חתונה בשחור

פרק 25

25 באוגוסט
אמבר
״תתחיל לספור״ מתיאו אמר.
קאי גנח בתבוסה והחל לספור באדישות.
״זה המחבוא שלי״ קבעתי לפני שמתיאו שם לב.
הצבעתי על מאחורי הארון שהיה בחצר ליד המנגל שהיה רחוק בכמה מטרים מהבריכה. היה בארון מגבות, דברים למנגל ואפילו כל מיני מתנפחים ששכנעתי את קאי לקנות.
שיחקנו מחבואים אחרי שהצלחתי לגרום לקאי לעזוב את העבודה ולשחק מחבואים ולמתיאו לעזוב את הגיטרה.
אם להיות כנה, משחקי ילדים היו ממש הקטע שלי.
״לעזאזל״ מתיאו נשמע מבואס כשהבחין במחבוא הטוב שמצאתי.
רצתי והתחבאתי מאחורי הארון וחיכיתי שקאי יתחיל לחפש.
לאחר כמה זמן שמעתי צעדים איטיים.
״אה!״ צרחתי בבהלה כשגוף מוצק התנגש בי.
הרמתי את ראשי והבחנתי בקאי, שהיה קרוב מהרגיל, קרוב מידי האמת.
הרגשתי את ליבי שפעם בקצב לא נורמלי ואת ידיי שהחלו להזיע מהלחץ ששרר סביבי- הלחץ שנקרא קאי, לחץ שאהבתי מאוד. הרגשתי איך פניי נהפכות לאדומות ואיך נשימתי הופכת לקשה מרגע לרגע כאילו רצתי מרתון ממש עכשיו.
כמעט והתעלפתי כשהוא קירב את פניו אליי והנחתי את ידיי על חזהו המוצק.
הבחנתי בעיניו שהיו אדישות באופן מושך במיוחד אבל נראו מעוררות תשוקה ומלאות בסערה שרק גרמה לי לרצות לנשק אותו ולהרגיש אותו מקרוב. שפתיי נפשקו מעצמן כששפתיו של קאי היו במרחק נגיעה משפתיי ועיניו לכדו אותי בכלוב של עיניים כחולות ויפייפיות.
כשהרגשתי שאני כל כך קרוב אליו ושלא יכולתי להתאפק ונישקתי אותו. זו הייתה נשיקה קטנה, רגעית, אך לא הייתי מוכנה לדבר הבא שקרה.
הנשיקה הארוכה שסחפה אותי עמוק אל שפתיו של קאי ולשונו שחקרה את כל פי באופן יסודי כל כך.
ידיו שהיו מונחות על מותניי ומחצו אותם וידיי טיילו בשיערו.
הרגשתי אותו קרוב כל כך, הרגשתי אותו. וזה היה כל כך טוב.
״ק-קאי...״ מלמלתי בנשיקה.
״בבקשה...״ הוא התחנן, השתיק אותי והמשיך לנשק אותי.
עצרתי את הנשיקה בעוד ששנינו מתנשפים, ״אני לא יודעת מה להגיד...״ זאת הייתה הפעם הראשונה שבאמת לא היה לי מה להגיד.
״אל תגידי כלום אמבר. רק כן או לא.״ הוא ביקש.
״כ-כן...״ הנהנתי בתגובה והוא התסער עליי בעוד נשיקה פראית וכשהוא מצמיד את גופי לגופו ומחזיק בראשי.
הרגשתי בגן עדן.
לשונו שיחקה משחק יחד עם לשוני וגופו שהוצמד אליי רק גרם ללב שלי לפעום בקצב לא נורמלי.
״את משגעת אותי אמבר...״ הוא מלמל לתוך פי וכמעט שגרם לרגליי לכשול ולקריסה שלי על הרצפה.
הוא החזיק במותני בכדי ליצב אותי. לייצב את הגוף שלי שניה לפני שרגלי כאילו נעלמו ממקומם.
עצרתי את הנשיקה בלית בררה כשהרגשתי מחסור ענק באוויר ונשמתי.
הבטתי בעיניו האפורות והממכרות של הבחור שהביט בי כאילו הייתי יהלום או כל חפץ נדיר אחר. לא ידעתי מה אני עושה, הרגשתי כאילו אני מאבדת שליטה ונאחזת בו, כי גם אם לא היה לי אוויר המשכתי שוב לנשק אותו.
״אמבר...״ הוא מלמל ועטף את גופי בידיו. ״אני כל כך מצטער״ למרות התנצלותו הוא עדיין לא הפסיק לנשק אותי.
״כן... גם אני...״ השבתי ונאחזתי בו.
״מתיאו איפה קאי ואמבר?״ שמעתי את קולו של אביו של קאי.
״אין לי מושג״ שמעתי את מתיאו משיב.
עצרתי את הנשיקה וקאי הביט בי בבלבול. ״מחפשים אותנו.״ אמרתי.
״אלוהים...״ הוא מלמל ומשכתי אותו איתי.
הוא משך את ידי אליו ונעצרתי קרובה אליו. ״מה?״ שאלתי המומה כשהלב שלי פועם שוב כמו מטורף.
״אולי כדאי שתנקי את זה קודם״ הוא חיוך קטן נפרש על שפתיו שהוא ניקה את שפתיי עם אגודלו.
כשסיים הבטתי באגודלו שהיה מרוך באודם. ״זהו?״ שאלתי.
״כן״ הוא הנהן.

...

קאי
היא הייתה כזאת טעימה אלוהים... יכולתי לנשק אותה כל היום.
הרגשתי איך רגליה רעדו תחתי, היא הייתה כזאת בתולה אלוהים... בתולה ושווה.
כל כך התאפקתי לא לתפוס ביריכיים שלה ולמשוך ממנה את המכנסיים הארורים שלבשה.
רציתי להלביש אותה בשמלה ארוכה ורחבה שתסתיר כל חלק וחלק בה, שרק אני אוכל לראות את הגוף היפייפה שלה, הגוף הבתולי והרועד שגרם לי להתנהג כאילו אני מנשק בובת חרסינה. הגוף שכל כך רציתי שיהיה שלי, והוא יהיה.
מעולם לא הייתי עדין כל כך עם אישה. והיא הייתה כל כך עדינה שפחדתי שאעשה משהו לא במקום. פחדתי ממנה.
כששמעתי את הקול השקט שלה ממלמל מבין שפתנו הרגשתי כאילו אלוהים משחק איתי משחק, המשחק נקרא ״לבדוק את הסבלנות של קאי״.
היא גרמה לי לרצות להיות אגרסיבי כל כך אבל בו זמנית עדין כל כך, הרגשתי שאני משתגע וטובע בתוך השפתיים הרכות שלה. וכשהלשון שלה פגשה בשלי עוד יותר השתוקקתי אליה.
כשראיתי את לחיה הסמוקות ואת האודם שהיה מרוח על שפתיה ניקיתי את שפתיה. אבל אם להיות כנה, לקח לי שתי שניות לנקות את האודם, פשוט רציתי לגעת בשפתיים הרכות שלה שוב.
הרגשתי אשמה כבדה שנישקתי אותה, לא ידעתי אם היא מוכנה או לא, פשוט התנפלתי עליה. לא יכולתי לסבול יותר, לא יכולתי. למרות שהצטערתי, עדיין לא יכולתי לעצור את עצמי והמשכתי לנשק אותה.
פאק. אני לא יודע מה היא בכלל חושבת על זה, אבל היא לא התנגדה לזה, והיא גם הנהנה כששאלתי כן או לא. פאק. אני כל כך מקווה שזה היה בסדר.
היא הייתה יפייפיה פשוט, כשהבטתי בעיניה הירוקות והגדולות שנעצו בי מבט של ׳תעשה משהו׳ כמעט והתחפנתי.
ידעתי שהנשיקה הייתה ארוכה מאוד ולא התפלאתי כשהיא הפסיקה לרגע ונשמה בכבדות. ולמרות הכל היא חזרה לנשק אותי, פאקינג אותי. וזה נתן לי אישור שהיא באמת רצתה את זה, ולא עשתה את זה רק כי אני רציתי, אלא כי גם היא רצתה את זה. היא רצתה לנשק אותי. היא רצתה להרגיש אותי כמו שאני רציתי להרגיש אותה.
בדרך כלל לא הייתי מסתפק רק בנשיקה אבל איתה הרגשתי כאילו קרה מעבר לנשיקה הזאת, גם אם לא עשינו כלום.
הרגשתי אותה, ולא פיזית, אלא את הרגש שלה. יכולתי להבין סוף סוף איך היא באמת מרגישה כלפי, וזה גרם לי לרצות להעניק לה כל מה שרק רצתה. בין אם זאת רק נשיקה וגם מעבר, הייתי מוכן לעשות איתה כל דבר שרק תרצה.
ולא רק איתה, אלא למענה. רציתי להביא לה כל מה שרק ביקשה. בין אם אלה זוג עקבים שהיא אהבה או יצירת אומנות שעלתה מאות דולרים. כי בשבילי זאת לא בעיה, אהבתי לראות את השמחה שלה כל פעם שקיבלה משהו חדש.
אותו דבר גם בחוויות, אהבתי לראות איך שהיא מתלהבת מכל חוויה שחוותה בפעם הראשונה שלה יחד איתי.
אהבתי לראות את הביטחון העצמי שיש לה. איך שהיא לא מתביישת לענות ולעקוץ או לפלרטט איתי בחזרה. כי הכרתי המון נשים בחיים שלי, ומעולם לא פגשתי מישהי אמיצה ולא בישנית כל כך כמוה. היא שמה זין על כך דבר וצחקה כל פעם שאהבה משהו.
אהבתי שהיא מתנהגת כמו שהיא, שהיא לא מפחדת מאף אדם גם אם הוא עשה לה את הדבר הכי נורא שיכול להיות.
ואת כל זה, אני אוהב בה.