חתונה בשחור

פרק 26

26 באוגוסט
אמבר
הבטתי בקאי מחליף חולצה, ומשום מה, לא התפללתי שהוא לא יתפוס אותי. האמת, שהוא ראה שהסתכלתי עליו כבר כמה פעמים, אבל לא העיר לי.
הרגשתי שאני בקושי שולטת בעצמי. קמתי המהמיטה אליו כשראיתי אותו בדרך אל מחוץ לחדר כנראה כדי לעבוד, בגלל שלפני דקה הוא שאל אותי אם אני רוצה לבוא איתו למשרד, וסירבתי, היה לי משעמם ברמות שם.
נכנסתי בין זרועותיו כשהסתובב וידיו לכדו אותי בניהן. ״אמבר...״ קאי אמר בקול מזהיר.
״אני מצטערת״ אמרתי.
״את לא צריכה להצטער אמבר, זה בסדר. את פשוט לא כל כך יודעת מה את רוצה עדיין. אני מעדיף לחכות לך שנה מאשר שנעשה את זה כשאת עדיין לא מוכנה.״ הוא הסביר.
״שנה?״ גיחכתי מההגזמה שבקולו.
״טוב לא בדיוק שנה... אני חושב שאני לא אשרוד.״ הוא חייך.
״ננסה?״ שאלתי בהתגרות.
״לא כדאי לך.״ הוא השיב בחיוך.
צחקתי, ״אז בינתיים, אין לי בעיה עם נשיקות.״ אמרתי בחיוך.
״זה טוב״ הוא אמר ונישק אותי.
״רגע״ עצרתי אותו.
״מה?״ הוא נבהל.
צחקתי מהבהלה, ״אולי כדאי שאצחצח שיניים קודם.״ אמרתי והלכתי אל חדר האמבטיה כשאני חומקת מזרועותיו של קאי. הידיים שגרמו לי לרצות להסתכל עליהן שעות.
הן היו כאלה גבריות וגדולות, מלאות ורידים בולטים שתרמו למראה המושך שלהן. כל דבר בו היה מושך.
צחצחתי את שיניי במשך הרבה זמן בגלל ריח השום והבצל מהתבשיל שאכלתי קודם לכן.
הרגשתי ידיים תופסות במותני והתכווצתי. ״אלוהים... הבהלת אותי.״ צחקתי.
השענתי את ידיי רגע לפני שכמעט ונפלתי בעוד ששפתיו של קאי היו דבוקות לצווארי. גלגלתי את עיניי מאיבוד העשתונות שהוא גרם לי והבטתי בו במראה.
הוא היה שקוע בתוך צווארי. אי אפשר היה לראות את פניו דרך המראה, אלא רק את שיערו המתפרע ואת ידיו השריריות שהחזיקו בי.
לא ידעתי מה קורה לי, אבל הרגשתי כל כך טוב שבקושי יכולתי לחשוב.
הוא עזב את צווארי, מותיר אותו בודד וחשוף.
הסתובבתי אליו והבטתי בעיניו שהיו חצי עצומות ונתנו לו מראה מושך כל כך.
נעמדתי על קצוות האצבעות בשל הבדלי הגובה בנינו, כרכתי את זרועותי סביב צווארו ונישקתי אותו.
נצמדתי אליו ככל שרק יכולתי והרגשתי איך כל גופי רועד וליבי הולם באוזניי בחוזקה.
לא חשבתי על כלום, לא על אף בעיה שיש בחיים שלי. אלא רק על השפתיים של הבחור שגרם לי להרגיש טוב. הבחור שאיתו חוויתי את כל החוויות הראשונות שלי, הבחור שהציל אותי, הבחור ששמר עליי וגרם לי להרגיש הכי טוב שיש.
עצרתי את הנשיקה והבטתי בעיניו, הוא הביט בצווארי.
״פאק״ הוא מלמל והסתיר חיוך.
״מה?״ שאלתי והסתובבתי אל המראה בעודי לכודה בין שתי ידיו שנשענו משני צדדי על הכיור. ״הולי פאקינג שיט קאי.״ קיללתי כשהבנתי בסימן האדום החזק שהוא השאיר בצווארי. ״מה עשית לי?...״ מלמלתי.
״סימנתי אותך אמבר, לא שמעת על היקי אף פעם?״ הוא הביט בי בשעשוע ונראה גאה בעצמו.
״אבל... זה מטורף.״ אמרתי בבהלה והבטתי בהיקי הענק ואדום שעל צווארי. ״אתה מטורף.״ קבעתי.
״רק עלייך״ הוא השיב.
״אלוהים... איך אני אסתיר את זה עכשיו? למה עשית את זה?״ אמרתי בעודי ממשיכה לחקור את ההיקי שעל צווארי.
״את נראת ממש טוב כשעשיתי את זה.״ הוא גנח. ״מי אני שאפסיק?״ הוסיף.
״אפילו לא ראית אותי.״
״את עצמת עיניים.״ הוא השיב.
״אני לא יכולתי לזוז.״ אמרתי.
״כן, ראיתי את הרגליים שלך.״ הוא גיחך ונצמד אליי. ״אפילו לא שכבנו ואת כבר לא יכולה ללכת.״
״אתה חושב שאתה יכול לשלוט בי אה?״ גיחכתי. ״אז זהו קאי,״ הנחתי יד על הבליטה במכנסיו. ״שלא.״ חמקתי מידיו ונעלמתי, גאה בעצמי על כך שלא נפלתי למלכודת שלו.
ירדתי במדרגות אל המטבח והבחנתי במתיאו ששתה כוס מים.
״מה קורה?״ הוא שאל וסובב את ראשו אליי בעודו לוגם עוד שלוק מכוס המים ששתה ממנה, ונחנק. ״הולי שיט״ הוא נראה כאילו ראה את אלוהים על הצוואר שלי.
״לך תזדיין״ השבתי.
״הוא פשוט מטורף״ הוא הביט בצוואר שלי בתדהמה.
״אתה מספר לי?״ שאלתי. ״ותמזוג לי כוס מים אחת.״ ביקשתי.
הוא צחק, ״אתה משוגע פשוט״ הוא הביט אל מאחורי ויכולתי להבין שקאי מאחורי.
״לא סיימתי עדיין״ קולו נשמע קרוב מאוד אליי עד לכך שיכולתי לשמוע את הבל פיו על עורי וליבי החל לפעום כמו מטורף.
״חבל מאוד, כי אני כן.״ הסתובבתי אליו.
״אה כן?״ הוא שאל והתקדם לעברי.
״כן״ הנהנתי ולא זזתי ממקומי.
״חדר.״ מתיאו התערב. ״אתם רוצים להזדיין תעשו את זה בחדר, לא על האי מולי.״ הוא הוסיף.
״שום זיון לא יקרה פה״ יצאתי מהמטבח אל הסלון.
״יש לך מזל שאבא לא פה.״ שמעתי את מתיאו אומר.
״למה?״ שאלתי.
״אם הוא היה רואה את מה שקאי עשה לך הוא היה הורג אותו.״
״אתם מתנהגים כאילו אבא שלכם חושב ששניכם בתולים.״ גיחכתי.
״אנחנו לא, את כן.״ קאי אמר. ״חלק מהחוקים שהוא הציב לנו הם לא לשכב עם בתולות.״ הוא הוסיף.
״אבל היינו אמורים לשכב כבר מזמן.״ אמרתי.
״הוא התנגד לזה אבל לא הייתה לו בררה.״ מתיאו אמר.
״אבל בכלל לא שכבנו.״
״אבל זה נראה ככה.״
״זה בכל מקרה לא יקרה בזמן הקרוב.״ קאי אמר.
״כן״ הנהנתי. ״בתקופה הקרובה.״

...

אני כל כך עייפה שאין לי כוח להזיז את הזרת שלי.
״אמבר״
״מה?״
״אמבר״
״מה?״
״אמבר״
״מה?!״
״את נרדמת״
״כי אני עייפה״
״אז את תפסידי״
״לא אני לא, אני עדיין ערה, אני מדברת איתך.״ השבתי לקאי.
עשינו תחרות יחד עם מתיאו על מי מצליח להישאר ער כל הלילה מבלי לעשות כלום. מתיאו נשבר ראשון והלך לישון כך שרק אני וקאי נשארנו.
אני שנאתי לישון, ידעתי שזה בזבוז זמן יקר, אבל בו זמנית הייתי אדם עייף מאוד. אני נרדמת בקלות למרות כל השנאה שלי לשינה.
הרגשתי כובד נוחת עליי ופקחתי את עיניי שהיו סגורות לא עד הסוף.
״אולי זה יעיר אותך.״ קאי אמר בחיוך קטן.
״אף פעם לא ראיתי מישהו שאוהב להפסיד״ צחקתי כשהוא דגדג אותי.
״אני לא אוהב להפסיד, פשוט בא לי לנשק אותך כל היום וכל הלילה, ואם את תשני אז אני לא אוכל לעשות את זה.״ הוא אמר והסתער עליי בנשיקה שהעירה אותי כמו קפה שחור.
״פאק...״ גנחתי במלמול בעודנו נעמדים ואני דוחפת אותו על גבו על הספה. ״אלוהים...״ גניחתי הייתה חזקה יותר כשקאי מחץ את מותניי וגרם לכל גופי ליפול עליו. הרגשתי כאילו הייתי זקוקה לו, כאילו רציתי להיות קרובה אליו כל כך, לא ידעתי איך להסביר את זה. ״קאי אני...״ ניסיתי להגיד.
״את מה אמבר?״ הוא האיץ בי. התיישבתי עליו ברגליים פסוקות וסידרתי קבוצת שיער קטנה והפריעה בפניי רגע לפני שרכנתי לנשק אותו.
״אני מרגישה משהו״ אמרתי.
״מה את מרגישה? תגידי לי הכל.״ הוא אמר.
״אני מרגישה כאילו בא לי להיות קרובה אלייך, כאילו אני רוצה לגעת בך ושאתה תיגע בי.״ לא ידעתי מה אני מרגישה.
״זאת נקראת תשוקה אמבר.״ הוא הסביר.
״שיט.״ מלמלתי ורכנתי לנשק אותו שוב.
הוא ליטף את יריכיי בעדינות מייסרת רגע לפני שהכניס יד לתוך מכנסי הפיג׳מה הקצרצרים שלי וליטף את תחתוניי התחרה הורודים שלי בעדינות שגרמה לי לרצות להרוג את עצמי.
״תפסיק״ מלמלתי והוא הוציא את ידו ממכנסיי. התחרטתי כל כך על מה שאמרתי כשהרגשתי איך הקור חוזר אל יריכיי. ״לא, רגע, אל תפסיק.״ ביקשתי והוא עשה כפי שאמרתי.
״זה יכול להיות מבלבל אמבר, אבל שתדעי שאת יכולה לשגע אותי כמה שאת רק רוצה.״ הוא אמר.
״אני אנצל את זה״ גיחכתי.
״לא יותר מידי גברת, אני לא רובוט.״
חייכתי למילותיו.
סמכתי עליו, סמכתי עליו כל כך.