השעה הייתה 8:56 כשהגעתי לסמטה. משום מה דיי חיכיתי לראות האת הקרס שלו מחכה לי שם. אבל הוא דייקן. תשע זה תשע ולא שניה קודם. או מאוחר יותר
הדקות עברו לאט עד שהאור הופיע לידי. הסתובבתי כדיי שאני לא יהפוך להיות
עיוורת, והריח המזוויע שלו כבר מלא לי את האף אחרי שניה
"אין לך דרך אחרת לגרום לגוף שלך להראות ככה?" שאלתי וסתמתי את האף כשהסתובבתי אליו. הוא חייך ואמר "גם אני התגעגעתי אלייך"
"טוב מה שתגיד ריגשי" גלגלתי עיניים. "הלכנו?" הוא שאל והציע לי את היד שלו. לקחתי את היד שלו וזינקנו שנינו לאור.
כשהגענו ראיתי שסביבינו יש הרים מושלגים ולידינו ראיתי במטושטש אגם כחול. סביבינו היה ערפל ולא זיהיתי את המקום.
"לפעמים אני שוכח שאת וסופי אוליי דומות אבל לא אותה ישות" פורקל חייך אליי. ישות? מה אני אלוהים? אבל את האמת, היא אלפית ואני בת אדם. באיזה עוד מילה הוא יכל להשתמש?
לא ידעתי מה לענות ורק הלכתי אחריו. "את לא יודעת על מה אני מדבר נכון?" הוא שאל וניסה לחמם את עצמו. הקור לא ממש הפריע לי אבל כן הרגשתי אותו.
"כשסופי הגיע לפה השאלה הראשונה שלה הייתה עם אנחנו בנורווגיה, וכמובן שהיא צדקה, את יודעת, בגלל ה-"
"זיכרון צילומי, כן כן. אני גם צריכה עכשיו תזכורת למה היא יותר מושלמת ממני." גלגלתי עיניים.
פורקל נאנח "סופי לא יותר מושלמת ממך. המוח שלך חזק יותר משל סופי, יש לך שליטה מדהימה על הפרוקנטיקה שלך, והגרימה שלך יותר חזקה משל סופי. אז מה עם יצאת בת אדם? ואז מה אם אין לך זיכרון צילומי? את מושלמת בדיוק כמו שאת, אמלי."
כמובן שהוא נתן לי את הנאום מוטיבציה שלו. "טוב בסדר. אני מושלמת וגם סופי." אמרתי בעייפות "אז מה אמרת על נורווגיה?"
"אתם הילדים, לא מקשיבים לכלום" פורקל מלמל בכאס. "מה שהתחלתי להגיד זה שאנחנו בנורווגיה. וזה-" הוא הצביע על סלע שהופיע מולנו ככול שהתקדמנו "ניקרה טרולטונגה- לשון של טרול. אני ואחי המצאנו את המונח הזה באחד הסיפורים שמצאנו כשלא רצינו שיזכרו אותנו בצורה ברורה" הוא הסביר
"כמו שאתה המצאתם את לוקי ועכשיו יש חג שלם על זה?" שאלת והרמתי גבה. הוא צחק והנהן. "אלה היו זמנים טובים" הוא נאנח
מולנו התגלה עץ, לא גדול אבל כן חזק. הוא היה... מבולגן?
נגעתי בגזע בעדינות. הקליפה שלו הייתה עבה, והדוגמאות שהיו עליה היו בצורות של כמו מערבולות קטנות בצבעים של חום, זהב, אדום, שחור, וירוק. העלים היו באותם צבעים והצורות שלהן היו שונות.
חלק מהם רחבים ושטוחים, וחלק ניראו כמו קפיצים. חלק מבריקים, כיאילו זה אפשרי בכלל, ועל חלק הייתה פרווה דקה.
YOU ARE READING
אמלי בקט (KOTLC) *קפוא*
Fanfic(המתוקן) תמיד אמרו לסופי שהיא פרויקט מונלארק, ולא יהיה אף אחד כמוה. אבל הברבור השחור ידוע בסודות שלו. הם אף פעם לא סיפרו לסופי על אחותה הגדולה הביולוגית. אמלי עוברת חיים קשים. ההורים שלה או מסוממים או שכורים, אף פעם לא באמת תרחו לדבר איתה על משהו. ...
