אמלי?
אמלי את שומעת אותי? זאת סופי.
אמלי!
אני לא יודעת מה לעשות.
בבקשה, תתני לי סימן
ישבתי באמצע שרפה בצבע כחול. למרות שבתור שריפה היא הייתה אמורה להיות סוערת ואיכשהו ידעתי את זה, היא לא. היא הייתה רגועה. שמעתי משהו קורא לאמלי.
הרגשתי מוזר. לא אני. כיאילו אין לי אישיות. כיאילו אני סתם דבר בחלל הריק.
אמלי!
הרגשתי שיש משהו לידי. הרגשתי שהוא מפחד. היא.
אמלי בבקשה!
האש התחילה להשתולל. לא להיות יציבה יותר.
היא נעלמה אחרי שהיא קראה שוב לאמלי. מי זאת בכלל?
המשכתי לשבה ככה. בשקט. הרגשתי שהזמן עבר ומיידי פעם הצבעים של האש השתנו. מכחול, לירוק, לשחור, לצהוב, לאדום, לסגול, ללבן לשחור.
אמלי?
שוב אותו קול קרא.
אמלי את יכולה לכבות את האש?
אני יודעת שהיא מפחדת מהאש. אני יודעת את זה ומשום מה זה מפריע לי.
תודה
רציתי ללכת למקום אחר. יותר בטוח אבל לא ידעתי לאן. האש כבר נכבתה מזמן והכל הפך לשחור. רק דמות אחת עמדה מולי.
ילדה שידעתי שאני מכירה, אם עיניים חומות ושיער בלונדיני. היא הסתכלה עליי ולא אמרה כלום.
החדר שחור השתנה למקום אחר. לנוף של שמיים מלאים בכוכבים משתקפים בים. ואני יושבת מתחת לעץ.
את יודעת מי אני?
הילדה שאלה ונעמדה לידי.
ידעתי מי היא אבל לא ידעתי איך להגיד את זה אז הראתי לה.
ברבור שחור ומונלארק קטן.
שניהם ישבו אחד ליד השני ולא זזו, בדיוק כמונו.
את מדאיגה את מר פורקל.
אני צריכה ללכת היא אמרה ונעלמה.
***
אמלי?
שוב אותו קול, אבל לא אותו מקום. עבר הרבה זמן מהפעם הקודמת שהיא הייתה פה
הפעם ישבתי על גבעה ירוקה, מלאה בצמחים והסתכלתי על השמיים, והיא ישבה לידי.
למה את לא מדברת איתי?
את כואסת עליי?
הילדה נעלמה, אבל במקומה הופיע משהו אחר.
המקום השתנה לתמונה חיה. החדר הופיע ובו היו הרבה אנשים. כולם עמדו חוץ מאחד שיב ליד ילדה עם שיער חום ועיניים חומות. היא שכבה על מיטה והייתה חיוורת, ורזה מאוד. העיניים החומות שלה היו פקוחות אבל הן לא זזו.
YOU ARE READING
אמלי בקט (KOTLC) *קפוא*
Fanfic(המתוקן) תמיד אמרו לסופי שהיא פרויקט מונלארק, ולא יהיה אף אחד כמוה. אבל הברבור השחור ידוע בסודות שלו. הם אף פעם לא סיפרו לסופי על אחותה הגדולה הביולוגית. אמלי עוברת חיים קשים. ההורים שלה או מסוממים או שכורים, אף פעם לא באמת תרחו לדבר איתה על משהו. ...
