חתונה בשחור

פרק 3

ישבתי על המיטה שהייתה בחדר שקיבלנו וחיכיתי לקאי שהיה אמור להגיע כל רגע. החלטתי לעשות סיבוב קטן לפני שהוא יגיע, עשיתי סיבוב בחדר האמבטיה והשירותים שהיו שם, בסלון הגדול וסיבוב קטן בחדר. אבל בעיקר מה שמשך את עיניי הייתה השמש שהייתה רגע מלשקוע בים. יצאתי אל המרפסת ונשענתי על עדן החלון כשאני מביטה בשמש היפה. אהבתי את השמש כל כך. אהבתי את הקיץ שבו השמש הייתה מחממת את עורי בנעימות.
שמעתי רעש מאחוריי וסובבתי את ראשי כשאני מבחינה בקאי עומד שם ונשען על משקוף דלתות הזכוכית שהפרידו בין החדר אל המרפסת כשהוא צופה בשמש גם הוא. החלטתי להתעלם ולחזור לצפות בשמש היפייפה ברגעיה האחרונים של היום. ראיתי איך היא נעלמת בתוך הים.

הסתובבתי לקאי וראיתי שהוא גם הביט בי ונכנס לבפנים בלי להגיד דבר. בלית בררה נכנסתי אחריו וסגרתי את החלון שהפריד בין החדר למרפסת כשאני סוגרת את הוילונות אחריי. התיישבתי על המיטה באי רצון וחיכיתי שקאי פשוט יעשה את מה שצריך כדי שאגמור עם השיט הזה, לא הייתה לי סבלנות לזה ולא רציתי את זה.
הוא החל לפרום את כפתוריי חולצתו עד שנותר ללא חולצה, ואם להיות כנה, הקוביות שלו הרשימו אותי.
נשמתי עמוק רגע לפני שהוא הושיט את ידיו אל כתפיות שמלתי והוריד את השמלה במורד גופי כך שנשארתי רק בהלבשה תחתונה. ״את נראה מבולבלת״ הוא הושיט יד אל כתפית החזיה שלי.
״כי אני מבולבלת.״ אמרתי בטיפה כעס.
״ממה?״ הוא הרים את ראשו אליי.
״מהסיטואציה המוזרה הזאת.״ השבתי. ״אני הולכת להזדיין עם בן אדם שהחלפתי איתו חמישה משפטים כל החיים איך אני אמורה להגיב?״ שאלתי בגיחוך חסר אמונה. ״פשוט תגמור עם השיט הזה.״ אמרתי באנחה מיואשת.
הוא החזיר את הכתפית אל המקום והושיט לידי את השמלה שלי.
״מה?״ לא הבנתי מה הוא רצה.
״תלבשי אותה.״ הוא היה אטום
״למה?״ התחלתי להיות מבולבלת עוד יותר.
״כי אני לא אנס.״ הוא השיב.
״מה?״ שאלתי שוב מבולבלת מאוד הפעם.
״את שמעת את מה שאמרתי.״ הוא השיב באותה נימה.
״אנס?״ שאלתי כשהבלבול השתלט על כל כולי, ממתי אכפת למישהו ממני?...
״אני אולי רוצח פסיכופט שנהנה מלראות איך הדם זולג מהמצח אבל אנס אני לא.״ הוא הסביר ולקח את חולצתו כשהוא מלביש אותה על גופו. ״אני לא אכריח אותך לשכב איתי״ הוא כיפתר את חולצתו ועזב את החדר.
משאיר אותי המומה.

...

ירדתי לבר שבמלון והודתי לאלוהים על שאף עוזר של אבי לא תפס אותי. לקחת כוס ויסקי ושתתי כמה לגימות ממנה כשאני יושבת בכיסאות הגדולים של הבר.
יצא לי לשתות מלא פעמים אלכוהול, בדרך כלל הייתי מבריחה אותו בימים קשים ושותה עד שאני מוצאת את עצמי ישנה על הרצפה בחדרי.
״מה את אומרת על עוד אחת על חשבון הבית?״ הברמן אמר בחיוך וחשף בפניי שני גומות יפות במיוחד.
״אני אשמח״ אמרתי בחיוך והוא מזג לי עוד כוס.
״אז מה יפה כמוך עושה פה לבד?״ הוא שאל בעודי לוגמת מהויסקי שמזג לי.
״משתעממת בעיקר״ השבתי ומשכתי בכתפיי.
״לכי תרקדי, החיים קצרים מידי.״ הוא אמר.
״כן?״ שאלתי בגיחוך כשהנחתי את שני מרפקי וקירבתי את ראשי אליו. כלל לא נמשכתי אליו, אבל הרגשתי טוב, אז פלירטטתי קצת, ולא עיניין אותי שאני נשואה כי בכלל לא רציתי את הנישואים האלה.
״המ-ממ...״ הוא הנהן בחיוך והלכתי כאילו לא הייתי שם.
התחלתי לרקוד ולזוז לפי קצב המוזיקה כשמידי פעם נדבקו אליי גברים שמיהרתי להעיף ממני. התמסרתי אל הרגע הזה בכל נשמתי כי ידעתי שמה שעתיד לבוא לא הולך להיות קרוב אפילו בקצת למה שאני חווה עכשיו. לרקוד פה בבר הזה זאת הזכות הכי גדולה שלי ואני מנצלת אותה עד הסוף.
הרגשתי דחף ללכת לשירותים אז הלכתי אל השירותים שהיו בבר. עקפתי חבורת גברים אבל רגע לפי שנכנסתי לשירותים אחד מהם תפס בידי. סובבתי את ראשי אל אותו אחד וניסיתי להעיף את ידו ממני.
״בואי נסיכה, תרקדי איתי.״ הוא משך את זרועי בחוזקה.
״תעיף את היד המזדיינת שלך ממני!״ צעקתי וירקתי לתוך פניו. הוא היה נראה מחוק לגמרי שאפילו לא הגיב לדבריי ומשך את ידי. ״זין! תעיף אותה ממני מזדיין אחד!״ צעקתי.
״לא לפני שתרקדי איתי״ הוא משך אותי צמוד אליו וכבר רציתי להקיא.
״די כבר! תעזוב אותי!״ צעקתי וניסיתי בכל כוחי להשתחרר מהמזדיין.
״אלוהים. היא ביקשה שתעזוב נכון? מה אתה לא מבין?״ שמעתי קול מוכר מאחורי האיש הגועלי והבחנתי בו שובר את אפו ומתפתל מכאבים על הרצפה. הבחנתי בבחור מהבר ואז הבנתי מאיפה זיהיתי את הקול.
״תודה״ אמרתי בחיוך קטן.
״אין בעד מה״ הוא השיב גם בחיוך קטן. ״מה את אומרת על ריקוד?״ הוא שאל לאחר כמה שניות. ״אני בהפסקה״ הוא הוסיף לאחר מכן.
הנהנתי בחיוך והתחלנו לרקוד יחד לפי קצב המוזיקה.
נהנתי מאוד והרגשתי משוחררת כל כך. הרגשתי חיה כל כך, הרגשתי לרגע שאני חופשיה. ממש לרגע, אני מבטיחה.

חזרתי אל החדר בו אני וקאי שהינו ועשיתי מקלחת חמה וטובה.
לאחר מכן לבשתי את פיג׳מת המיני שלי וסירקתי את שיערי.
היום נהנתי מאוד בבר, הרגשתי חופשיה כל כך, כאילו כל הדאגות שלי נעלמו.
דפיקה נשמעה בדלת חדר האמבטיה בו שהיתי. ״סיימת?״ קולו של קאי נשמע.
״אני יוצאת.״ אמרתי ואספתי את בגדי המלוכלכים.
יצאתי מחדר האמבטיה ועקפתי אל קאי כשאני מתקדמת אל המרפסת שנתנה לו נוף נדיר ומיוחד לכוכבים.
הבטתי ברצפה בחולמנות ומבלי לחשוב על דבר עד שהבחנתי בדבר שגרם לי לברוח מהמרפסת ולסגור אותה- מקק.
״פאק...״ מלמלתי, שנאתי מקקים, פשוט שנאתי אותם. העבר שלי עם מקקים גרם לכך. כמו הפעם ההיא שהלכתי לישון והרגשתי משהו מוזר ברגל וגיליתי שזה מקק, או הפעם ההיא שהרמתי את נעל העקב שלי בשביל ללבוש אותה וגיליתי שיש בתוכה מקק. אלוהים הם פשוט כל כך דוחים.
הבטתי סביבי בשביל למצוא משהו שיוכל לעצור את החרק הדוחה הזה ולהרוג אותו. הבחנתי בקאי חסר החולצה שניגב את שיערו במגבת מול המראה כשבפיו סיגריה. הוא החזיר אליי מבט. אלוהים... אני שונאת אותי אבל בו זמנית חייבת להודות שהבחור הזה היצור הכי סקסי שפגשתי.
״יש שם מקק.״ הצבעתי על המרפסת.
״אוקיי?״ קאי ענה בשאלה והסיגריה בפיו עיוותה את קולו.
עיוותתי את פניי בגועל כשחשבתי על היצור המגעיל, ״אני ממש ממש שונאת מקקים.״ מלמלתי.
״את פוחדת ממקקים?״ קאי שאל בגיחוך כשהוא מניח את המגבת על השולחן הקטן ומוציא את הסיגריה מפיו.
״לא פוחדת!״ כעסתי. ״הם פשוט דוחים!״ שילבתי את ידיי על חזהי.
״אה, אז הכל בסדר.״ קאי אמר וחזר לנגב את שיערו.
״לא! אלוהים, פשוט תהרוג אותו.״ ביקשתי.
״למה שאני אהרוג אותו?״ הוא קיווץ את גבותיו.
״כי הוא דוחה כל כך״ התרגזתי.
״בסדר״ קאי אמר לבסוף ויצא אל המרפסת.
התקדמתי אחריו בחשש והבטתי בו מחפש את המקק. ״הוא שם.״ הצבעתי על המקום בו שהה המקק.
״אוקיי״ קאי אמר והלך לכיוון בו אמרתי שהמקק נמצא. קאי הבחין במקק ועשה את הדבר שהכי לא ציפיתי שיעשה- הרים אותו ממחושיו.
״אלוהים אדירים מה לעזאזל אתה עושה?!״ צרחתי וברחתי ממנו. אני שונאת את הבן אדם הזה.
״הוא חמוד.״ הוא אמר וליטף את גבו של המקק.
״חמוד?״ שאלתי לא מאמינה.
״כן״ קאי השיב.
״תהרוג אותו!״ צעקתי.
״אוקיי... אוקיי...״ קאי אמר בגיחוך.
הוא מעך אותו עם המאפרה שהייתה על השולחן וזרק אותו מהמרפסת. הואלקח עוד שאחטה מהסיגריה שהייתה בפיו וזרק את בדל הסיגריה במאפרה. יצא מהמרפסת ואני אחריו.
הסכנה חלפה. חשבתי לעצמי כשהג׳וק התעופף מהמרפסת.