חתונה בשחור

פרק 22

אמבר
חיבקתי את קאי, רציתי את החיבוק הזה כל כך. התחושה החמה הזאת שידיו התלפפו סביב מותניי גרמה לי להרגיש בנוח בזרועותיו. הידיים שלו העבירו צמרמורת נעימה בגופי כשנגעו בנקודה הרגישה שלי- המותניים, וראשו שהיה קבור בצווארי גרם לי להרגיש שאני רק רוצה לחבק אותו קרוב יותר.
ידעתי שזה מוזר שאני נותנת לו לגעת בי בזמן שעד לפני 4 ימים עברתי הטרדה נוראית, אבל סמכתי עליו, סמכתי עליו בכל גופי.
לפני שעוד הספקתי לשים לב נרדמתי.

10 באוגוסט
קאי
הבטתי באדם הזה שאלוהים שלח אליי, שוכבת על הצד עם כיוונה אליי. הבטתי בשפתייה שהיו פתוחות במקצת והעניקו לה מראה מושך כל כך ובעיניה שרק רציתי שיפתחו כדי שאוכל להביט בירוק העמוק שלהן.
היא החלה להזיעה בפתאומיות ועינייה התכווצו בכאב.
מיהרתי להעיר אותה מהסיוט שכנראה בדרך.
״אמבר״ אמרתי ברוגע. אלוהים. אני פאקינג הורג את המזדיין הבן זונה הזה.
״פאק,״ היא נבהלה ופקחה עיניים.
״היה לך סיוט.״ אמרתי והיא הנהנה. ״על מה?״ שאלתי.
היא עצמה עיניים ונשמה עמוק, ״על הגוף שלי, על הכיסא, על החבלים ועל הידיים ו-...״ היא נלחצה.
״תנשמי״ החזקתי בידה. ניסיתי לשמור על רוגע בזמן שכל מה שרציתי היה להרוג את הבן זונה שהצליח לצלק את האישה שחשבתי ששום דבר לא מפחיד אותה, לחשוב שהיא לא יכלה להגן על עצמה גורם לי להרגיש כל כך רע עם עצמי. הייתי צריך לבוא איתה לאירוע, פאק...
״אני מרגישה כל כך חלשה, זה כזה מעצבן.״ היא מלמלה.
״אלוהים... את לא, את הבן אדם הכי חזק שאני מכיר.״ אמרתי. שנאתי שהוא גרם לה להיות מי שהיא לא- חלשה. כי ידעתי שהיא לא.
״לחשוב שאם אבא שלי לא היה קורא לו, אז הוא היה- פאק...״ היא נשכה את שפתה התחתונה וגופה הצטמרר.
אני לא יכול לראות אותה ככה.

אמבר
״קומו כבר.״ משקלו של מתיאו הורגש לידי כשקפץ ביני לבין קאי במיטה.
״אתה פשוט דפוק״ קאי מלמל בעיפות.
״ואתה מזדיין״ מתיאו אמר בתגובה.
״די כבר שני מגעילים.״ קמתי לכיוון האמבטיה בחדר שלי ושל קאי.
״איך את מרגישה?״ מתיאו שאל כשהוא וקאי באו אחרי לכיוון האמבטיה.
״לא משהו האמת״ עניתי ופתחתי את ברז המים.
״אולי נעשה משהו כיפי היום?״
״כמו מה?״ קאי שאל את מתיאו.
״אה...״ מתיאו גירד בעורפו.
הושטתי את מברשת השיניים של קאי לידו ומרחתי לו גם משחה לאחר שמרחתי לי.
״באולינג.״
״אני מכסחת אותכם בבאולינג.״ אמרתי וקולי יצא מוזר בגלל המשחה שבפי.
״הצחקת אותי.״ קאי אמר בתגובה.
״יופי, עכשיו אנחנו מוכנים.״ מתיאו אמר בחיוך רחב ויצא מהחדר.
הבטתי בקאי במבט שהבטיח ניצחון והוא בתגובה במבט של ׳לא יקרה׳. אין בעיה.
אני וקאי סיימנו לצחצח שיניים ויצאנו. הלכתי לכיוון הארון כדי למצוא לי משהו ללבוש. הבטתי בארון מלא הבגדים שלי ובאמת שהפעם לא היה לי מושג מה ללבוש.
״מה אתה לו-״ משפטי נעצר מעצמו כשהבטתי בקאי מכפתר את חולצתו השחורה בתחילתה ונותן לי מראה מרהיב ומושך מאוד לקוביות החלקות שלו, הן היו מושלמות פשוט.
״מה?״ הוא הרים את מבטו אליי לרגע וחייך כשתפס אותי מביטה בו. שיט.
״קוביות יפות״ אמרתי את המחמאה הקבועה.
״נכון?״ מבטו ננעץ במבטי. לא יכולתי להסיר את עיניי מעיניו, ולא יכולתי גם להרגיע את ביטני שפרפרה מהתרגשות שלא הכרתי לפני כן.
רגלי כאילו נעו מעצמן והתקדמו לעברו, הוא רק הביט בי מבלי לעשות דבר, הביט בעיניי בעומק שלא הכרתי. עם כל צעד וצעד שעשיתי הבטן שלי רק חיזקה את ההתרגשות הנעימה.
״מה את עושה אמבר...״ קאי מלמל.
״אני לא יודעת״ השבתי. ״זה בסדר מבחינתך?״ שאלתי.
״אל תפסיקי.״ הוא ביקש. וליבי פעם במהירות מטורפת עד שהלם באוזני. לשמוע אותו מדבר בצורה הזאת גרם לחושי להיטרף ולידיי לנוע מעצמן אל בטנו.
הרגשתי את מבטו על ידי שהפרידה בין שנינו. הבטתי בה מתקרבת לאט ובזהירות אל קוביותיו ונוגעת בהן בעדינות. עושה סיבובים עדינים.
הוא תפס בראשי והרים אותו אליו, ידי נפלה מביטנו וידו השניה החזיקה במותניי. הייתי שקועה בעיניו המהפנטות, ביטני לא הפסיקה להשתולל לרגע וליבי פעם בקצב לא אנושי.
״זה בסדר מבחינך?״ קאי שאל.
״אני חושבת...״ מלמלתי, לא כל כך ידעתי.
קאי עזב את מותניי. הבטתי בו בבלבול.
״את צריכה להיות בטוחה אמבר, לא חושבת.״ הוא אמר.
״אני בטוחה״ מיהרתי להגיד, בכלל לא רציתי להפסיק את זה.
״את לא״ הוא אמר והחל לכפתר את החולצה.
״אני כן קאי״ אמרתי שוב.
״לא את לא אמבר״ הוא אמר. ״אני צודק?״ הוא הביט בי במבט הזה ששנאתי, במבט חודר.
״כן...״ עניתי. ״זין.״ קיללתי.
״עדיין לא זין אמבר.״ הוא ענה.
״אז פאק.״
״גם זה עדיין לא.״ הוא ענה בחיוך קטן.
״אתה מטומטם״ חייכתי כשאני מביטה בו מקרוב לרגע ארוך ומיגע ומתרחקתי כמה שניות לאחר מכן בזריזות.
״אלוהים, אז ככה זה הולך להיות?״ הוא שאל באנחה.
״כנראה״ השבתי וניגשתי לארון.
לקחתי טייץ קצר בצבע שחור וחולצה קצרה וגדולת מימדים בצבע כחול כהה. ״אני שונאת אותך קאי״ אמרתי והוא התקדם לכיוון היציאה מהחדר בשביל לתת לי להתלבש.
״זה הדדי״ נזכרתי בהתכתבות הראשונה שלנו, עוד שהיינו במלון.

״נו כבר קאי!״ דחפתי את קאי שהתעצל ללכת בעוד שמתיאו נראה כמו ילד שהכניסו לחנות ממתקים.
המקום היה בהחלט יפייפיה ואני שמחה שבסוף בחרנו ללכת לאיזור באולינג רגיל ולא לבאולינג בר הזה שקאי רצה ללכת אליו, הסיבה העיקרית שאננ שמחה שבחרנו ללכת לפה היא בגלל כל הילדים הקטנים והמתוקים שיש פה, אני מרגישה שאני נמסה מול התמימות והילדות שלהם.
״אוקיי, אוקיי...״ הוא צחק והלך מהר יותר.
נכנסנו למרחב הבאולינג והבטתי סביבי, הכל היה מלא באורות צבעוניים ויפים שמשכו את תשומת הלב שלי.
״אמא! תראי מי פה!״ שמעתי קול קטן ומוכר קורא. ״זאת אמבר!״ הפנתי את ראשי לכיוון הקול בבלבול והבחנתי באנדריאה הקטנה.
אלוהים, כמה זמן לא פגשתי אותה. לא ציפיתי בכלל לפגוש אותה האמת.
״אנדריאה?״ חייכתי והתכופפתי לילדה המתוקה שרצה אליי.
״מה את עושה פה?״ אנדריאה אמרה בהתרגשות כשהקוקיות הקטנות שעל ראשה מקפצות והופכות אותה לילדה הכי מתוקה שראיתי.
״אני וקאי תכננו ללכת לשחק באולינג ביחד.״ אמרתי בחיוך מוקסם מהמתיקות של הילדה הזאת.
הבטתי בהורים שהביטו בנו בחיוך. ״מפתיע לראות אותכם פה״ אימה של אנדריאה אמרה בחיוך.
״הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שראינו אותכם״ אביה של אנדריאה הוסיף.
״איך אתם? מה השתנה?״ אימה של אנדריאה אמרה לאחר שהורדתי את אנדריאה מזרועותי והיא רצה לעבור קאי שהרים אותה.
הרבה, יותר מידי האמת. ״הכל בסדר איתנו, מה איתכם?״ קאי אמר במקומי כשהבחין במצוקה הרגעית שלי.
״אנדריאה, כמו שהיא.״ אימה חייכה והביטה באנדריאה במבט אוהב. ״ואנחנו בסדר.״ היא הוסיפה בחיוך.
״ומי זה?״ אנדריאה הביטה בחשדנות במתיאו.
״זה מתיאו, הוא אח שלי.״ קאי אמר ומתיאו חייך חיוך קטן, כל אחד נפל בקסמיה של הילדה הזאת אפילו אנשי מאפיה קשוחים.
״הוא לא דומה לך.״ אנדריאה אמרה בבלבול.
״זה כי אני דומה לאבא שלי והוא דומה לאמא שלנו.״ קאי הסביר.
״אה!״ אנדריאה הנהנה וכולנו צחקנו. ״נוכל לשחק ביחד?״ היא שאלה והביטה בי, בקאי ובמתיאו בשאלה.
״בטח, למה לא?״ עניתי בחיוך.
״יש!״ אנדריאה השתוללה בזרועותיו של קאי.
הוריה חייכו.
״אני הולכת לנצח אותכם!״ אנדריאה רצה לכיוון הקבלה בהתרגשות בשניה שקאי הניח אותה על הרצפה.