התארגנתי לארוחה עם רון וכל הזמן חשבתי על מה שהם דיברו..
נרו: אתן מוכנות? וואי כמה זמן לוקח לכן להיתארגן?!?
הוא צעק מהסלון, יצאתי מחדרי וחיכיתי איתו לאמה שיצאה מחדרה רק לאחר איזה רבע שעה
אמה: מה אתה רוצה? אנחנו בנות
נרו: אבל אפילו מאי לא מתלבשת כל כך הרבה זמן
אני: בסדר עזבו את זה בואו כבר נלך וזהו
אמה: איך קוראים בכלל למנהל הזה שלך?
שאלה אמה כשהיינו במכוניתו של נרו
אני: רון
היא החווירה לגמרי כאילו אמרתי משהו רע
אני: את בסדר?
שאלתי בדאגה
אמה: נרו אני חייבת לדבר איתך דחוף
היא אמרה בלחץ
נרו: למה?
אמה: אתה לא זוכר?
אמה שאלה בעצבים מסתכלת עליו מוזר, לאחר חמש דקות נרו החנה כשאמה מנסה לשכנע אותו לא ללכת לשם
אני: את מכירה אותו או משהו כזה?
היא לא ענתה לי והלכנו לבית ודפקנו בדלת
רון: ברוך הבא!
הוא אמר, הכניס אותנו והסתכל על אמה במבט מוזר
רון: אשתי בעבודה אני מצטער, היא תחזור יותר מאוחר אבל אני והבן שלי פה
אני: יש לך בן?
רון: כן אבל אשתי היא לא אימו
אז הוא התגרש
אני: אוקיי..תכיר זה נרו וזאת אמה
נרו: היי
אמה: היי
רון: את כבר בטח מכירה כבר את הבן שלי מהגירושים, הוא גם לומד בבית ספר שבו אני מנהל
הוא אמר ואמה עוד פעם החווירה ונראתה ממש מבויישת ולא הבנתי למה
רון: דניאל!
הוא צעק והפעם זה היה תורי להחוויר, דניאל?!? העשיר הפלצן הזה שנישק אותי בגלל החברה הפרחה שלו??
הוא ירד במדרגות וראה אותי והסתכל עליי מבולבל
רון: דניאל הכרת את מאי?
דניאל: כן ראיתי אותה בבית ספר
הוא ענה באדישות עדיין מסתכל עליי מבולבל ולא מעיף מבט באביו, רגע אם הוא הבן של רון למה הוא עבד עליי ואמר לי שאני הבת של המנהל?
רון: תכיר את האחים שלה
נרו: היי
אמה: הי
דניאל הרים את מבטו ממני והסתכל על אמה והיא רק נהייתה אדומה, מה יש לה??
דניאל: מה קורה פה?
הוא מילמל לעצמו
רון: דניאל תהיה איתן בינתיים בחדרך, אני רוצה לדבר עם נרו בפרטיות
אוקי, מוזר..
אמה ואני עלינו במדרגות עם דניאל ונכנסנו לחדרו
דניאל: אז רגע אתן תאומות?
אני: כן..
מילמלתי בעצבים, עדיין כעסתי עליו ועל הנשיקה
דניאל: רגע אז עם מי מכן התנשקתי?
אמה: מה?
היא שאלה מופתעת והסתכלה עליי
אני: אתה מתכוון עם מי התנשקת בכוח
אמרתי בעצבים
דניאל: מה לעשות שבאותו רגע החברה שלי עצבנה אותי
אני: אז הפתרון היחיד שהיה לך בראש זה לגרום לה לקנא?
דיברנו מעוצבנים ואמה רק הסתכלה על שנינו בפרצוף נפגע
דניאל: כן
אני: אתה פשוט כזה מפונק!
דניאל: ואת חנפנית!
אני: מטומטם
דניאל: סתומה
אני: מעצבן
דניאל: מעצבנת
היינו בשקט כמה דקות, אני ודניאל הסתכלנו אחד על השנייה כועסים ואמה רק הסתכלה עלינו מודאגת, היתה לי הרגשה מוזרה שכל הדיבור הזה כבר קרה אבל לא עם דניאל עם..האמת אני לא יודעת עם מי אבל מה שהייתי בטוחה זה שמשהו השתנה..
דניאל ואני שתקנו ואמה המשיכה להסתכל עלינו מוזר עד שנרו הגיע והיא קפצה עליו
אמה: נרו אנחנו חייבים לדבר דחוף
הם הלכו לחדר הסמוך וניסיתי להקשיב אבל דניאל הקריצה הזה הפריע לי
דניאל: מה את עושה?
הוא שאל כשהצמדתי את ראשי לדלת
אני: כמו מה זה נראה לך?!
לחשתי והוא המשיך לדבר בקול רם
דניאל: למה את מקשיבה למה שהם אומרים
אני: דניאל בחייאת תן לי לשמוע אותם
דניאל: זה ישמח אותך?
אני: כן
דניאל: אז אני לא סותם
וואי איזה קרציה, הוא פשוט משגע אותי
אני: נו שקט
דניאל: בסדר אבל את חייבת לי
אני: לא חייבת שום דבר
דניאל: את רוצה שאני אמשיך להפריע לך?
אני: בסדר בסדר..נודניק
מילמלתי וניסיתי להקשיב לנרו ואמה שדיברו מעבר לדלת
נרו: את היית חייבת לבקש מהניק הזה עוד בקבוק בשבילו?!?
אמה: חשבתי שאני אוכל להתחיל איתו מההתחלה
נרו: יופי ובגללך הכל נהרס
הוא אמר בעצבים
נרו: אם איידן ידע מזה הוא ישתגע ויסכן את כולנו
אמה: למה היא חייבת לקחת לי את הכל?? למה היא הייתה חייבת לצאת הכי יפה, הכי מושלמת, זאת שכולם מתאהבים בה?!?
היא אמרה והתחילה לבכות, לא ידעתי שזה מה שהיא מרגישה לגבי..
נרו: את מבינה שאם לא היית גורמת לדניאל לשכוח מהכל הם לא היו ככה
אמה: אני יודעת שזה באשמתי אבל מה לעשות שהתאהבתי ואתה יודע מכולם מזה לאהוב מישהו אבל שאתה לא יכול להיות איתו
נרו מאוהב?? במי?
נרו: אצלי זה התחיל מטעות אז אל תדברי על זה ואצלך את ידעת שזאת טעות
אמה: אז מה נעשה עכשיו? היא התחילה לעשות איתו את הקטע שלה ושל איידן
נרו: וגם היא די שונאת את איידן..
אמה: אבל ככה הכל התחיל, לא?
נרו: כן..
הוא אמר ונאנח ואני רק חשבתי על מה שהם אמרו עד עכשיו, הכל נשמע כל כך מוזר..כל כך..נכון
דניאל ואני הסתכלנו אחד על השני, שנינו היינו מבולבלים, רגע, אז גם לו נמחק הזיכרון? והכל בגלל שאמה אוהבת אותו?? ובמי נרו מאוהב? ולמה הוא לא יכול להיות איתה?
הם פתחו את הדלת שאני ודניאל נשענו עליה ונפלנו לרצפה כשדניאל מעליי, בחיי שהסמקתי כמו עגבנייה, ירדתי מהר במדרגות, מתחמקת מכל הבושות כשאני רואה את רון מחבק מישהי, כנראה אישתו וכשאני רואה את פניה אני צורחת כמו שלא צרחתי בחיים, זאת היא..האישה מהסיוטים שלי..התעלפתי..
אני אשמח אם תגיבו ותגידו לי מה דעתכם על הסיפור
YOU ARE READING
החיים הם לא כמו באגדות
ChickLitמאי היא הבכורה בבית ויש לה אחות קטנה, מאז שאביהן בגד באמא שלהן ועזב את הבית, האמא נכנסה לדיכאון ונהייתה חולה ומאי צריכה לטפל בהכל בבית.. למאי יש רק חברה אחת שהיא ממש ההפך ממנה (בבית ספר כולם חושבים שמאי היא ילדה מוזרה וחנונית) קוראים לחברה שלה קטרין...
