החיים הם לא כמו באגדות

פרק 21

התעוררתי מצעקות ששמעתי לידי, הכל כל כך כאב לי
איידן: הכל בגללך! היית חייב לנשק אותה?!
דניאל: זה לא אשמתי היא רצתה את זה ואז אתה באת והתחלת להרביץ לי, תודה בזה אתה מאוהב בה והיא שונאת אותך
איידן: זה לא נכון!
איידן נשמע ממש עצבני, אבל רגע, זה נכון? הוא באמת מאוהב בי? אני באמת שונאת אותו?
טוב יותר מידי כואב לי בשביל לחשוב
אני: א..איפה אני?
הרגשתי חסרת כוחות
דניאל: את חיה?
איידן: תגיד לי מה אתה מטומטם?!
דניאל: אתה זה שאמרת שיכול להיות שהיא לא תקום
אני: זה נכון?
איידן: טוב.. כן היא פגעה בך ממש קרוב ללב
דניאל: טוב בוא ניתן לה לנוח
הוא אמר ומשך את איידן משם ואני הייתי על כך עייפה שנרדמתי..
ונדי: מאי, מאי קומי
פקחתי את עיניי לאט וראיתי אותה מסתכלת עליי מודאגת
אני: מה?
ונדי: אני כל כך מצטערת על זה שהייתי צריכה לשקר לך ועל זה שכלאנו אותך
אני: זה בסדר, סלחתי..לך
הדגשתי את הלך
ונדי: מה עם איידן?
אני: אני לא רוצה לדבר על זה
ונדי: תראי שמעתי שאת נישקת את דניאל, זה נכון?
אני: כן..אבל זה רק בגלל שניסיתי להשתחרר מהמקום הזה, למה בכלל כלאתם אותי? למה שיקרתם לי מההתחלה?
ונדי: זה סיפור ארוך..
אני: אז תספרי יש לי זמן
ונדי נאנחה והסתכלה עלי במבט עצוב
ונדי: אני מצטערת אבל אני לא יכולה, לי אני זמן
אני: מה את עושה בכלל שאין לך זמן?
שאלתי מעוצבנת
ונדי: אני מצטער
היא אמרה ויצאה במהירות מהחדר, יואו איך אני שונאת שמסתירים ממני דברים
הדלת נפתחה ואיידן נכנס
אני: תצא מפה אני לא רוצה לדבר איתך
איידן: תיראי אני מצטער על הכל
אני: זה לא יעזור לך
איידן: אולי אחרי שתחלימי אני אקח אותך לדייט מה את אומרת?
אני: אהבה אמיתית לא מבוססת על רומנטיקה, אור נרות, ארוחת ערב, הליכה על החוף או סתם דייט מושלם איידן אלא על כבוד, אכפתיות ואמון, ואתה איידן? אתה הרסת את האמון בינינו
איידן: אז נתחיל מחדש
אני: סליחה איידן אולי אני מחבבת אותך אבל אני לא יכולה לסמוך עלייך יותר
איידן: אז זה הסוף שלנו?
אני: לא נראה לי שבכלל היה ״אנחנו״
אמרתי ואיידן הסתכל עליי ופשוט נישק אותי, התנתקנו ואז הוא יצא מהדלת וונדי נכנסה אחריו
ונדי: מה קרה?
אני: לא קרה כלום
ונדי: אז למה את בוכה?
היא שאלה ורק אז הרגשתי את הדמעות שיורדות ויורדות
אני: אני בסדר גמור
ונדי: זה קשור לאיידן נכון? תיראי זה דרך החיים, ירידות ועליות, שמחות ואולי גם אכזבות, כל הסוד הוא לשנות! כל ירידה שתהיה לך את יכולה להפוך אותה לעלייה!
אני: אבל..אני לא יודעת..אני פשוט מרגישה שהוא חלק מהחיים שלי שכבר לא יחזור..
ונדי: אז תסלחי לו כמו שסלחת לי
אני: אני רוצה אבל לא יכולה, הוא פגע באמון שלי
ונדי התפרצה כשאמרה
ונדי: ואני לא? אני לא הרסתי את האמון בינינו? שיקרתי לך, הסתרתי ממך דברים ואת תוך שניה סולחת לי אבל לא מסוגלת לסלוח לו?!
אני: ונדי מה קורה? ממתי כל כך אכפת לך ממנו?!?
ונדי: כי נמאס לי לראות אהבה כושלת נמאס לי שהיא כל הזמן נכשלת
אני: ונדי מה קרה?
שאלתי בחשד וניסיתי להתיישב אבל זה כאב לי כל כך שחזרתי לשכיבה
ונדי: אני מאוהבת במישהו אבל הוא לא שם עליי
אני: תני לי לנחש קוראים לו פיטר?
שאלתי מגחחת
ונדי: זה שאני נראת ונקראת על שם ונדי מפיטר פן לא אומר שאני אתהה במישהו שקוראים לו פיטר
אני: אז את במי את מאוהבת?
ונדי: ב.. עזבי זה לא יעניין אותך
היא אמרה ומיהרה לצאת, למה היא לא אמרה לי במי היא מאוהבת?? מי זה לעזאזל?!?
לפתע נפתחה הדלת והיא נכנסה שוב
ונדי: טוב אני אספר לך אני לא יכולה לשמור על זה בסוד יותר אני מאוהבת ב..
הייתי פשוט בהלם שהיא אמרה את זה אני לא מאמינה שהיא מאוהבת בו
טוב כמו שאני תמיד אומרת
החיים הם לא כמו באגדות
נאנחתי ואמרתי
אני: וואו
ונדי: כן אני בעצמי הייתי מופתעת שזה מה שאני מרגישה אליו
אני: טוב אז..בהצלחה?
ונדי: לא אני לא אתחיל איתו, את יודעת בגלל העבר שלו איתך את יודעת...
היא אמרה ונראתה מבויישת
אני: זה בסדר, איידן בטח יאהב אותך...