה לדעת, אני הולכת.״ אמרתי כשעיניי פעורות ופי פתוח לרווחה ויצאתי מהמלתחות כמו זומבית מהלכת.
״הי.. ואוו. למה את נראית כאילו הרגע ראית רוח רפאים?,״ אמר כריס בטון מבולבל.
״סופסוף את שימושית למשהו, קאטי. אני גווע ברעב״ אמר כשלקח מידי את שקית האוכל שהבאתי לו ואני, עדיין נשארתי קפואה.
״נ..נ..י...ק ולו...סי..ה, מ..ל...ת..ח..ו...ת, עי..רום.״ גמגמתי.
״אהה, אז ראית אותם? ביג דיל, אפשר לחשוב, קאט. את לא חושבת שלקחת את זה קיצוני מדי?״לגלג כריס.
״אתה רציני?? אני חוויתי טראומה עכשיו! לראות את הזיין הבית ספרי שמשחק לחברה הכי טובה שלי בראש מכיתה ז׳ ועכשיו הוא איתה, במלתחות של מגרש הפוטבול. זה טראומה קיצונית!״ צעקתי בכעס.
״טוב טוב, טראומה, הבנתי פשוט תירגעי קצת,״ אמר, שפך על ראשי בקבוק מים קרים וצחק.
״הנה, זה יעזור לך לצאת מההלם״ צחק ואחריו כל קבוצת הפוטבול. כולם התקבצו סביבי וצחקו, גם קבוצת המעודדות.
״תחייכי למצלמה, כלבה.״ אמרה גרייס בחיוך שיניים לבנות כשצילמה אותי.
זה הסוף שלי.
![]()
תשובההעברה
YOU ARE READING
חורגים מהגבולות
Romantizmכריסטיאן טיילור. שחקן פוטבול אגדי, אליל הבנות, זכר האלפא של הבחורים. פראי, חצוף, מסתורי. טרגדיה נוראית שינתה את חייו וגרמה לו לשים מסכה שאיש לא סדק לעולם.. עד שהוא הכיר את קטלין ריברה, אחותו החורגת החדשה שגרמה למסכה להסדק, זה הטריף אותו. הוא היה חיי...
