התעוררתי במקום החשוך הזה, ידעתי שיקרה משהו רע, אבל למה שיקשיבו לי?!? כי בסוף בי יורים, אותי חוטפים אבל לא!! למה שלמישהו יהיה אכפת..
הדלת נפתחה וניק נכנס עם חיוך שגורם לי להקיא
ניק: בוקר טוב
אני: בוקר חרא
ניק: על הבוקר קללות?
אני: סליחה באמת שאני לא מתנהגת מנומס למי שחטף אותי!
ניק: תשתקי, אני זה שדאג לך כל השנים!
הוא צעק מרוגז
אני: כן בטח
אמרתי וגיחחתי
ניק: אני דאגתי לזה שיהיה לך בית ואוכל וכל מה שרצית!
אני: תגיד באיזה סרט אתה חי?!? הייתי צריכה לעבוד כדי שיהיו לי את כל הדברים האלו, ואתה? אתה עזרת כולה בבית ספר המטומטם הזה
ניק: תגידי תודה שבכלל הוצאתי אותך מהבית אומנה הזה!
הוא אמר בכעס וסטר לי בחוזקה, לחיי היתה אדומה אבל לא היה לי כבר אכפת מצידי שהוא יהרוג אותי כבר ככה לאף אחד לא אכפת ממני אחרת הם כבר היו באים להציל אותי
אני: ומה עשית בזה שהוצאת אותי מהבית אומנה, אה?? הפרדת אותי בין המשפחה האמיתית שלי, אוי תודה באמת
ניק: תשתקי!
הוא צעק ויצא מהדלת, שמעתי שהוא צועק על מישהו על זה שמאיפה אני יודעת על המשפחה שלי, טוב לפחות עכשיו נראלי שאני יודעת מי עשה את התאונה, אם בכלל זה לא היה בכוונה..
אחרי חמש דקות של שקט הדלת נפתחה פתאום בבום וראיתי את ונדי, איידן ונרו, הם שיחררו אותי
נרו: את בסדר?
אני: מה קרה פתאום נזכרתם בי?!
אולי הייתי צריכה לשמוח שהם באו אבל האמת? אני מתחרטת על כל מה שהלך מאז שהכרתי את איידן, לא אכפת לי אפילו שככה לא הייתי יודעת שיש לי משפחה
איידן: לא מצאנו אותך ואז הסתכלנו במצלמות שיש בחדר
אני: היו מצלמות בחדר?!?
ונדי: אנחנו עשינו הכל כדי להגן עלייך..
״אז כנראה שלא הצלחתם״
שמעתי אותו נכנס עם אקדח בידיו
אני: ניק תעזוב את האקדח
ניק: מי את שתגידי לי מה לעשות?!?
איידן: ניק הבאתי לך את הכסף אז תוריד את האקדח!
ניק: יש לי עוד תנאי אחד
ונדי: כבר נתנו לך את הכסף מה עוד אתה רוצה?!?
ניק: שמאי תשתה מהבקבוק הזה
הוא אמר, הוציא מכיסו בקבוק עם נוזל מוזר וכיוון אליי את האקדח
נרו: תעזוב אותה!
איידן: מזה הבקבוק הזה?
ניק: זה סתם בקבוק..שיגרום לה לשכוח מכל מה שקרה כולל זה שהיא פגשה אותך
בדיוק מה שרציתי, לשכוח מהכל
נרו: ואם היא לא תשתה מהבקבוק
ניק: אז אני יהרוג אותה ואת כל המשפחה שלך והפעם לא יהיו ניצולים
אני: אני אשתה את זה
איידן: לא! למה אתה רוצה בכלל שהיא תשכח מהכל??
ניק: כי אני יודע שאתה עדיין אוהב אותה ואם היא תשכח אותך אתה תשתגע
איידן שתק ונראה כועס
ונדי: היא תשכח הכל?
ניק: לא הכל הכל, היא תזכור את החיים האמיתיים שלה ואת מה שקרה להורים שלה
אני: בסדר
ונדי: מה בסדר?
אני: אני אשתה את זה
לקחתי מידו של ניק את הבקבוק ושתיתי אותו כשאני שומעת את כולם צועקים לא והיתעלפתי...
YOU ARE READING
החיים הם לא כמו באגדות
أدب نسائيמאי היא הבכורה בבית ויש לה אחות קטנה, מאז שאביהן בגד באמא שלהן ועזב את הבית, האמא נכנסה לדיכאון ונהייתה חולה ומאי צריכה לטפל בהכל בבית.. למאי יש רק חברה אחת שהיא ממש ההפך ממנה (בבית ספר כולם חושבים שמאי היא ילדה מוזרה וחנונית) קוראים לחברה שלה קטרין...
