(המתוקן)
תמיד אמרו לסופי שהיא פרויקט מונלארק, ולא יהיה אף אחד כמוה. אבל הברבור השחור ידוע בסודות שלו. הם אף פעם לא סיפרו לסופי על אחותה הגדולה הביולוגית.
אמלי עוברת חיים קשים. ההורים שלה או מסוממים או שכורים, אף פעם לא באמת תרחו לדבר איתה על משהו.
...
"את מוכנה?" תומס הופיע מאחוריי בדיוק שסיימתי להתלבש. "כן" חייכתי אליו. הוא חייך אליי בחזרה והציע לי את היד שלו כדיי לעזור לי לקום מהמיטה שלנו. עברתי השבוע לגור איתו כי הבנתי שאין לי כבר למה לנסות להתכחש לעובדה שאני הולכת להישאר איתו עוד הרבה זמן.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
לקחתי את היד שלו ויצאנו שנינו מהחדר. כשיצאתי מהבית וסגרתי את הדלת אחריי, לא הבנתי למה תומס רץ לאוטו כמו ילד קטן אבל אז ראיתי שהוא פותח לי את הדלת של האוטו ומסתכל אליי במבט של ילד מאוהב.
צחקתי לעצמי ונישקתי אותו על להחי. אין עליו בחיים האלו. הוא חייך אליי בחזרה וסגר לי את הדלת. הוא נכנס למושב שלידי והתחיל לנסוע.
אנחנו נוסעים עכשיו לבקר את ההורים שלו. תומס מגיע ממשפחה עשירה של הרבה דורות אבל הוא החליט שהוא פחות בקטע שלשבת בבית ולא לעשות כלום או לעבוד בחברה של אבא שלו. ההורים שלו תמכו בו בכל דבר, גם כשהם שמעו שהבן שלהם יוצא עם משהי שההורים שלה לא היו מחוברים למציאות במשך יותר מעשור.
כשפגשתי אותם לראשונה קנאתי בתומס שיש לו הורים מדהימים כל כך. הוא בן יחיד אחרי הרבה שנים ששניהם ניסו להביא ילדים לעולם והם תמיד התייחסו לתומס כמו נס.
"על מה את חושבת?" תומס שאל ושם את היד שלו על הירך שלי. "על ההורים שלך" עניתי ושמתי את היד שלי על השלו.
"אוקיי. רוצה לפרט או לא?" הוא שאל והרים גבה. "סתם. אני פשוט מקנאת בך בגללם." חייכתי
"תיראי. יש פעמים שההתנהגות שלהם עיצבנה אותי, את יודעת כל הקטע הזה של לדאוג לי כל הזמן. אבל הם כן היו מדהימים בכל מובן אפשרי אחר. כשהייתי יותר קטן לא הערכתי את זה, אבל אני יודע שבעתיד אני יעשה הכל כדיי להיות הורה בדיוק כמוהם"
