נקודת מבט טאהיונג:
הנסיעה הביתה הייתה שקטה. קאי נרדם במושב האחורי וגוגנקוק ישב בשקט כשראשו שעון על החלון.
״אתה בסדר?״ שאלתי כשכבר התחלתי לדאוג, הוא בדרך כלל לא שקט ככה.
״מממ״׳ נשמע מכיוונו.
״אני לא יודע מה זה ׳מממ׳״ הערתי, עוצר ברמזור ומניח את ידי על ברכו.
״אני בסדר״ הוא לא הסתובב להביט בי.
חנקתי אנחה והמשכתי לנסוע.
כשעצרתי את הרכב בחניית הבית קאי התעורר.
גונגקוק ליווה אותו אל הסלון בזמן שהוצאתי את הדברים מתא המטען. הנחתי אותם במסדרון ונכנסתי לסלון.
״אוקיי, מה נכין לארוחת צהריים?״ שאלתי.
״ציפס ושניצל תירס״ ביקש קאי ״עם מלא מלא קטשופ״.
חייכתי אליו ״בסדר״.
הבטתי בגונגקוק אבל עיניו היו על מסך הטלפון.
״בייב? אתה יכול לבוא לעזור לי רגע?״ שאלתי.
הוא התרומם מהספה ופסע אחריו אל המטבח.
״אני יכול להכין את האוכל״ הוא אמר ״נהגת עד עכשיו, לך לנוח קצת״.
״אני לא עייף״ אמרתי ברוך והנחתי את ידיי על כתפיו ״אני דואג לך״.
הוא הביט בעיניי ואז העלה על פניו חיוך שרציתי להאמין נואשות שהוא לא מזויף.
״אני בסדר גמור, אני מבטיח. במה רצית שאעזור לך?״
נאנחתי ״בבקשה תפסיק להעמיד פנים שאתה בסדר״.
״אני לא מעמיד פנים״ הוא ניגש אל המקפיא והוציא ממנו את שקית הצ'יפס ״הכל בסדר״.
צפיתי בו כשהוא מילא מחבת בשמן והדליק את הגז.
״אני בסך הכל רוצה לעזור ל״ אמרתי.
הוא התקרב אליי ונישק אותי בעוצמה. ידיו מסתבכות בשיערי בזמן שידיי מצאו את עורפו.
התמסרתי לנשיקה, מנשק אותו חזרה, לשוני חודרת אל פיו וחוקרת אותו. נשכתי את שפתיו מעט והעמקתי את הנשיקה.
ידיי גלשו את שולי חולצתו והתחלתי ללטף את גבו.
הצמדנו את מצחינו, מתנשפים מהנשיקה הסוערת.
״אני מאוד מקווה שזה לא היה בגלל שרצית שאני אסתום את הפה״ אמרתי לאחר שהסדרתי את הנשימה שלי.
הוא גיחך ״לא״.
הוצאתי מהמקרר ירקות וניגשתי לשטוף אותם.
״אנחנו הורים גרועים אם אנחנו מטגנים לילד שלנו צ'יפס לארוחת צהריים?״ גונגקוק שאל מליד הגז.
״אנחנו גם חותכים לו סלט״ ציינתי.
גונגקוק צחקק והחל לטגן את הצ'יפס.
הפעלתי את התנור והנחתי בפנים כמה יחידות של שניצל תירס.
״תקח בחשבון שאני ממלא לך את הצלחת עד הסוף״ אמרתי ״לא אכלת ארוחת בוקר היום״.
הוא גלגל את עיניו ״בסדר״.
״וואו. בלי וויכוח? מה קרה?״
״לציפס יש ריח מגרה״ הוא פתח את הברז, שטף את ידיו וניגב אותם במגבת ״חוץ מזה שאיכשהוא כולי מלא בשמן.״
״אז לטגן לך ציפס כל יום עכשיו?״ התלוצצתי.
הוא זרק עליי את המגבת ״תיזהר״.
כארבעים דקות לאחר מכן קראתי לקאי אל המטבח. הארוחה הייתה נעימה. קאי סיפר על איך הוא שיחק אתמול עם הילדים וגונגקוק ואני הקשבנו לו בחיוך.
״לולי, סיימת?״ גונגקוק הרים את הצלחת הריקה של קאי ״אתה רוצה עוד אוכל?״
״אני מתפוצץ״ קאי הניח את ידיו על הבטן ״פאפי, אם אוכלים הרבה אז נהיים בהריון?״ הוא שאל בתמימות.
פרצתי בצחוק ״מה, קאי קאי? למה אתה שואל את זה?״
״כי הבטן שלי ניראת בהריון״ הוא אמר ברצינות.
״לא קאי קאי, פשוט הבטן שלך מלאה באוכל טעים״ גונגקוק הוציא אותו מהכסא והרים אותו בזרועותיו, משאיר נשיקות על פניו.
״אתה הדבר הכי חמוד בעולם אתה יודע?״ הוא שאל והביט בקאי ברוך ״הכי חמוד בעולם״.
קאי התפתל בזרועותיו בנסיון לרדת ״אני רוצה לראות סמי הכבאי״. **
״בוא נשטוף לך ידיים״ גונגקוק קירב את השרפרף אל השיש ועזר לקאי לשטוף את ידיו.
קאי רץ אל הסלון ומשך את גונגקוק אחריו.
גיחכתי והתחלתי לאסוף את הכלים מהשולחן.
ידיים נכרכו לפתע סביב מותניי וגוף חם נצמד אל גבי.
הסתובבתי והנחתי את ידיי על מותניו של בעלי, שהרים אליי את עיניו.
״אני אוהב אותך״ הוא אמר וחיכך את אפו בשלי, מנשק את שפתיי נשיקה קטנה.
״גם אני אוהב אותך״ ליטפתי את לחיו.
הוא התנתק ממני בחיוך והניח את ערימת הצלחות בכיור.
בהיתי בו. איך הוא יפה כל כך? איך הוא שלי בכלל?
