חתונה בשחור

פרק 15

12 יולי

״אני כל כך שונאת אותך קאי.״ אמבר אמרה.
״מה הפעם?״
היא הרימה ארגז שהיה מלא באיפור שלה שהיה שבור.
״מה קרה?״
״אתה עיוור? שברת לי את האיפור!״ היא צעקה.
״ואיך את יודעת שזה אני?״
״כי אתה זה שהפיל את כל איפור שלי כשהחלטת לחזור עצבני אתמול, התנהגת כמו מטורף!״ היא צעקה וכמעט השתגעה.
אלוהים, אתמול...

פלאשבק:
סידרתי את החליפה מול המראה וזרקתי ביי למתיאו שישב בספה וחיפשתי את מפתחות הרכב שלי.
״לעזאזל איפה המפתחות?״ התעצבנתי.
מתיאו זרק את המפתחות מהסלון, ״למה לא אמרת לי עד עכשיו אידיוט?״ שאלתי את אחי.
״כי לא אמרת שאתה מחפש אותם.״ הוא אמר ואכל עוד חופן של פופקורן.
״עד כמה מטומטם אתה יכול להיות...״ אמרתי ביאוש ויצאתי.
התקדמתי בשביל הגישה לבית שלי ויצאתי מהשער הגדול. הלכתי אל הרכב שלי ונכנסתי כשאני מתחיל בנסיעה הארוכה שעוד לפני. הפגישה שלי היא עם הקוניסליירי של המאפיה. אבי נפגש איתו לעיתים קרובות בשביל לדבר כל המאפיה ואם יש בעיות נוספות שלא נודעו לו.
הפעם, אבי היה ולא יכל להיפגש עם מייקל (הקוניסליירי) לכן, הצעתי שאלך במקומו.
ברגע שהגעתי לכתובת אותה מייקל שלח לי דפקתי בדלת. לא הייתי מוכן למה שראיתי. אישה עם תינוק בידה וביטה בי בבלבול.
״סליחה? איך אפשר לעזור לך?״ היא שאלה בבלבול.
אלוהים, אני אזיין את הבן זונה הזה, הוא נתן לי את הכתובת הלא נכונה.
״התבלבלתי בבית, סליחה.״ אמרתי והאישה הנהנה בהבנה וסגרה את הדלת.
הלכתי בעצבים לרכב וכתבתי למייקל הודעה.
הוא נבהל ומיהר לרשום לי את הכתובת הנכונה, שהייתה בנסיעה של שעתיים מפה.
׳לך תזדיין מניאק׳ רשמתי לו הודעה ונסעתי הביתה.
אני לא הולך לנסוע שעתיים עכשיו, אין פאקינג סיכוי. המזדיין עשה טעות, שישא בתוצאות. גם ככה העבר שלנו לא טוב במילים עדינות ואם הוא בוחר לחזור ולחשוב שהוא התנהג אליי איך שהוא רוצה אז את הוא רק מחמיר את המצב בנינו.
נהגתי כמו משוגע הביתה ובמקום בשעה הגעתי בחצי שעה הביתה. נכנסתי והרגשתי כמו לבה רותחת. העצבים שלי לא עמדו בזה.
״מה קרה?״ מתיאו ניגש בבלבול.
״פאק אל תפנה אליי אפילו!״ צעקתי וראיתי את אבי יורד בזריזות אל הסלון.
״מה קרה?״ אבי שאל בשיעול.
״הזין הזה נתן את הכתובת הלא פאקינג נכונה. והיא שעתיים מאיפה שהייתי. המזדיין על שתיים הזה באמת חושב שאני אסע שעתיים עכשיו רק בגלל שהוא טעה בדרך? שילך להזדיין!״ צעקתי וכמעט שכבר השתגעתי. גם ככה לא סבלתי אותו.
עליתי בעצבים לחדר שלי והבטתי באמבר שנבהלה מהדרך בה התפרצתי לחדר.
״מה נסגר איתך?״ אמבר שאלה בבלבול.
״אל תתחילי איתי!״ צעקתי.
״מה אתה צועק עליי?!״ היא צעקה בחזרה.
״תפסיקי כבר אמבר!״ צעקתי בחזרה ואיבדתי אל עשתונותיי.
״אתה פשוט צועק עליי! בלי שעשיתי כלום! זה שאתה עצבני לא אומר שאתה צריך להוציא את זה עליי!״ היא צעקה.
״לעזאזל!״ צעקתי והעפתי את כל הדברים שהיו על השולחן בחדרי עם יד אחת. הייתי חייב לפרוק את כל הכעס הזה על משהו.
״אתה פשוט אידיוט!״ היא צעקה.
״אני אידיוט?! אני פאקינג מנסה להסביר לך שאני לא במצב לדבר או לנהל שיחה ואת באה ומזיינת לי את השכל! תפסיקי כבר!״ צעקתי ויצאתי מחדרי.
״לך תזדיין קאי! לעזאזל איתך!״ היא צעקה בשניה שיצאתי מהחדר.
יצאתי לגינה כשאני מוציא את קופסת הסיגריות מכיסי ומתחיל לעשן כל אחת ואחת שהייתה שם.