חתונה בשחור

פרק 21

קאי
״אמבר,״ ירדתי מהחדר במדרגות.
״קאי,״ היא סובבה את חיוכה העצוב אליי. ״הכל טוב?״ היא שאלה.
״את באה?״ שאלתי בבלבול והיא הנהנה.
״תודה רבה על השיחה לוקאס.״ היא חייכה לעבר אבי.
״תמיד״ אבי השיב וחזר לעיסוקיו במחשב.
עלינו יחד לחדרי והיא התיישבה על המיטה.
״על מה דיברת איתו?״
״על אמא שלך.״
עזבתי הכל והתיישבתי לידה.
עוד מעט חל יום ה16 שנה למות אימי.
אמא שלי, היא הייתה אישה מופלאה. אולם, הכרתי אותה רק 8 שנים, אבל היא הייתה בן אדם שמספיק להכיר אותו אפילו לחודש ולהתחבר אליו בצורה משמעותית כל כך.
״באמת?...״ מלמלתי.
״קאי? הכל טוב?״ אמבר שאלה בבלבול.
״כן, פשוט, זה אבא שלי. הוא בדרך כלל לא מדבר על אמא שלי עם אנשים שהם לא אני או מתיאו.״ אמרתי די מופתע.
שתיקה קטנה שררה בנינו.
״שמעתי שהיא הייתה אישה נהדרת.״ היא אמרה.
״היא בהחלט הייתה.״ כמה זכרונות מאימי עלו בראשי.
״חבל שאני לא זכיתי להכיר אותה...״ אמבר מלמלה כשהיא משחקת באצבעותיה.
״היא הייתה אוהבת אותך״ חייכתי חיוך קטן.
״אתה חושב?״ היא שאלה כשחיוך עלה על פניה מדברי.
הנהנתי וחיוכה דיבק אותי, ״את ממש דומה לה, באופי.״ הסברתי.
״כן? כמו מה למשל?״ היא שאלה בהתעניינות.
״בביטחון העצמי, אמא שלי הייתה אחת שלא מתביישת מכלום ושמורדת בכל מה שלא מוצא חן בעיניה- גם את ככה. היא הייתה חצופה קצת, אבל לא במובן הרע. כשגדלתי הבנתי שאבי אהב את זה בה, וזה ממש מזכיר לי אותך. היא הייתה דעתנית מאוד ונוכחת בכל מקום שהייתה, היה אפשר להרגיש שהיא נמצאת. בדיוק כמוך...״ חייכתי.
אמבר חייכה, ״זה ממש מחמיא לי קאי...״ היא אמרה בתודה.
נאנחתי בכבדות, ״חבל מאוד שהיא כבר לא פה, איתנו.״ מלמלתי ונזרקתי לאחור על המיטה בתשישות.
״אתה נראה עייף.״ אמבר אמרה.
״איך את מרגישה? אחרי היום?״ התעלמתי ממה שאמרה.
״מעין סגירת מעגל כזו.״ היא אמרה. ״אני מרגישה יותר טוב.״ הוסיפה.
״הסיוטים?״ שאלתי.
״עדיין לא עברו...״ היא ענתה. ״סליחה שאני מעירה אותך כל לילה.״ היא הוסיפה.
״תפסיקי עם זה אמבר. תהיי החצופה שאת, אל תתנצלי בפניי. אוקיי?״ ביקשתי. שנאתי שהיא נהיית רכיכה רק בגלל המזדיין שנגע בה, לא מגיע לו שהיא תשתנה בגללו.
היא חייכה, ״אני חוזרת בי״ היא גיחכה.
חייכתי.

אמבר
״פאק״ התנשמתי בכבדות. כל גופי הזיע והאדרנלין עדיין היה בגופי כאילו רצתי מרטון.
שמעתי את קולו של קאי ממלמל משהו ומסתובב אליי. ״את בסדר?״ הוא שאל בקולו הצרוד בגלל השינה.
״כן, זה סתם, אני אחזור לישון.״ נרגעתי.
הוא התיישב במיטה והדליק את המנורה הקטנה שבשידה בצד שלו. הוא שפשף את עיניו ומתח את ידיו מעלה. השמיכה ירדה מגופו וחשפה בפניי את שריריו וקוביותיו.
״כל עוד את נרגעת אני בסדר.״ קולו היה צרוד עדיין, הוא חייך והביט בי בשטותיות. הוא עלה עליי.
״קוביות יפות״
״נכון?״ הוא גיחך.
עיני ננעצו בעיניו, יכול להיות שאני נמשכת לקאי? פאק לא.
הבטתי בו קם מהמיטה במהירות.
״לאן אתה הולך?״ שאלתי.
״לישון בסלון״
״מה? למה? אני לא עושה או אעשה כלום.״ מלמלתי.
״אבל אני כן״ הוא אמר ויצא מהחדר. משאיר אותי מבולבלת מדבריו.
״פאק...״ מלמלתי מבולבלת מאוד.
קמתי מהמיטה כשאני עוטפת את גופי עם שמיכת הפוך שעל המיטה,
ירדתי במדרגות והבחנתי בקאי יושב בסלון וצופה בטלוויזיה.
הוא סובב את ראשו אליי.
״מה התכוונת לעשות?״ שאלתי.
״כלום״ הוא שתק.
עיניי נפתחו שההבנה נחתה עליי,
״מה קרה?״ הוא שאל.
״רצית לזיין אותי?״ שאלתי בישירות שאם לחשוב עליה קצת, הייתה ישירה מידי אפילו, אבל היא לא גרמה לקאי להיות מופתע ממני, הוא היה נראה כאילו היה רגיל לכך.
״אני בטוח שהיית נהנית מזה, אבל אני עייף מדי עכשיו. נלך על שיחה טובה במקום.״ הוא זרק וקם לעברי כשהוא מלווה אותי לכיוון המדרגות.
״שיחה? אתה מנסה להצחיק אותי?״ שאלתי כשאני מסובבת את ראשי כדי להביט בו בעוד שהוא מזרז אולי לכיוון החדר.
הוא גנח ביאוש, ״כנסי לפה ואל תצאי.״ הוא ביקש ונכנס איתי לחדר. ״סוף השיחה.״
״לא...״ עניתי.
״מה זאת אומרת לא״
״אני לא מתכוונת להישאר פה קאי.״
״אז אני אשאר״
״אז גם אני״
״מה הבעיה שלכם להזדיין כבר!״ קולו של מתיאו נשמע מחוץ לחדר.
עכשיו הייתי מבולבלת יותר.
״מה אתה פאקינג עושה פה? ולמה לעזאזל אתה מאזין לנו?״ קאי פתח את הדלת בסערה.
״למי אכפת, מה הבעיה שלכם פשוט להזדיין?״ הוא שאל את זה כאילו זאת השאלה הכי נורמלית שיש.
״מה הבעיה שלך להזדיין מפה.״
מתיאו גנח, ״אתם כאלה מפגרים.״ הוא אמר והלך לחדר שלו.
״מה זה היה?״ קאי הביט בי.
״אין לי שמץ של מושג.״ אמרתי.
״אני הולכת לישון.״
״גם אני״ קאי השיב והסתובב לכיוון היציאה מהחדר.
״אל תלך״
״מה הבעיה?״
״הסיוטים.״
״פאק אוקיי...״ הוא מלמל והסתובב חזרה למיטה.

קאי
״פאק אוקיי...״ מלמלתי והסתובבתי חזרה למיטה. זה הולך להיות קשוח, במיוחד כשהיא עם הפיג׳מה הכל כך קצרה הזו.
נשכבתי עם פניי אליה והיא עם פניה אליי.
״למה באמת רצית ללכת לישון בסלון?״ היא לחשה ברצינות.
כי אם אני לא אתרחק ממך אני אעשה משהו שלא תשמחי שאעשה.
״סתם העדפתי, חשבתי שמרחק יעזור לך להתגבר על הסיוטים. אולי אני מלחיץ אותך...״ לחשתי. ״אולי ידיעה שגבר ישן לידך מלחיץ אותך.״ אמרתי אמת, באמת היו לי חששות לכך.
״להפך, אתה מרגיע אותי. כל פעם שאני מתעוררת ורואה אותך זה מרגיע, לראות שיש מישהו לידי- במיוחד כשהוא אתה״ היא לחשה בחיוך.
חייכתי חיוך קטן, ״זה טוב.״ אמרתי.
״כן... תודה קאי, על הכל.״ היא אמרה.
״תמיד״ השבתי לה.
״מה עם אבא שלי?״ היא שאלה.
״אמרו לי שהוא חזר להכרה, מחר אלך אליו.״ אמרתי.
היא חייכה, ״שישלם על זה.״ היא איגרפה את ידיה.
״הוא ישלם.״ הרגעתי אותה.
״אני יכולה לעשות משהו שאני ממש הולכת להצטער עליו אחר כך?״ היא שאלה.
״בדרך כלל? לא. עכשיו? כן.״ עניתי והיא חיבקה אותי. פאק.
הרגשתי את ידיה מתלפפות סביב שחמותיי.
חיבקתי את מותניה בחוזקה וקברתי את פניי בכתפה- מריח את הריח הממכר שלה.
לאחר כמה דקות שאנחנו ישנים מחובקים הרגשתי שהיא נרדמה. הנשימות הקטנות שלה הורגשו על לחי.
הייתי די המום מהעובדה שהיא רק הרגע חוותה את ההטרדה המזדיינת ולא אכפת לה לחבק גבר או להיות קרובה כל כך. אבל שמחתי, כי נעים לי לראות שהיא קרובה אליי ובוטחת בי ככה.