נ.מ. אמלי
״אמלי קומי״ שמעתי קול מוכר מעיר אותי. התרוממתי לאט, עדיין מתרגלת לזה שאני עדיין קשורה עם שלשלאות. פורקל הסתכל עליי במבט עצוב מלידי.
״מה?״ שאלתי. ברור לי לפי הפנים שהוא לא רוצה שאני יהיה פה. ״אני רוצה שתספרי לי משהו״ הוא ביקש ואני סימנתי לו להמשיך ״הלהבות, את יכולה לדבר איתן?"
דיברתי איתן לפני. הן אמרו שהן מעדיפות שכמה שפחות ידעו עליהן אבל אם בגללם יקרה לי משהו הן מסכימות לזה שאני אספר. ״כן״ עניתי בקצרה ״יותר בכיוון של תעשי ועל תעשי או יותר?״ הוא שאל מתעניין
״יותר בכיוון של שיחה כמו שאני מנהלת איתך עכשיו״
רציתי להוסיף על זה שיש להן אישאויות שונות, אבל זה לא משהו שהוא צריך לדעת ואני יכולה להיפגע אם אני לא אספר.
"זה עזר במשהו?" שאלתי כשראיתי שהוא חושב על משהו. "כן ולא" הוא נאנח. "את מודעת לזה שאני הולכת להישאר פה עוד הרבה זמן נכון?" הוא שאל
"כן" נאנחתי. אבל זה הקטע בלהיות בת אדם שאין דרך להכנס לראש שלה. הלהבה שאני עוברת ממקום למקום איתה, שאני יצרתי בעיקרון, אמרה שהיא תשמח לעזור. מה שאומר שהיא בעצמה פשוט תפעל ותוציא אותי מפה מתי שאני אצטרך.
"אמלי פשוט תגידי לי מי זאת" הוא ביקש "לא" הנדתי בראשי לשלילה. לא יקרה. "אין לי איך להגן עלייך" הוא אמר לי בתחינה "תני לי לעזור"
"אני יהיה בסדר" חייכתי אליו. לפני שלוש שנים הייתי רק מתעצבנת. עכשיו זה שונה. אני מאוד מעריכה את זה שהוא לא ויתר עליי כל השנים האלו.
"בוא נעבר נושא" התיישרתי. היא חייך וגלגל עיניים. "תשאל שאלות" אמרתי לו
"בסדר, אבל רק בתנאי אחד" הוא אמר לי, במפתיע זורם "אני מוריד את השלשלאות האלו ממך, כי זה מטופש. אם היית רוצה לברוח היית עושה את זה בלי שום קשר. אבל בזמן שאני פה את לא מנצלת את זה"
"שום בעיה" אמרתי הוא קם ויצא מהחדר, משארי את הדלת פתוחה ואז חזר אם גביש מוזר וכניסה אותו לחור שהיה בחלק שחיבר את השלשלאות לריצפה ואז שתיהן נפלו ממני.
"שאלה ראשונה" הוא אמר וסגר את הדלת. "מה עם הסיגריות?"
התפקעתי מצחוק "ידעתי שזה מה שתשאל" אמרתי שהוא ישב לידי. "לא, הפסקתי" הרגעתי. "תודה לאל" הוא נאנח.
"בזכות מי?" הוא חקר. "הפרוקנטיקה. הסיגריות עזרו לי להישאר רגועה עד כמה שאפשר כשלא השתמשתי בהן" אמרתי לו.
"למה בעצם הפסקת איתה?" הוא שאל ונשען על הקיר. "פחדתי בעיקר" הודתי "בעיקרון, אז לא ידעתי עליו אבל פחדתי להפוך להיות בראנט. להיות משוגעת בלי סיבה הגיונית."
"זה לא נכון, הסיבות של שניכם דיי דומות." הוא ענה "איך?" שאלתי. מה הקשר ביני לבינו?
"בראנט הסווה את עצמו בתור חסר יכולת, וגם נחשב כהתאמה גרועה עם ג'ולי, הבת של גריידי ואדליין. את פשוט היית חייבת להתחבא והיה אסור לדעת עלייך. את נשארת שפויה, ברובך" הוא הוסיף בסוף וזרק מבט על הרגל שלי.
YOU ARE READING
אמלי בקט (KOTLC) *קפוא*
Fanfiction(המתוקן) תמיד אמרו לסופי שהיא פרויקט מונלארק, ולא יהיה אף אחד כמוה. אבל הברבור השחור ידוע בסודות שלו. הם אף פעם לא סיפרו לסופי על אחותה הגדולה הביולוגית. אמלי עוברת חיים קשים. ההורים שלה או מסוממים או שכורים, אף פעם לא באמת תרחו לדבר איתה על משהו. ...
