החיים הם לא כמו באגדות

פרק 4

רצתי אליה והרגשתי את הדופק שלה, הוא היה חלש
אני: אוי לא אוי לא..
מילמלתי לעצמי
אלינור: מה קרה לה?
אלינור שאלה עם דמעות
אני: חכי פה איתה אני הולכת להיתקשר לעזרה
התקשרתי לאמבולנס, אמרתי להם את הכתובת והם אמרו שהם יגיעו תוך חמש דקות
אני: אלינור
אלינור: מה?
כאב לי עליה היא בכתה ובכתה בלי הפסקה
אני: לכי לחדר שלנו וחכי שם, קטרין תבוא לשמור עלייך, טוב?
אלינור הינהנה והלכה ואני בינתיים התקשרתי לקטרין
קטרין: הלו
אני: קטרין תבואי אליי הביתה מהר אני לוקחת את אמא שלי לבית חולים ואני צריכה שתשמרי על אלינור
קטרין: מה? אוקיי אני מגיעה ביי
שמעתי את האמבולנס מתקרב אז יצאתי החוצה כדי להראות להם איפה היא, הם נכנסו ולקחו אותה ובדיוק קטרין הגיעה
קטרין: מה קורה כאן?
אני: אני אספר לך אחר כך, אלינור בחדר
אמרתי והלכתי עם האנשים לאמבולנס, נסענו לבית חולים כשאני מחזיקה את היד של אימי, הגענו לבית חולים והם הכניסו אותה לחדר 138 ואני חיכיתי בחוץ במתח..
לאחר שלוש שעות..
היא עדיין בחדר איתם כל רגע נכנסים עוד ועוד רופאים וזה מכניס אותי יותר ויותר ללחץ, הסתובבתי במקום עד שראיתי בצד השני של המסדרון מישהו מוכר, התקדמתי קצת וראיתי אותו מסתכל עליי עדיין לא פיענחתי מי הוא אבל לפני שהתקדמתי עוד, הדלת נפתחה והרופאים יצאו
אני: נו מה איתה?
שאלתי בלחץ
רופא: היא בדיכאון עמוק ולפי החתכים שיש על גופה, זה נראה שהיא ניסתה להתאבד
מה?!? להתאבד ולהשאיר את הבנות שלך לבד בעולם?!?
אני: אוקיי והיא בסדר עכשיו?
רופא: כן היא בסדר עכשיו
אוי יופי
רופא: אבל עשינו לה ניתוח מסובך בגלל מה שהיא עשתה לעצמה והניתוח הזה די יקר
אוי לא
אני: כמה יקר?
רופא: בין אלף חמש מאות לאלפיים
אני: מה?!? עד כדי כך??
רופא: כן
אני: אבל.. אבל אין לי איך לשלם..
אמרתי בעצב ופתאום שמעתי מאחוריי קול מוכר
איידן: אני אשלם
הסתובבתי, ראיתי שזה איידן והסתכלתי עליו מופתעת
אני: אתה לא צריך..
מילמלתי והרופא רק הסתכל עלינו מבולבל
איידן: אני רוצה
הוא אמר והוציא את הארנק שלו
אני: אני לא צריכה את הטובות של אף אחד
איידן: עדיף שלא תתנהגי כמו מטומטמת ושתיתני לי לשלם
הסתכלתי עליו מופתעת, אולי הוא צודק אבל אין לו שום זכות לקרוא לי מטומטמת, מרוב מחשבות לא שמתי לב שאיישם כבר שילם והרופא הלך
אני: למה עשית את זה?
איידן: זהו? אין תודה?
אני: תודה
מילמלתי
איידן: יופי ואל תחשבי שהפכתי להיות נחמד אני עוד יחזיר לך בבית ספר..
הוא אמר, גיחח והלך..
טוב הוא סתם מוזר, חשבתי לעצמי והתקשרתי לקטרין
אני: קטרין את יכולה לבוא לפה עם אלינור?
קטרין: כן אנחנו באות
לאחר עשר דקות הן הגיעו
אני: אמא בפנים את רוצה לראות אותה אלינור?
אלינור הינהנה וניכנסה ואני וקטרין ישנו בחוץ, סיפרתי את כל מה שקרה עד הקטע עם איידן
קטרין: והוא פשוט שילם?
אני: כן.,
קטרין: את יודעת שיכולת לבקש ממני?
אני: את כבר מכירה אותי אני לא אוהבת לקבל טובות מאף אחד, אני לא צריכה רחמים
קטרין: אבל לפעמים את צריכה לבקש עזרה, זאת לא בושה מאי לבקש עזרה
היא אמרה והסתכלה עליי במבט מעודד
אני: אני יודעת אבל אני לא צריכה עזרה
קטרין: בחייאת, מאי את מתנהגת כמו מישהי מבוגרת ואת לא, אני לא רואה אותך בוכה אף פעם, כל אחד צריך מתישהו עזרה
אני: בכי זה לחלשים ואני לא יכולה שאלינור תראה שקשה לי..
פתאום אלינור יצאה וקראה לי
אלינור: אמא רוצה לדבר איתך לבד
אני: אוקיי תישארי פה עם קטרין
נשארתי לבפנים רואה את אימי מחוברת למלא צינורות
אני: רצית לדבר איתי?
אמא: אוי אני כל כך מצטערת שהרסתי לך את הילדות, את החיים והכל בגללי
היא אמרה בוכה
אני: אמא זה בסדר את לא צריכה לבכות, זה בסדר
אמא: לא זה לא, את לבד מנסה לפרנס את הבית, זה לא משהו שנערות בגילך עושות..
אני: אני לא כמו כולן אמא..
אמא: הכל בגללי, הכל בגללי
היא מילמלה
אני: זה לא בגללך
אמא: ועוד את לבד בזה
אני: לבד?
אמא: אני כבר לא מתפקדת מאי שלי אני מצטערת
היא אמרה, לא יכולתי להיסתכל עליה יותר, תיראי מה את עושה לעצמך, לבנות שלך, את הורסת להן את החיים במיוחד לבכורה שלך במקום להתנהג כמו אמא נורמלית!!
יצאתי למחוץ לחדר מעוצבנת
אלינור: מאי את בסדר
אבל אני בכל זאת צריכה לטפל באלינור..
נאנחתי, אני לא יכולה יותר לטפל בהכל לבד אני רק נערה!
אבל מה לעשות לא לכולם יש חיים מושלמים
אני: כן אני בסדר
אמרתי עם חיוך מזוייף, אני חייבת להמשיך עם החיים שלי כי הזמן לא עוצר ואני לא יכולה לרחם על עצמי
נפרדתי מקטרין והלכתי עם אלינור לבית, אימי תשתחרר רק מחר..
השכבתי אותה במיטה והלכתי לישון גם חושבת על היום הזה..