החיים הם לא כמו באגדות

פרק 16

פרק 18
כל הגוף שלי צמרמרות, אני לא מאמינה שאני ואיידן התנשקנו, אבל לא יכולתי לעשות את זה לקטרין היא אוהבת אותו..
אלינור: מאי
אני: מה את עושה פה?
אלינור: זה רחוב אולי
היא עקצה ואני הרגשתי כמו מטומטמת, וואי איך אני שונאת את החיים, הכל תמיד נדפק וכמו שאני אומרת כל הזמן החיים הם לא כמו באגדות..
אלינור משכה אותי לסימטאה חשוכה
אני: מה את רוצה?
אלינור: שתסתמי ותקשיבי
היא אמרה והוציאה סכין מהמגף שלה, אוקי מה עשו לילדה?!?
אלינור: תגידי לחבר שלך שיחזיר לאבא שלי את הכסף תוך שבוע כי אם לא אני יהרוג אותך
אני: מה יש לך?!? ואיידן לא חבר שלי
אלינור: לא אכפת לי מה הוא בשבילך העיקר שתמסרי לו את המסר
אני: כאילו שבאמת תעזי לעשות לי משהו
אלינור: אה את לא מאמינה?
היא שאלה ולפני שהגבתי היא חתכה לי את הלחי והתחיל לרדת לי דם
אני: תעזבי אותי ימשוגעת!
היא התרחקה ממני ורק הסתכלה עליי עם מבט מאיים
אלינור: לפחות עכשיו את יודעת שאני דוברת אמת
היא אמרה והלכה ואני ניסיתי להפסיק את הדם והתקדמתי לכיוון ביתו של איידן
דפיקה
איידן: מאי מה קרה לך?
הוא נראה מופתע וכנראה שכח באותו רגע ממה שקרה מקודם
אני: זה לא משנה עכשיו
איידן: זה משנה לי, מי עשה לך את זה?
אני: יואו תעזוב את זה רגע
אמרתי בכעס
איידן: מה יש לך אני כולה דואג לך
עכשיו גם הוא היה מעוצבן
אני: מעניין לי, תחזיר כבר לניק את הכסף שלו
איידן: ואם לא בא לי?
אני: תגיד לי מה אתה מטומטם?!? אתה כבר ככה עשיר אז תיתן לו כבר!
איידן: לא בא לי
אני: תגיד לי נראה שהיה באמת אכפת לי מהעסקים שלך אם לא היתה לי סיבה?!
איידן: ומה הסיבה?
אני: שיהרגו אותי אם לא תיתן להם
איידן: מצידי שיהרגו לא אכפת לי
הוא אמר וטרק את את הדלת, וואי איזה ילד מפונק שאכפת לו רק מעצמו, למה אני מאוהבת בו בכלל?!?
אני: אז אם לא אכפת לך ממני למה נישקת אותי בכלל?!?
צעקתי ואז הוא פתח את הדלת
איידן: כי רציתי לדעת אם את באמת מרגישה אליי משהו כמו שהחברים שלי אמרו
אני: אתה מטומטם!
איידן: את אומרת את זה אבל לא מתכוונת כי את אוהבת אותי
הוא אמר, גיחח וטרק את הדלת, הוא פשוט שבר לי את הלב...
ברחתי מהמקום והלכתי לפארק, סתם הסתובבתי ואז ראיתי את ונדי מתקרבת אליי מודאגת
ונדי: מה קרה?
אני: עזבי
ונדי: את עדיין חושבת עליו אה?
אני: לא
ונדי: את כן, אחרת היית שואלת על מי
היא כל כך צודקת ובאותו רגע בכיתי בפעם הראשונה בחיי מול מישהו
אני: אני חייבת לשכוח ממנו ונדי
ונדי: למה?
אני: כי הוא שבר אותי...
ניגבתי את הדמעות אולי נשברתי אבל אני לא מסוגלת לראות אנשים מרחמים עליי וזה שאני בוכה אומר שאני חלשה ואני לא!
עברתי הרבה בחיים ולא הייתי צריכה עזרה מאף אחד, בניתי חומות מסביב לליבי כדי לא להיקשר לאף אחד וכדי לא להיפגע אבל אז התאהבתי באיידן והורדתי את החומות כי חשבתי שהוא לא יפגע בי, קיצר הייתי מטומטמת אבל לא עוד, הפעם אני לא הולכת להיתאהב באף אחד, אני אבנה שוב את החומות ולא אקשר לאף אחד, ניגבתי את הדמעות ונשמתי עמוק
ונדי: את בסדר?
היא שאלה והסתכלה עליי במבט מרחם, אני לא צריכה את הרחמים שלה
אני: אני בסדר זה סתם היתה שבירה קטנה
ונדי: וואו לפני רגע נראת שבורה ועכשיו..
אני: אני בסדר
קטעתי אותה והלכתי והיא הלכה אחרי
ונדי: לאן את הולכת?
היא שאלה עם חיוך, איך לעזאזל היא כל הזמן עם חיוך על הפרצוף?!?
אני: לא יודעת אני סתם רוצה להסתובב לבד
הדגשתי את הלבד והיא הבינה אותי
ונדי: טוב הלכתי ביי
היא אמרה והלכה
ואני סתם הסתובבתי ברחוב וחשבתי עד שהגעתי לסימטאות, כנראה שחשבתי יותר מידי..
המשכתי להסתובב עד שראיתי אנשים מוכרים זה היה איידן עם החבורה שלו, ניסיתי להיתקרב כדי להקשיב
מאט: נו עשית את זה?
איידן: כן זהו היא שונאת אותי אבל יש בעיה
דילן: שהיא?
איידן: הם יהרגו אותה אם אני לא אתן להם את הכסף
דילן: אבל חשבתי שהתרחקת ממנה כדי שדברים כאלה לא יקרו
איידן: כנראה שזה לא עבד
מאט: אז מה נעשה?
איידן: אני לא יודע
דילן: אתה לא הולך לתת להם להרוג אותה נכון?
מאט: ממתי הפכת להיות נמושה דילן?
דילן: אני לא, מה אתה רוצה שיהרגו אותה בגלל כסף עלוב?!
איידן: זה לא כסף עלוב ואתה יודע את זה, הכסף הוא מההורים שלי
דילן: סליחה אחי שכחתי מהעניין הזה
איידן: זה שההורים שלי מתו והורישו לי את כספם לא סתם עניין
אני שמעתי נכון?!? לאיידן אין הורים?!
כמוני?
פתאום מישהו תפס אותי וסתם לי את הפה ניסיתי להשתחרר אבל לא הצלחתי, הוא שיחרר אותי כשהוא הכניס אותי לאיזה מחסן ואז הצלחתי לראות מי זה וגיליתי שהמישהו הזה זה מישהי
אלה: היי אני אלה
אני: למה חטפת אותי?
אלה: כדי לאמן אותך ולצרף אותה לחבורה
אני: מה? איזו חבורה?
אלה: את בטח מכירה את ניק נכון?
אני: לצערי
אלה: אז אנחנו חבורה שפועלת נגדו
אני: מה אתם מתכננים לעשות?
אלה: טוב שמענו שהוא רוצה להרוג אותך אז החלטנו לאמן אותך ולתפוס אותו
אני: טוב זה יהיה די קשה הוא מוקף אנשים
אלה: כן אני יודעת, ניסינו לדבר עם החבורה של איידן אבל הם נמושות
אני: את מכירה אותם?
אלה: לצערי
צחקנו
אני: אז מה, את כאילו המנהיגה
אלה: כן סוג של, אז מה את אומרת, את רוצה להיצטרף ולהביס את ניק?
אני: כן
אלה: יופי נתחיל כבר עכשיו
היא התחילה לאמן אותי אבל המחשבות שלי היו בעולם אחר
כשאיידן והחבורה שלו דיברו על המישהי הזאת, הם דיברו עליי?