״למה הלכת?״ פורקל שאל והפריע לשקט שלי ״ניראתם כועסים מידי בשביל שאני אמשיך לשתוק ולהסתכל עליכם כמו ילדה קטנה״ משכתי כתיפיים והסתכלתי עליו מלמעלה. ״טוב, את יכולה לבוא עכשיו״ הוא אמר
קפצתי מפטריה לפטירה עד שהגעתי למטה. הלכנו שוב לביטן ששם זה היה ניראה כיאילו גרניט ופרנטיס נועצים מבטים אחד בשני עד שגרניט גילגל עיניים בזלזול ואז הבנתי שהם מדברים בטלפתיה
פורקל כחכך ואז שניהם הסתכלו לעברנו. פרנטיס סרק אותי מלמעלה למטה ואז אמר לי באנגלית ״סופי ואת מאוד דומות״
״השיער שלי אמור להיות חום״ משכתי כתיפיים ״זה לא משנה. הצורת פנים, צבע עיניים. זה מדהים כמה הדי אן איי שלכן שונה אבל לא רואים את זה מבחינה חיצונית״ הוא אמר והסתכל עליי מהופנט
״אני יכולה ללכת?״ שאלתי אחרי כמה דקות של שקט מוזר. פורקל שלח אליי מבט כאוס ואני רק גלגלתי עיניים ״מה משעמם לי. הבנתי שאני דומה לסופי. מה עוד צריך ממני?״
״אמון״ קול של אישה נשמע מאחוריי. מזה שפרנטיס קד קידה ושאר הקולקטיב גם קד אחת קטנה הבנתי מי נימצא מאחורי וכמה הם לפי הצלליות .ולא התכוונתי להסתובב. פורקל גם לא ביקש ממני הוא יודע כמה אני לא סובלת את ההורים הביוילוגים שלי.
משום מה אני גנטית הבת של שני אלפים אבל עדיין יצאתי חצי בת אדם. ״אמלי לא עכשיו״ פורקל אמר לי בשקט כשראה שאני חורקת שיניים. הוא ידע מתי אני מתעצבנת ומתי אני כואסת יש הבדל בין השניים
ראיתי מאחוריי פרנטיס את היציאה האחורית ובלי לחשוב פעמיים עקפתי אותו ויצאתי ממנה. פורקל קרא לי אבל באמת שזה מוגזם. אני לא אלפית, ואני לא הולכת לפגוש את המועצה ובמיוחד לא את האמא הביולוגית שלי מבלי להעיף לה כאפה.
אמון הם רוצים. רק חבל שהם שברו אותו לפני שנים. ״אמלי!״ פורקל קרא מאחוריי ובלי לחשוב בחזרה צרחתי ״מה?!״
הרגשתי את האצבעות שלי מעקצצות. אני התעצבנתי יותר מידיי. הרבה יותר מדיי ופורקל ידע את זה. ״הם לא באמת יודעים עלייך משהו. לכי להרגע, אנחנו נהיה בביתן של הבנים.״ הוא אמר לי בשקט ונכנס לבפנים
אני מקווה שאורהלי מרגישה כמה אני כואסת. נכנסתי בעצבים לחדר שלי, טרקתי את הדלת וישבתי ליד החלון. ראיתי אותם יוצאים הביתן כשפורקל מדבר והם נוראים מזועזעים מרגע לרגע.
אחד מהם הסתכל עליי. ראיתי שהאוזניים שלו מחודדות אז כניראה שזה ברונטה. עוד דבר עליו על הדי אן איי המדהים שלי, הגרימה שלי מוזרה מידיי.
אי לא גורמת כמו סופי, עם ברק אדם. הגרימה שלי הוא כמו של ברונטה רק שחוץ מכאב, אני יכולה לגרום לאנשים להרגיש כל דבר שאני רוצה. עצב, גועל, תקווה, בחילה, מחילה, בקיצור כמעט כל דבר.

YOU ARE READING
אמלי בקט (KOTLC) *קפוא*
Hayran Kurgu(המתוקן) תמיד אמרו לסופי שהיא פרויקט מונלארק, ולא יהיה אף אחד כמוה. אבל הברבור השחור ידוע בסודות שלו. הם אף פעם לא סיפרו לסופי על אחותה הגדולה הביולוגית. אמלי עוברת חיים קשים. ההורים שלה או מסוממים או שכורים, אף פעם לא באמת תרחו לדבר איתה על משהו. ...