התעוררתי בלילה ושמעתי קולות קטנים ולוחשים. סובבתי את ראשי לכיוונה של אמבר וצפיתי בה מכווצת את פניה בכאב וממלמלת מילים לא ברורות.
״אני... אני לא... לא... אני לא רוצה...״ הצלחתי לזהות משהו מהמלמולים שלה. היא באמצע סיוט. ״אל.. לא... די...״ היא התפתלה. התחלתי לתהות אם הסיוט הזה קשות לחבולות שברגליה.
״אמבר קומי.״ הערתי אותה בקול צרוד והיא פתחה את עיניה בבהלה. ״את בסדר?״ הקול הצרוד נשמע נוכח.
״איפה? מה?...״ היא מלמלה בבהלה. היא הביטה סביבה ואז בי ונאנחה בהקלה.
״על מה חלמת?״ שאלתי בלחש צרוד.
״יותר מידי״ היא מלמלה ודידתה בתשישות אל חדר האמבטיה.
קמתי אחריה.
״מה השעה?״ היא לחשה ללא קול עקב השינה.
״אני לא יודע״ מלמלתי בעייפות ונשענת על קיר חדר האמבטיה באנחה עייפה.
היא שטפה את פניה במים קרים ונשמה עמוק.
״את בטוחה שאת בסדר?״ שאלתי.
״כן, זה בסך הכל חלום.״ היא ניגבה את פניה במגבת ויצאה.
הבטתי בה והיא בי. היא בין הנשים החזקות שהכרתי, רוב הנשים שהכרתי כנראה היו בוכות ועושות היסטריה. היא לא נתנה לחלום קטן לשבור אותה, ואת זה מאוד הערכתי בה.
המשכתי לשקוע בעיניים שלה, חיכיתי שהיא תעשה משהו, כל דבר. ראיתי בעיניה שהיא עדיין חושבת על החלום שלה.
״אתה מתכוון לעשות משהו?...״ אמבר מלמלה במבין שפתיה.
״כמו מה?״
״ללכת לישון?״
״אני לא עייף, די נהרסה לי השינה.״
״לא מצטערת״
״לא סולח״
״אז מה אתה הולך לעשות?״
״אני לא יודע, את הולכת לישון?״
״לא חושבת.״
״למה?״
״כי אני לא ארדם.״
״גם אני״
״יש בר למטה״ אמבר הציעה בחיוך קטן.
״זה מסוכן,״ התחלתי להגיד ואמבר כבר גלגלה את עיניה באכזבה. ״ואני אוהב את זה.״ הוספתי והיא הרימה את גבותיה בחיוך וכשמשכה בידי לכיוון ארון הבגדים.
״השעה 12 עד 2 אנחנו בחדר.״ קבעתי.
״כן, כן.״ אמבר הנהנה בהתרגשות.
״את בטוחה שאת רוצה לרדת לבר פה? יש מלא מועדונים בעיר״ אמרתי.
״קח אותי לאן שבא לך, רק לצאת מהמקום המזדיין הזה.״ אמבר אמרה והלכה עם שמלת המיני שלה לאמבטיה כדי ללבוש אותה
בנתיים החלפתי לחולצה מכופתרת שחורה ומכנס שחור. שיערי היה פרוע אבל אהבתי אותו ככה, שנאתי שהוא היה מסודר בג׳ל ואפשר להבחין בזה בגלל שאני בחיים לא מסדר אותו.היא יצאה לאחר 15 דקות כששיערה השחור מחליק על כתפיה, פניה מרוחות באיפור, גופה עם הקימורים המושלמים לבוש בשמלת מיני קצרצרה, רגליה חשופות ובסופן נעליי עקב גבוהות.
״נראת טוב?״ היא שאלה.
״מידי״ האצתי אותה לכיוון היציאה כשאני מכניס את המכשירים הניידים שלנו לכיסי.
אחרי הליכה ארוכה וכמה מבטים של מזדיינים באמבר שמיהרתי להוריד נכנסנו לאוטו.
״פאק, הטלפון שלי.״ היא אמרה.
שלפתי אותו מכיסי והראתי לה אותו.
״מכוער אבל גאון״ היא סימנה בעזרת אצבעה על הרקה שלה.
״אני לא המכוער היחיד פה.״ אמרתי.
״ספר על זה לזין שלך.״ היא הצביעה על הזין שלי.
״לכי תזדייני״
״פחות בקטע עכשיו.״
״את שווה״
״גם אתה״ הרמתי את גבותיי למשמע דבריה. ״השיער שלך יפה.״ היא פרעה את שיערי.
״אני נראה לך כלב?״ העפתי את ידה והתנעתי את הרכב.
״לא, סתם מישהו עם אח נחמד.״ היא משכה בכתפיה.
״תשכחי ממנו, אני אדאג באופן אישי שלא תיפגשו יותר לעולם״
״למה?״
״כי אתם תעשו לי את המוות.״ אני בטוח בזה
YOU ARE READING
חתונה בשחור
Romanceאמבר לעזאזל. שנאתי הכל בחיים שלי. את האבא המתעלל שלי, את המאפיה שלנו ובעיקר את העובדה שאני הולכת להתחתן נישואי תועלת עם בחור שלא הכרתי. רק ידעתי שקוראים לו קאי. אחרי החתונה גיליתי שהוא לא חסר הלב שהכרתי. גיליתי שהוא אידיוט, אבל אידיוט שבלעדיו החיים...