החיים הם לא כמו באגדות

עונה 2 פרק 1

נכנסתי לכיתה באיחור בגלל האיידן הזה, כבר שבוע שהוא מציק לי
המורה: איחרת בפעם השלישית השבוע, את מרותקת ליומיים
אוףף
התיישבתי במקומי, ליד קטרין שהסתכלה עליי מסוקרנת
צילצול
קטרין: עוד פעם איידן?
אני: כן וואי הוא לא עוזב אותי, הוא כזה מעצבן
אמרתי בעצבים, קמתי, לקחתי את הספרים ללוקר כשקטרין אחרי
קטרין: עשית לו משהו?
אני: זאת הבעיה, לא עשיתי לו כלום ובגללו עכשיו אני מרותקת
אמרתי שוב בעצבים וטרקתי את הלוקר פתאום הרגשתי תחושת דז׳וו, כאילו זה כבר קרה
קטרין: טוב למזלך עוד שבוע יוצאים לחופש הגדול ולצערי את עוברת בית ספר שנה הבאה
היא אמרה בעצב את המשפט האחרון
אני: אני אתגעגע אלייך אבל את יודעת שזה היה החלום שלי להתקבל לבית ספר למשחק וכשסוף סוף זה קורה-
קטרין קטעה אותי
קטרין: צודקת צודקת, לכי תגשימו את החלום שלך וחסר לך שאת תשכחי אותי כשתהי מפורסמת
היא אמרה, ציחקקנו והתחבקנו..
נכנסתי לחדר ריתוק מתיישבת בצד לבד, איידן נכנס וכל הבנות התנפלו עליו ואני רק הסתכלתי עליו במבט כועס וגם הוא עליי ועוד פעם הרגשתי את ההרגשה הזאת שזה כבר קרה..
הריתוק נגמר והייתי בדרך לביתי וחשבתי על איך שהתקבלתי לבית ספר למשחק..
׳הלכתי לביתי ישר אחרי בית ספר כשבדרך כששמתי לב שמישהו עוקב אחרי, הוא היה ממש מוכר לי
אני: אתה צריך משהו?
הוא: סליחה פשוט שמתי לב שאת ממש דומה לאשתי
אני: באמת?
הוא: כן כמו שתי טיפות מים, או סליחה לא הצגתי את עצמי, אני רון
אני: מאי
אני יודעת שאסור לדבר עם זרים ועוד בטח שלא להגיד להם את השם שלי אבל היה בו משהו מוכר כאילו כבר הכרתי אותו בעבר..
רון: תגידי חשבת פעם על להיבחן לבית ספר למשחק?
אני: האמת שכן, למה אתה שואל?
רון: אני מנהל של בית ספר כזה ואני רואה בך כישרון מיוחד, את יודעת מה מחר יש אודישנים, מה דעתך על להיבחן?
אני: אוקיי
~~~~
יום למחרת הלכתי והתקבלתי הייתי ממש מאושרת, אני זוכרת שכשסיפרתי את זה לנרו הוא נראה מודאג ואפילו לא ידעתי למה עד שנפל לי האסימון והבנתי, מאיפה יהיה לנו את הכסף לשלם לבית ספר, הרי אנחנו גרים לבד
נרו: אל תדאגי יותר מידי אני אתחיל לעבוד וככה יהיה לנו מספיק כסף
חייכתי וחיבקתי אותו..'
שיננתי את מה שקרה לי שוב ושוב במוח וחשבתי לעצמי, איזה מוזר זה שאני דומה לאישתו...