החיים הם לא כמו באגדות

פרק 5

אותו בוקר כל יום, כמו תמיד..
עכשיו אנחנו כבר בחוב של 185 אצל יעקב, אלינור היתה עוד עצובה מאתמול ואני ניסיתי לשמח אותה
אני: יאלה אלינור בואי הולכים לבית ספר
היא יצאה מהחדר עם חיוך מזוייף והלכנו לבית ספר, כשהגענו אלינור הלכה לכיתה עם חברותיה אז התקדמתי מהר לכיתה ואז התנגשתי במישהו
איידן: לא נמאס לך להיתנגש בי אה?
אני: לא נמאס לך מהשטויות שלך אה?
אמרתי עם חיוך מזוייף והמשכתי ללכת, אני לא צריכה גם את השטויות שלו על הבוקר
איידן: זה עדיין לא נגמר
הוא אמר ותפס אותי בחוזקה בזרועי
אני: אתה מכאיב לי
לחשתי מפחדת
איידן: את צריכה להבין אני לא בן אדם נחמד אז לא כדאי להרגיז אותי, טוב?
הוא אמר כועס ואני הינהנתי בפחד, אני לא צריכה גם אותו על הראש שלי עכשיו מספיקות לי הבעיות האחרות
איידן: עכשיו תיסתלקי לי מהעיניים
התעצבנתי ולא חשבתי מה אני עושה
אני: אפשר לחשוב מי אתה כולה מפונק שמקבל מה שבא לו כי ההורים שלו עשירים!
צעקתי, היינו במסדרון ככה שכולם הסתכלו עלינו, אוף איך אני שונאת שכולם מסתכלים עליי
איידן: מה נראה לך?!?
הוא צעק בחזרה
אני: מה נראה לך שאתה חושב את עצמך?!?
איידן: תחזרי בך, אחרת תתחרטי על זה
הוא היה כבר מעוצבן לגמרי ואני לא פחות ממנו
אני: לא
איידן: אוי את כבר תיתחרטי על זה
הוא אמר והלך, פחח אפשר לחשוב מה הוא עוד הולך לעשות לי, התעלמתי מכל המבטים שנעצו בי והלכתי לכיתה, ראיתי שקטרין כבר שם והיא דיברה עם שתי בנות אז הלכתי לשבת בסוף לבד, כמו שכבר אמרתי אני מתבודדת..
השיעור התחיל ואחת מהבנות שדיברה עם קטרין התיישבה לידה
צילצול
קטרין: היי מאי למה לא באת לשבת לידי
אני: את יודעת איך אני ליד אנשים
מילמלתי ויצאתי איתה לקפיטרייה
קטרין: אה וליד איידן זה אחרת?
הסתכלתי עליה במבט של תסבירי
קטרין: כל הבית ספר כבר יודע על מה שהיה בבוקר, מאיוש כדאי לך להיתרחק ממנו
אני: אני יודעת אני יודעת אבל כל פעם מחדש הוא מעלה לי את העצבים
קטרין: טוב בואי נעזוב את זה איך אמא שלך?
סיפרתי על מה שקרה אתמול לגבי ההיתאבדות
קטרין: מה?! את צוחקת עליי נכון?
אני: לצערי לא
קטרין: את יודעת שאני פה אם תצטרכי משהו
אני: טוב אל תהי סתומה עכשיו, אני בסדר יש לי עבודה אז אני מסתדרת פחות או יותר..
היום עבר מהר ואני מיהרתי לעבודה שלי, אני עובדת בתור מלצרית של שייקיים וגלידות וכאלה
טום (הבוס שלי): יופי מאי הגעת שימי את הסינר ותלכי לשולחן 3
לאחר שעתיים של עבודה ראיתי את דנה ורוני נכנסות
רוני: יואו איך התגעגעתי אלייך
רוני אמרה כשהיא מחבקת אותי
דפנה: לא ראית אותה כולה יומיים ידפוקה
רוני: באמת?! הרגיש לי כמו שבועיים
צחקתי, רוני ודנה עובדות איתי שתיהן יתומות והן מרוויחות כסף כדאי לעזוב את בית היתומים, התחברתי אליהן כי אני מרגישה כמוהן, נכון לי יש הורים אבל הם לא מתפקדים ככה..
אני: גם אני התגעגעתי
אמרתי אחרי שרוני עזבה אותי ודנה גם חיבקה אותי
טום: הזמנה משולחן 6
לקחתי את השייק פירות, הלכתי לשולחן 6 וראיתי את איידן, וואי לא נמאס לו ממני?!? כי לי נמאס!
הנחתי את השייק על השולחן
אני: מה אתה עושה פה?
איידן: הורס לך את החיים
אני: מה?
איידן: את תביני עוד שתי דקות
התרחקתי ממנו ולקחתי הזמנה משולחן אחר כשאני חושבת רק על מה שהוא אמר
טום: מאי בואי רגע
אני: כן?
טום: את מפוטרת
אני: מה?!?
צעקתי, לא היה לי אכפת שכולם מסתכלים עליי, ואז ראיתי את איידן מתקרב אליי
איידן: אמרתי לך שאני יהרוס לך את החיים
הוא אמר גיחח והלך, איך עכשיו אני יוכל עכשיו לשלם על כל החובות שלי?!?
וואי בא לי לרצוח אותו!