החיים הם לא כמו באגדות

פרק 18

יצאתי מהחדר בשקט מנסה לא להרעיש
אלינור: אז את חושבת שהתחמקת?
הסתובבתי בבהלה וראיתי את אלינור מכוונת אליי אקדח
אני: אלינור די לא מספיק שאיידן מת?!
אלינור: הייתי אמורה להרוג אותך לא אותו אבל לאא הוא היה חייב לקפוץ ולהציל אותך, ממש קיטשי
היא אמרה בזילזול ועוד לפני שאמרתי משהו הרגשתי מכה חזקה בראש והיתעלפתי..
״מאי מאי נו קומי כבר״
התעוררתי וראיתי את אמה מסתכלת עלי
אמה: או סוף סוף התעוררת, אמא אמרה שתקומי מהר שלא תאחרי לבית ספר, ואבא יסיע אותנו אז תזדרזי
אני: מה?
ממתי יש לי אבא ואמא?! ומה אמה עושה פה?!
קמתי והסתכלתי מסביב, קמתי מהמיטה ענקית וראיתי שאני בתוך חדר ענקי, פתחתי את הארון והוא היה מפוצץ בגדים, סגרתי אותו וירדתי למטה במדרגות, אני חייבת לדעת מה קורה פה
אני: אמה אפשר לשאול משהו?
אמה: נו תישאלי
אני: מה קורה פה?!?
אמה: למה את מתכוונת?
סיפרתי לה את כל מה שעבר עליי והיא פשוט צחקה עליי
אני: למה את צוחקת?
אמה: כי זאת ממש לא את! את עשירה, את אוהבת שמלות ואגדות, וחוץ מזה פיטר פן זאת האגדה הכי אהובה עלייך, אז ברור שתחלמי על זה שאת פוגשת אותם
מה? הכל היה חלום?!?
אמה: וגם איידן הוא חבר שלי ודניאל הוא חבר שלך
מה?!?
אני: וקטרין?
שאלתי והיא צחקה
אמה: קטרין היא החברה הכי טובה שלך, היא אלינור ואת חבורה כזאת
מה?! אני חולמת, זה לא אמיתי, אין סיכוי שזה אמיתי!
לא דיברתי יותר עם אמה, שמתי עליי סתם ג׳ינס וחולצה ואמה הסתכלה עליי כאילו נפלתי מהירח והלכנו לבית ספר, כשהגענו ראיתי את איידן, הייתי כל כך שמחה מזה שהוא חי שישר רצתי אליו וחיבקתי אותו והוא נראה קצת בהלם
איידן: מה עוד פעם שיחקת עם אמה אמת או חובה והיא אמרה לך לחבק אותי?
הוא שאל וגיחח ואני רק הסתכלתי עליו במבט שואל
אמה: עזוב אותה היא חלמה איזה חלום הזוי והיא חושבת שזה אמיתי, שאתה היית חבר שלה או משהו כזה ואחר כך ירו בך, עזוב חלום הזוי
היא אמרה ונישקה אותו ממש מולי, הרגשתי דקירה בלב, אין סיכוי שזה היה חלום אני ממש הרגשתי שזה אמיתי
הם התנתקו מהנשיקה ואמה משכה אותו משם והוא רק הסתכל עליי במבט שלא הבנתי כאילו הוא יודע משהו שאני לא
צילצול
נכנסתי לכיתה וראיתי את קטרין ישר הלכתי אליה, אולי היא יודעת מה קורה פה
אני: קטרין וואי כמה זמן לא ראיתי אותך
קטרין גיחחה והסתכלה עליי מוזר
קטרין: רק אתמול ביחד בקניון
אני: אוקיי נגיד, אני לא יודעת מה קורה פה, ועוד אמה אומרת שחלמתי את זה
קטרין: אז על מה חלמת?
סיפרתי לה את על הסיפור והיא רק הסתכלה עליי מוזר ואז התחילה לצחוק
קטרין: זה אפילו לא הגיוני
אני: למה?
קטרין: א. אלינור היא החברה הכי טובה שלך, כמוני, אנחנו חבורה כזאת
ב. אמה היא אחותך התאומה
קטעתי אותה כשאמרתי
אני: כן את זה הבנתי בבוקר
קטרין: ואת ואיידן? אתם שונאים אחד את השנייה, אמה ניסתה להשלים בינכם מלא פעמים והיא אף פעם לא הצליחה
מה? אני ואיידן שונאים אחד את השני?
אני: באמת?
קטרין: כן מה את לא באמת מאוהבת בו, נכון?
היא שאלה והסתכלה עליי מוזר בדיוק כמו שאיידן הסתכל עליי מקודם, כאילו היא יודעת משהו שאני לא..
השיעור התחיל וניסיתי להקשיב קטרין ניסתה לדבר איתי במשך כל השיעור אבל לא הקשבתי לה, האמת, גם לא ממש הקשבתי למורה רק עשיתי את עצמי, מה קורה פה? למה כולם חושבים שחלמתי את זה?! אין סיכוי שחלמתי את כל מה שעבר עליי זה הרגיש כל כך אמיתי..
צילצול
קטרין: ממתי את מקשיבה לשיעורים?
אני: עזבי
אמרתי, נאנחתי ויצאתי מהכיתה לכיוון החצר
קטרין: מה זה בגלל מה שחלמת?
אני: לא חלמתי את זה!
צעקתי בכעס וכולם הסתכלו עליי, כן אני עדיין שונאת שהם עושים את זה
קטרין: אוקיי אני ידבר איתך כשתהי יותר רגועה
היא אמרה והלכה, אוףף אני לא יודעת מה קורה לי, איך זה אפשרי שהכל היה חלום?!?
התיישבתי על הספסל ונאנחתי
דניאל: מה קרה?
קפצתי ממקומי בבהלה
אני: יואו הבהלת אותי
דניאל: את בסדר?
הוא שאל מתיישב לידי, קרוב, קרוב מידי
התרחקתי ממנו והוא המשיך להיתקרב
דניאל: מה קורה? מה יש לך?
אני: פשוט תעזוב אותי
אמרתי עצובה ופשוט נאנחתי
דניאל: בסדר, ביי
הוא אמר, נישק אותי והלך ואני פשוט נשארתי המומה ממה שקרה עכשיו, זה מרגיש כל כך לא נכון..
פתאום שמתי לב שאיידן מסתכל עליי בכעס, אוי נו מה יש לו עכשיו?!? אני עוד צריכה עכשיו להתחיל את הכל מההתחלה, איך אני אוכל להיתנהג כרגיל אם אני יודעת שמשהו פה לא בסדר?!
איידן התקרב אליי ואמר
איידן: בעיות בגן עדן?
והוא חזר להיות מגעיל אליי, כל מה שהיה בינינו נמחק? כאילו לא היה? זה לא אפשרי
אני: אוי פשוט תעזוב אותי
איידן: הי אני מנסה להיתקרב אלייך רק בגלל אחותך אז תנסי לפחות להיות קצת נחמדה
אני: אני נחמדה יותר ממך זה בטוח
איידן: כן בטח
אני: מטומטם
איידן: סתומה
אני: מפונק
איידן: פרינססה
אני: וואי אל תקרא לי ככה
איידן: איך? פרינססה?
הוא אמר מנסה לעצבן אותי
טוב לפחות הקטעים שלנו עדיין נשארו
אני: תפסיק
איידן: ואם לא בא לי?
אני: אז אני ארביץ לך
אמרתי והוא התחיל לצחוק
אני: מה בדיוק מצחיק? על מה מתערבים שתוך דקה אתה על הרצפה
איידן: כן בטח, בואי נראה מה אני רוצה
אני: קיצר אם אתה תנצח אני עושה מה שבא לך ואם אני מנצחת אתה עושה מה שבא לי, סגור?
איידן: סגור
הוא אמר ובלי ששמתי לב הייתי כבר על הרצפה
איידן: ניצחתי
אני: הי זה לא פר לא הייתי מוכנה
איידן: אין מה לעשות ניצחתי ועכשיו את הולכת להיות המשרתת שלי במשך שבוע
אני: וואלה לא הגזמת?
איידן: צודקת, חודש
אני: מעצבן
איידן: מעצבנת
אני: מפונק
איידן: פרינססה
אני: וואי קרציה בסדר
אמרתי והוא חייך והלך ואני התיישבתי בחזרה בספסל וראיתי את אמה מתקרבת אליי
אמה: אז.. מה עשית עם איידן?
אני: סתם התערבנו על משהו ועכשיו אני המשרתת שלו במשך חודש
אמרתי ונאנחתי
אמה: תראי, תשכחי ממה שחלמת איידן שלי מובן?
אני: כן בסדר
אמרתי והיא רק חייכה חיוך עצבני והתרחקה ממני, טוב לדעת שהיא נשארה כמו שהיא..