חתונה בשחור

פרק 37

15 נובמבר
אמבר
״את מעולה יחסית למישהי שלומדת רק חודש וחצי.״ קאי הושיט לי את בקבוק המים.
״תודה״ חייכתי ושתתי ממנו.
בתחילת חודש אוקטובר ביקשתי מקאי שילמד אותני אומנויות לחימה, תמיד עיניין אותי כל הדבר הזה. והוא כמובן הסכים, מאז אנחנו מתאמנים כל יום ויום והאימונים הופכים לקשים מרגע לרגע. כל יום אנחנו מתאמנים בסביבות ה4 שעות. זה אומנם ממש קשה, אבל אני אוהבת את זה, אני אוהבת לפרוק את כל האדרנלין שלי. ומסתבר שאני ממש טובה בזה גם. בהתחלה היה לי ממש קשה עם כל העיניין, לעשות כושר פתאום ולהתרגל לעובדה שאני מתאמנת הרבה מאוד. אבל עם הקושי, לאט לאט התחלתי להתרגל לזה, גם אם האימונים תמיד עולים ברמה שלהם אני תמיד מזכירה לעצמי שאני מתאמנת בסך הכל חודש וחצי ושהולכים להיות לי אימונים הרבה יותר קשים מאלה, כך שזה עוד נחשב קל.
״התרגלת מהר מאוד לאימונים.״ הוא הוסיף.
״הולכים להיות לי אימונים הרבה יותר קשים בעתיד כפי שזה נראה, אז זה בינתיים נחשב לאימון קל. לא?״ גיחכתי וניגבתי את מצחי המיוזע.
״את לא מבינה כמה את סקסית ככה, אני נשבע לך שמעולם לא ראיתי אישה יותר סקסית ממך.״ הוא קירב אותי אליי.
הבטתי בעיניו האפורות ובשיערו המבולגן והרטוב מהזיעה, עם כמה ששנינו היינו מזיעים כרגע, ממש לא היה אכפת לי.
״עם הקוקו הזה, והעיניים האלה, והטייץ השחור הזה שגורם לי לרצות לשרוף אותו... אלוהים... את כל כך יפה.״ הוא הצמיד את שפתיו לשלי.
הרגשתי איך ליבי מפרפר והנשימה שלי נעשת כבדה, והפעם, זה לא היה בגלל האימון.
״קאי...״ מלמלתי. ״כאילו שאתה לא יפה עם הגוף האלוהי הזה.״ גיחכתי ומשכתי את ראשו אליי מצווארו בשתי ידיי.
״ועם הבטן שאת חולה עלייה.״ הוא חייך לשפתיי.
״יותר למטה ותבין על מה אני באמת חולה.״ חייכתי.
״על הזין שלי? אה אמבר? את חולה על הזין שלי?״ הוא הצמיד את גופי אליו.
״נראה שכן, מאמן.״ גיחכתי ונישקתי אותו לשניה, לאחר מכן מתרחקת כדי להשאיר טעם של עוד.
״זה גם חלק מהאימון גברת.״ הוא קרא בעודי מתרחקת אל זירת הלחימה.
״לדעת איך לפתות גברים? יכול להיות.״ השבתי בגיחוך כשהוא מתקדם אחרי.

״אני הולכת ישר למקלחת אחרי האימון הזה.״ הבטתי בחוצלתי הרטובה מזיעה.
״את מסריחה מאוד.״ קאי הסכים.
״תודה, גם אתה.״ חייכתי.
״תודה״ הוא השיב והניח את ידו על ירכי שמידי פעם גלשה אל פנים ירכי וגרמה לגופי לרעוד.
״תיסע לאט יותר, לאן אתה ממהר?״ שאלתי כשהבחנתי במהירות בה קאי נסע.
״למקלחת של הבחורה היפה שלי.״
״אתה יודע שאתה לא נכנס איתי, כן?״ הרמתי גבה.
״אני יודע... פשוט בא לי להיזרק איתך אחרי מקלחת ושנשכב ביחד במיטה כשאת משחקת לי בשיער.״ הוא הסביר.
״אתה ספציפי מאוד.״ גיחכתי. ״אבל אין לי שום בעיה בזה.״
״זה טוב״ הוא חייך.
״מה עם מקס?״ שאלתי לאחר שתיקה קצרה שגרמה למחשבותי לנדוד אל העבר שלי, העבר הנוראי שלי.
״עדיין לא סיימתי איתו, אל תדאגי, עד סוף השבוע הוא כבר יעלה לגיהנום יחד עם אבא שלך.״
״הוא כבר נשרף שם ממזמן, לא שמעת?״ צחקתי.
״הוא נשרף הרבה לפני שמת, במחסן.״ הוא חייך. ״אני חייב להודות אמבר, את הבן אדם הכי סקסי בלקבור בן אדם מתחת לרצפה. את פאקינג הרגת את שניהם לפני שעשיתי להם משהו.״ הוא נשק לשפתיי לאחר שעצר מפני שהרמזור היה אדום.
״כמו שמגיע להם.״ הרגשתי טוב מאוד עם הביטחון שקאי נהג לתת לי בכל שניה ושניה שהיינו יחד.
״לגמרי.״ הוא מחץ את ירכי וחזר לנהוג כשהבחין באור הירוק.
הרגשתי צמרמורת כשעשה את זה, צמרמורת נעימה כזאת, שבישרה על כך שכל כך לא בא לי לעזוב אותו, וזה גם לא הולך לקרות.

...

״אמבר,״ קאי קרא בשמי.
״כן?״
״אני צריך לצלם את העיניים שלך.״
״אתה מה?״ קיווצתי את גבותי בבלבול.
״שמעת אותי״
״למה אתה צריך לצלם את העיניים שלי?״ שאלתי כשאני מנסה לקרוא את פניו ללא הצלחה.
״אני לא יכול להגיד לך עכשיו, אבל את תביני אחר כך.״ הוא הסביר. ״את סומכת עליי?״
הייתי מאוד מבולבלת מדבריו אבל הנהנתי, סמכתי עליו לגמרי.
״אוקיי״ חייכתי חיוך קטן. ״איך תצלם?״
״עם מצלמה.״ הוא השיב.
״ומאיפה תביא מצלמה? וצלם?״ צחקתי.
הוא הרים גבה, ״ככה את מזלזלת ביכולות שלי? זה בסך הכל צלם וזאת בסך הכל מצלמה.״ הוא אמר ולקח אותי לסלון.
״למה יש פה צלם?״
״בשביל לצלם את העיניים שלך.״ קאי ענה.
״כן אבל אם לא הייתי מסכימה?״
״אמרת לי שאת סומכת עליי נכון?״
״כן״
״אז הנחתי ש99% שתסכימי.״ הוא הסביר והבנתי שהוא כמעט צדק, הייתי 100% מסכימה.
״אוקיי, אז את העיניים שלך מצלמים?״ הבטתי בצלם שסידר את עדשת המצלמה.
״כן״ הנהנתי.
״אז ניגש לעבודה.״ הוא סימן לי איפה לעמוד.
הבטתי בקאי שהשגיח עליי, למרות שלי לא היה נראה שהצלם המסכן באמת התכוון לעשות משהו חוץ ממה שנדרש ממנו...
״תסתכלי לעדשה בבקשה.״ הצלם ביקש והסיח אותי מהמבט שתפסתי על קאי.
״בסדר״ הנהנתי הבטתי במצלמה שעשתה פלאש שהייתי רגילה אליו מהתמונות שהיו עושים לי בתקופה שהייתי גרה עם אבי בשל היותי ביתו של הקאפו.
״מעולה, אולי כדי שנעשה עוד כמה כדי שנוכל לבחור את האחת הכי יפה.״ הוא חזר להביט במצלמה כדי לצלם שוב.
״אוקיי״ חייכתי והבטתי במצלמה שעשתה עוד כמה תמונות.

״תודה רבה״ חייכתי בנחמדות אל הצלם שהרכין את ראשו כאות כבוד ויצא מהאחוזה.
הבטתי בתמונות שפיתחנו ממקודם מונחות על האי שבמטבח. הן היו יפייפיות, ממש מדויקות ויפות.
״תבחרי אחת.״ קאי ביקש.
״זאת יפה״ מתיאו התערב והצביע על תמונה אחת.
״שאלתי אותה.״ קאי נעץ מבט במתיאו וחזר אליי.
״היא באמת יפה, אבל אני חושבת שזאתי יותר.״ הצבעתי על תמונה אחרת שנראתה יותר בפוקוס והדגישה את הצבע של עיניי יותר טוב.
״גם אני חושב.״ לוקאס הנהן.
״אז יש לנו נבחרת.״ קאי לקח את התמונה.
״מה אתה עושה איתה?״ שאלתי.
״בקרוב תגלי קופה.״ הוא שיפשף את ראשי עם ידו והלך.
משאיר אותי שבויה בתוך הלב שלו.
״הוא מטורף.״ שמעתי את מתיאו ממלמל לאביו.
לוקאס צחק, ״ככה זה מתיאו, גם אתה תתאהב יום אחד.״ הוא אמר והלך.
״מה? למה הוא מטורף? מה הוא עושה?״ הייתי מבולבלת מאוד.
״אל תדאגי אמבר, הוא יגלה לך בקרוב.״ לוקאס אמר וסימן למתיאו לבוא אחריו, לאחר רגע הוא נתן לו מכה קטנה בכתף.
״אבא...״ מתיאו מלמל והלך אחריו.
״זה בשביל שתסתום את הפה הגדול שלך.״ הוא השיב לו והם נעלמו במסדרון- משאירים אותי בתהיות של עצמי.
אלוהים... מה כבר הגבר הזה מתכנן...
התקדמתי לכיוון החדר כדי להחליף לבגד ים, אומנם אנחנו בחודש נובמבר אבל היום השמש החליטה לצוץ עם חום מטורף.
פתחתי את דלת החדר וחיפשתי בארון הבגדים את בגדי הים שקברתי עמוק בתוך הארון מפני שאנחנו כבר בחורף. ולבסוף מצאתי את בגד הים הצהוב, האהוב והמוכר שלי.
נכנסתי לחדר האמבטיה כדי להחליף לבגד הים.
יצאתי לגינה ונשכבתי באחת ממיטות השיזוף שהייתה שם ונתנה לי חשיפה מלאה לשמש.