(המתוקן)
תמיד אמרו לסופי שהיא פרויקט מונלארק, ולא יהיה אף אחד כמוה. אבל הברבור השחור ידוע בסודות שלו. הם אף פעם לא סיפרו לסופי על אחותה הגדולה הביולוגית.
אמלי עוברת חיים קשים. ההורים שלה או מסוממים או שכורים, אף פעם לא באמת תרחו לדבר איתה על משהו.
...
״תזכיר לי שוב למה אנחנו מעבירים את אמלי לפה?״ ליבי שאלה כשהגענו לאלובטר
אמלי היתה על הידיים של (ה.כ. שוב ספוילר לגבי ההורים של סופי, היא על הידיים של אלווין וזה הדבר היחיד שאני יכולה להגיד לכם, תמשיכו לקרוא מסוף הפיסקה) אלווין שהיה ניראה כיאילו הוא הולך להתפרק עוד רגע. האשמה הורגת אותו ואת אורהלי. וגם אותי.
״כי אם היא תתעורר היא צריכה להיות במקום שמזכיר לה את הבית ולא במקום שהיא לא מכירה״ עניתי והובהלתי אותם לחדר שלה. ״אז מה שהכנו מהתפרחת פיניאקס צריך להעיר אותה, ואם היא תתעורר אתה רוצה שהיא תהיה פה?״ אלווין ווידא .
״כן.״עניתי ופתחתי את הדלת לחדר שלה. ״אבל היא תהיה פה לבד״ ליבי התעקשה וסידרה בקבוקונים על השולחן כשאלווין השכיב את אמלי על המיטה.
״הגנומים פה. אם יקרה משהו הם ידעו״ אמרתי והצבעתי על צמח שמטייה אמרה שאם היא תהיה בסכנת חיים הוא יפיץ ריח וזה יגרום לתגובת שרשרת על הצמחים ואז הם יקראו לנו לפי מה שהבנתי
״באנשים יותר אמינים״ אלווין רטן וכיסה את אמלי. ״אתה צודק באיזה שהוא מקום, אבל זה הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות עכשיו. ובנוסף, אם אמלי תראה אותך פה היא רק תתעצבן״ אמרתי לו ״חוץ מזה מיס פוסטר יכולה לגרום לעצמה נזק בפוקספייר בזמן שלא תהיה שם ואתה יודע את זה״
״הלוואי שהייתה טועה״ הוא נאנח והרים את הגביש שלו לכיוון האור ונעלם. ״תפתח לה את הפה״ ליבי ביקשה ועיררבה שתי בקבוקונים. הפרדתי את השפתיים הלבנות והיבשות שלה ורק קיוותי שהפעם זה יעבוד.
ליבי שפכה את הנוזל לפה שלה ואני סגרתי אות ישר אחרי שהוא סיימה. היא בלעה את הנוזל אבל לא הגיבה. ״תן לזה זמן. הוא לא אלפית אז זה עובד עליה קצת שונה.״ ליבי אמרה כשראתה שאני מודאג. ״אני צריכה ללכת, וגם אתה״ היא אמרה והחזירה את הבקבוקים הריקים לתיק שלה.
״בסדר״ לחשתי. היא נאנחה וזינקה לאנשהו. אני צריך לחזור היום לפוקספייר ואבל אני גם צריך להיות פה כשאמלי תתעורר. הוצאתי מחברת ועיפרון מאחת המגירות שהיו ליד השולחן וכתבתי
כניראה שהתעוררת אם את קוראת את זה, הייתי צריך ללכת, למרות שלא רציתי. אני מצטער שהשארתי אותך שוב לבד, וחוץ מזה ניסיתי לדבר איתך שוב אבל לא הצלחתי, גם עם ההגברה של סופי. אני אחזור בסביבות שבע בערב. אני אבקש מהגנומים להכין לך משהו לאכול ותוכלי לאט! לא אכלת כבר חודשיים וקצת.
פורקל.
הסתובבתי אליה עוד פעם רק כדיי לוודא שהיא לא שולחת סימנים מוזרים ויצאתי למושבת הגנומים. מטייה לקחה על עצמה את המשימה לדאוג לאמלי ואחריי שהיא שכנעה אותי שהכל יהיה בסדר זינקתי לפוקספייר ישר אחרי ששתיתי את השיקוי שגרם לי להראות כמו יושב הראש ליטו בתקווה שאמלי תתעורר עד שאני אצטרך לחזור.
נ.מ. אמלי
אני לא יודעת אם אני שמחה או לא כשהגעתי למצב שאני מרגישה שאני שוכבת באיזה שהוא מקום, אני ערה, אבל אני לא יכולה לזוז.
אחרי שעות שברובם ישנתי התעוררתי וניסיתי לזוז ומרוב המעמץ נרדמתי שוב, הצלתי הזיז את הזרת. ואז את כל האצבעות. אחרי זה את היד והרגליים, ואז בסוף הצלחתי לפתוח את העיניים.
הייתי בחדר שלי באלובטר. התיישבתי לאט ונשענתי על הקיר. על השולחן לידי הייתה מחברת פתוחה שעלייה היה כתוב משהו
כניראה שהתעוררת אם את קוראת את זה, הייתי צריך ללכת, למרות שלא רציתי. אני מצטער שהשארתי אותך שוב לבד, וחוץ מזה ניסיתי לדבר איתך שוב אבל לא הצלחתי, גם עם ההגברה של סופי. אני אחזור בסביבות שבע בערב. אני אבקש מהגנומים להכין לך משהו לאכול ותוכלי לאט! לא אכלת כבר חודשיים וקצת.
פורקל.
טוב, זה דיי מתאים לו. על שהולחן באמת היה אוכל אבל הדבר הראשון שבאמת רציתי לעשות זה להתקלח.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
נכנסתי להתקלח ובמראה ראיתי רוח במקום בן אדם. הייתי לבנה, העיניים שלי היו אדומות. הייתי רזה מידיי והעצמות יצאו לי מכל מקום. תחבושות היו על הידיים שלי ומתחתיהן היה עור ורוד וגיליתי את זה רק אחרי שהורדתי אותן
הרגשתי כמו חולה סופנית. אבל זה מה שאני, אז כניראה שאני צריך להתרגל. נכנסתי לאמבטיה וישבתי מתחת למים לפחות שעה.
אחרי שיצאתי התלבשתי והלכתי לשבת ליד השולחן. היה שם מרק בצבע ורוד זרחני אבל אכלתי את זה בכל מקרה. התרגלתי כבר שוב למאכלים המוזרים של הגנומים והאלפים.
אחרי זה ישבתי בישיבה מזרחית על המיטה ולא ידעתי איך להמשיך. אני יודעת שאני צריכה להפעיל את הלהבה שלי, לפחות אחת.
אבל הבעיה שאין לי מושג איך לגרום לזה לקרות. בפעמים האחרונות זה קרה כשלא הייתי בהכרה.
עצמתי עיניים וניסיתי לחשוב על שמש, לבה, אש, כל מה שחם וזה עבד, לפחות קצת. להבה קטנה הופיעה מעל האצבע ביד הימנית שלי והיא גדלה מרגע לרגע. הייתי בשליטה כל הזמן הזה ולא נתתי לה להתפשט יותר מידיי.
