החיים הם לא כמו באגדות

פרק 28

התעוררתי במיטה וראיתי את נרו ואמה מסתכלים עליי מודאגים
אני: הכל בסדר?
שאלתי מתיישבת במיטה
נרו: זה מה שאנחנו צריכים לשאול אותך
אמה: כן איך את? מה את זוכרת?
אני: מהסתומרת מה אני זוכרת?
נרו: מה הדבר האחרון שאת זוכרת?
אני: שאתמול עשיתם לי פדיחה מול קטרין, נו באמת איזה אחים מעצבנים יש לי
קמתי מהמיטה והלכתי למקלחת כשהם ממשיכים להסתכל מוזר, מה יש להם??
~~~~~~
יצאתי מהמקלחת מנגבת את ראשי כשהם עדיין בחדרי
אני: נו תנו להתלבש יש לי רק עוד חצי שעה לבית ספר
אמה: את יודעת מי זה איידן?
אני: הבאד בוי של הבית ספר?
אמה: ואת זוכרת משהו לגביו אולי-
נרו: שקט אסור לנו לספר את זה את זוכרת מה ההוא אמר
נרו לחש לאמה, לא שהיה לי כל כך אכפת
אני: אז אתם יוצאים?
נרו: בסדר בסדר
הם יצאו, התלבשתי במהירות והלכתי איתם לבית ספר
קטרין: היי איך את?
אני: בסדר, וואי את לא מבינה איזה אחים מוזרים יש לי, הם מתנהגים מזה מוזר והם עוד הזכירו את האיידן הזה, מה לי ולו?
שאלתי מצחקקת
קטרין: אז את לא זוכרת ממנו כלום?
אני: וואי מה יש לכם היום??
התעצבנתי, התרחקתי ממנה והלכתי לספסל שבחצר, התיישבתי וחשבתי על איזה יום מוזר..
נקודת מבט לא ידועה
הסתכלתי עליה אני כל כך רוצה לספר לה אבל אני יודע שהיא לא תאמין כי שכחה הכל..
דילן: אתה בסדר אחי?
הוא שואל ומסתכל לכיוון שאליו הסתכלתי
דילן: היא אהבה אותך גם לפני ששתתה את הבקבוק ההוא אז היא תאהב אותך גם עכשיו
אני: אתה בטוח?
דילן: במאה אחוזים, לך תדבר איתה
אני: צודק
אמרתי והיתקדמתי אליה וראיתי אותה מסתכלת עליי מופתעת ופוחדת, אה נכון אצלה אני רק הבאד בוי של הבית ספר
טוב אז הגיע הזמן להתחיל את הכל מההתחלה כמו שהיא תמיד רצתה
אני: קומי מהספסל
היא קמה ישר כמו חיילת והסתכלה עליי בפחד
מאי: עשיתי משהו?
אני: כן, ישבת על הספסל הקבוע שלי
אמרתי וידעתי שהצלחתי לעצבן אותה
מאי: הספסל שלך?!
היא אמרה בעצבים והתיישבה בחזרה על הספסל, משכתי אותה בזרועה והיינו ממש קרובים, ראיתי שהיא הסמיקה
אני: תבקשי סליחה על שצעקת עליי
לחשתי לאוזנה והיא התרחקה וראיתי שהיא מעוצבנת
מאי: מה נראה לך?!
כן הכל הולך לפי התוכנית...

גמרתי את העונה הראשונה של הסיפור😱
רוצים שאני אעלה את העונה השנייה?