החיים הם לא כמו באגדות

פרק 6

רוני: למה?
טום: כי הילד הזה אמר שאם אני לא אפטר אותך הוא יקח לי את העסק, זה הילד הזה ששרף את הבית ספר הזה אז ישר ידעתי שהוא לא משקר ואני חייב את העבודה הזאת כי יש לי אשה וילדים לפרנס
נאנחתי
אני: בסדר אני מבינה אותך
אמרתי והורדתי את הסינר, יופי עכשיו המעצבן הזה שמח, אני צריכה לחפש עבודה אחרת שאני אצליח להרוויח בה מספיק כסף כמו בקודמת..
נפרדתי מרוני ודנה שאומרות שאני לא אדאג ושהן יחזירו לעבודה (לא שהן באמת יצליחו, הן בעצמן צריכות את הכסף יותר ממני)
טום: קחי מאי המשכורת האחרונה שלך
לקחתי את הכסף, 200 שקל עכשיו אני אוכל לחסות את החוב אצל יעקב ולקנות אוכל, אוי רגע אין לי מספיק, וואי בא לי לרצוח את הילד הזה הוא לא מבין שהוא הורס לי את החיים עוד יותר?!?
יצאתי מהחנות וראיתי את איידן בחוץ
אני: מה אתה רוצה?
אמרתי בעצבים
איידן: את צריכה עכשיו עבודה חדשה, לא?
אני: נו?
איידן: בואי תהי המורה הפרטית שלי
אני: חיי בסרט
אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון ביתי והוא אחריי, לא רציתי שהוא יראה איפה אני גרה אז עצרתי
אני: נו מה אתה רוצה?
איידן: כבר אמרתי לך
אני: ואני כבר אמרתי לך שאתה חיי בסרט שאני אלמד אותך
איידן: אבל את צריכה את הכסף הזה, לא?
אני: לא אני לא צריכה עכשיו תעזוב אותי
איידן: אז למה את עובדת?
אני: כי בא לי עכשיו תעזוב אותי
אמרתי והתחלתי ללכת שוב עד שהוא תפס אותי בזרועי
איידן: את חייבת לי טובה
אני: על מה?
שאלתי מבולבלת
איידן: על מה שקרה בבית חולים
עכשיו זה היה תורי לשאול את השאלות
אני: למה היית שם בכלל?
איידן: כי בא לי
אני: טוב בסדר
אמרתי בעצבים ונאנחתי, העיקר שיעזוב אותי כבר
איידן: יופי מחר אחרי הלימודים
אני: אני לא יכולה אחרי הלימודים
איידן: למה?
אני: ככה תבחר שעה אחרת וזהו
מה יש לו מחטט בהכל
איידן: טוב שלוש זה טוב?
אני: בסדר ביי
אמרתי והמשכתי ללכת, הלכתי והלכתי עד שהגעתי לשכונות עוני והגעתי לבית שלי, הבית הכי הרוס שמה
אני: הגעתי
אלינור: יופי אני רעבה
איזו מסכנה, איך אני אגיד לה עכשיו שפיטרו אותי מהעבודה ושאין לנו כסף עד שאני אלמד איזה ילד מפונק שחושב את עצמו
אני: שנייה אני אלך ליעקב ואני אקנה משהו
אמרתי לה והלכתי ליעקב
יעקב: היי מאי איך היה בבית ספר?
מאי: כרגיל באתי כדי לחסות את החוב
אמרתי לו והבאתי לו את המאתיים שקל והוא החזיר לי 15 שקל, קניתי שתי לחמניות ככה נשאר לי רק חמש שקל שאותם השארתי ללחמניות למחר לאלינור, הלכתי לבית ונתתי לאלינור לחמנייה והלכתי לחדר של אימי
אני: אמא קחי קניתי לך לחמנייה
אמא: לא תאכלי אותה את, את צריכה את זה יותר ממני
אני: אמא את חייבת לאכול, מאז הניתוח לא אכלת כלום וזה לא טוב
אמא: ואת לא אוכלת בכלל
אני: זה בסדר, אני אוכלת בבית ספר ואני לא רעבה
אמא: את בטוחה?
היא שאלה והינהנתי, היא חייבת לאכול לא אכפת לי שאני רעבה העיקר שהיא תאכל, אני אדאג לעצמי אחר כך, קודם המשפחה שלי..
למחרת כשניפגשתי עם קטרין בבית ספר סיפרתי לה הכל על אתמול
קטרין: וואי אמרתי לך לא להיתעסק איתו
אני: אשמתי שהוא חושב את עצמו
קטרין: אז את הולכת ללמד אותו היום?
אני: כן לצערי, אין לי מה לעשות אני חייבת את הכסף..
קטרין: את לא חייבת, אני פה
אני: אני לא הולכת לקחת ממך כסף
אמרתי נחושה בדעתי, אני צריכה להרוויח כסף בעצמי גם אם זה אומר שאני צריכה ללמד את המפונק הזה..
שעה שלוש, אלינור עם אימי בבית ואני מתקדמת בדרך שהוא אמר לי ללכת כדי להגיע לביתו, דפקתי בדלת והוא פתח
איידן: יופי הגעת
הוא אמר עם חיוך מרושע, מה יש לו?!?
נכנסתי לביתו, הבית היה ענקי, הוא ראה אותי בוחנת את הבית מופתעת מהגודל והוא גיחח, מה לעשות לא לכולם יש חיים נורמליים
אני: אז במה אתה רוצה שנתחיל?
איידן התקרב אליי כל כך עד שהיינו במרחק נשיקה, הסמקתי בגלל המרחב שלנו
איידן: לא יודע במה את רוצה?
הוא לחש וזרמים נעימים עברו בגופי, ישר התרחקתי ממנו, מה קרה עכשיו?!?
.
.
.
מה אתן חושבות שקרה למאי?
.
אתן רוצות שאני יעלה את התמונות של הדמויות?