התעוררתי מהצעקות של איידן עם אנשים אחרים, כנראה שנרדמתי, טוב זה לא שיש לי משהו אחר לעשות חוץ מלישון או להקשיב לדיבורים של האנשים
פתאום שמעתי דלת נפתחת, אז עשיתי את עצמי כאילו אני עדיין ישנה
איידן: אני לא מבין איך התאהבתי בך בכלל..
הוא מילמל לעצמו וליטף את ראשי
איידן: את פשוט משגעת אותי, את מבינה את זה?! את עושה אותי משוגע, פעם ראשונה שאכפת לי ממשהו מאז שההורים שלי מתו
הוא אמר באדישות כאילו הוא כבר התרגל לזה שאין לו הורים
רציתי כל כך להראות לו שאני לא ישנה ולבקש ממנו סליחה אבל משהו עצר אותי אולי הכעס שלי עליו, אני מתחילה לשנוא אותו אבל עדיין אני מרגישה שאני לא יכולה בלעדיו, אלוהים אדירים הוא עושה אותי קיטשית
שמעתי את הדלת נטרקת, כנראה הוא הלך אבל לא שמתי לב כי הייתי שקועה במחשבות
הדבר הכי מוזר זה איך הוא קם לעזאזל?! זה לא שאני לא שמחה שהוא חי אבל אני הרגשתי את הדופק שלו מפסיק אז איך זה אפשרי?!?
דניאל: את ערה?
מתי הוא נכנס? וואו כנראה הייתי ממש שקועה במחשבות
אני: כן
דניאל: את רעבה?
אני: לא
דניאל: את מכירה את ונדי?
אני: כן
אמרתי בחשד, טוב כנראה הוא מכיר אותה
דניאל: את פוחדת מאלינור?
אני: כן
מי לא יפחד ממישהו שרוצה להרוג אותך?!
דניאל: ומניק?
אני: כן
דניאל: את אוהבת אותי?
אני: כ..רגע מה?!
דניאל: את אוהבת אותי?
לפתע עלה במוחי רעיון איך להימלט מהמקום שאני מוחזקת
אני: כן
דניאל: באמת?
הוא נשמע מופתע
אני: כן רק תוריד את הדבר הזה שמחסה את עיניי שאני אוכל לראות אותך ותשחרר את ידי כדי שאני אוכל לחבק אותך
דניאל: אבל את לא תברחי או משהו נכון?
אני: ברור שלא
אלוהים הוא כל כך מטומטם
דניאל מיהר לשחרר אותי וסוף סוף ראיתי איפה אני נמצאת, זה היה מקום די קטן יחסית ומוזר כזה
התנערתי ממחשובותי אני צריכה להמשיך עכשיו בתוכנית
נישקתי את דניאל ופתאום איידן נכנס והתחיל להרביץ לו ואני בינתיים הצלחתי להימלט, התגנבתי בשקט והצלחתי לצאת, סוף סוף אני חופשיה!
באתי להיתרחק מהמקום עד שפתאום שמעתי קול מוכר
אלינור: זוכרת אותי אותי?
אני: איך אפשר שלא לזכור את מי שרצתה להרוג אותי
אלינור: כן אבל לא ממש הצלחתי
אני: מה את עושה פה?
אלינור: באתי לגמור את העבודה שלי
היא אמרה וירתה ואני הרגשתי כאב חזק בבטן, נפלתי על האדמה מרגישה כאבים עצומים ואת עיניי שמנסות להיעצם
פתאום שמעתי עוד יריה ועוד קול מוכר
איידן: מאי תשארי איתי בבקשה הכל יהיה בסדר
דניאל: אל תעצמי את העיניים
הם לקחו אותי לבפנים, ניסיתי בכל כוחי להישאר ערה אבל זה היה כל כך קשה עד שלא יכולתי יותר ועצמתי את עיניי שומעת צעקות בדרך שהולכות ונהיות חלשות עד שכבר לא שמעתי אותן..
YOU ARE READING
החיים הם לא כמו באגדות
ChickLitמאי היא הבכורה בבית ויש לה אחות קטנה, מאז שאביהן בגד באמא שלהן ועזב את הבית, האמא נכנסה לדיכאון ונהייתה חולה ומאי צריכה לטפל בהכל בבית.. למאי יש רק חברה אחת שהיא ממש ההפך ממנה (בבית ספר כולם חושבים שמאי היא ילדה מוזרה וחנונית) קוראים לחברה שלה קטרין...
