עבר כבר יותר מחודש מאז הפעם הזאת שדיברתי עם פורקל. בית הספר נגמר ויצאנו לחופש. זהו, זה נגמר. סיימתי את הלימודים. את האמת שלא חשבתי שזה יקרה.
ליאם וטום החליטו שהם רוצים ללכת לצבא ואני גם רציתי אבל אני לא יכולה ישבדקו את הדי אן איי שלי.
זה כל כך מורכב עד שאני לא יכולה לקבל דם מאנשים אחרים אם אני אצטרך, כשבגיל בערך עשר עד שלוש עשרה הברבור היה לוקח ממני כל פעם קצת דם למקרה הצורך.
חזרתי עכשיו הביתה אחרי שליוותי את רוז. יש לה חבר עכשיו, והיא לא מפסיקה לדבר עליו. הוא גדול ממנה בשנה ואני עוד לא הכרתי אותו. הם נפגשו במועדון או משהו כזה.
הרגשתי משיכה ביד לאיזו שהיא סמטה וכבר באתי להעיף אגרוף למי שזה לא יהיה עד שראיתי שזה פורקל ועצרתי ממש לפני שפגעתי בפנים שלו.
"נזכרת בי?" שאלתי והורדתי את היד. הוא חייך חיוך קטן. "בואי איתי" הוא אמר והוציא גביש שקוף. הוא החזיק בי במפרק ובדק שאף אחד לא רואה אותנו כשנכנסנו לאור.
לקח לי שניה לצאת מהסחרחורת. עצמתי עיניים וניסיתי להרגע אבל הרגשתי כיאילו הכל הולך להשתחרר והשליטה שלי מפסיקה. ״אמלי?״ פורקל שאל. החום גוף שלו הטריף אותי.
עוד לא פתחתי עיניים והתיישבתי. הרגשתי שזה בוץ מתחתיי. ״אמלי דברי איתי״ פורקל ביקש. ״יש לך תרופת הרגעה? כי זה מאוד יועיל עכשיו״ סיננתי. אחרי שניה שמעתי אותו מתרחק.
אני לא יודעת מה עובר עליי אבל זה לא טוב. משהו פה משפיע עליי לרעה. אף פעם לא הרגשתי דבר כזה. ״הינה״ פורקל אמר ושם לי ביד בקבוקון שהרגשתי שהפיה שלו פתוחה. שתיתי בשלוק את הנוזל המתוק בהגזמה ואז הרגשתי אפילו יותר מסוחררת.
פתחתי עיניים לשניה ואז הרגשתי את עצמי נופלת עצידה. הדבר האחרון שהצלחתי לקלוט זה זה שאני באלובטר.
***
התעוררתי בחדר מוכר להחריד. החדר הישן שלי באלובטר. הרגשתי מסוחררת אבל הצלחתי אחריי כמה שניות למקד את עצמי. קמתי מהמיטה וראיתי שאני עם בגדים שונים. כשהסתכלתי במראה כמעט שהתמוטתי.
השיער שלי הפך לבלונדיני. איבדתי שליטה. ״אמלי, זה בסדר. אף אחד לא נפגע״ פורקל אמר מכניסת הדלת ״ואני באמת צריכה להאמין לך?״ שאלתי בקול רועד והמשכתי לבהות בשיער שלי.
״זה היה לפחות משניה, אפילו לא ניצוץ. גם לא כל הגוף שלך, רק החלק העליון.״ הוא אמר עמד לידי. ״איבדת שליטה בגלל שהיכולת ריכוז שלך הייתה מאוד חלשה. נחלשת וזה שאת מדכאת את היכולות שלך לא הועיל״ הוא הסביר והושיב אותי על המיטה בחזרה
״אני יודעת מה את הולכת לשאול״ הוא עצר אותי ״רק אני הייתי פה ולא אף אחד אחר, אבל״ הוא אמר וידעתי שהאבל הזה יגיע, ״פיזיק הייתה פה, רק כדיי לבדוק שאת בסדר.״ הוא אמר והראה לי את הידיים שלי שעד עכשיו לא שמתי לב שהן חבושות מהמרפק עד לסוף ההצבעות, הכל כולל הכל
YOU ARE READING
אמלי בקט (KOTLC) *קפוא*
Fanfiction(המתוקן) תמיד אמרו לסופי שהיא פרויקט מונלארק, ולא יהיה אף אחד כמוה. אבל הברבור השחור ידוע בסודות שלו. הם אף פעם לא סיפרו לסופי על אחותה הגדולה הביולוגית. אמלי עוברת חיים קשים. ההורים שלה או מסוממים או שכורים, אף פעם לא באמת תרחו לדבר איתה על משהו. ...
