החיים הם לא כמו באגדות

פרק 14

נכנסנו לבית ובחנתי אותו, הוא היה ענק, לא כמו של איידן, לא שאכפת לי ממנו..
גל ורוי הלכו, הם אמרו שנשלים זמנים, אם כבר את כל החיים
אמה: אז בת כמה את?
אני: 15, את?
אמה: גם
אני: תאריך לידה?
אמה: 24.9.2000
אני: גם שלי
הסתכלנו אחת על השנייה מופתעות
אמה+אני: אז אנחנו אחיות?
שאלנו ביחד וצחקנו
אמה: נראה לך?
אני: לא יודעת
אמה: טוב אז עד שנברר אני אכיר לך את המשפחה המאמצת שלי, ההורים לא פה אבל דניאל פה
היא אמרה, חייכה ולקחה אותי במעלה המדרגות לחדר שבו ישן מישהו
אני: את לא מתכוונת להעיר אותו נכון?
שאלתי לוחשת
אמה: למה לא?
היא אמרה צוחקת והלכה לקפוץ על המיטה שלו וזרקה עליו כריות כדי שהוא יתעורר
דניאל: דיי אמה תני לישון!
אמה: אבל אני רוצה שתכיר את חברה שלי
דניאל: אחר כך
אמה: אבל יכול להיות שהיא אחותי
איך שהיא אמרה הוא קם, התיישב על המיטה והסתכל עליי
דניאל: אוי לא עכשיו יש לי שתי אמות
אמה: אוי תסתום
היא אמרה וזרקה עליו כרית, אולי היא אחותי אבל היא ממש ההפך ממני
דניאל קם לעברי וחיבק אותי
דניאל: נעים מאוד אני דניאל, את אמה 2?
אמה: יש לה שם גאון
אני: קוראים לי מאי
לחשתי
דניאל: וואו אתן ממש הפכים
אמה: מה לעשות, אין עוד אחת כמוני, אני מיוחדת
דניאל: תודה לאל שאין עוד אחת כמוך ואת לא מיוחדת את קרציה
הוא אמר וזרק עליה כרית תוך כדי ששנינו צוחקים
דניאל: אז הצלחתי להצחיק אותך
הוא אמר מסתכל עליי בחיוך ערמומי, או או מה הוא מתכנן??
דניאל התחיל לדגדג אותי עד שנפלתי על הרצפה
אני: די! די!
אמרתי צוחקת
דניאל: טוב בסדר
הוא אמר ועזב אותי
דניאל: הלכתי לצחצח שיניים, ביי ביי
הוא אמר והלך ואני רק חייכתי לכיוונו שפתאום ראיתי את אמה מתקרבת אליי כועסת
אמה: תיראי אולי אנחנו אחיות אבל שלא תעזי להתקרב אליו יותר, הוא יהיה החבר שלי! מובן?
הינהנתי, היא ממש הפחידה אותי באותו רגע
אמה: סליחה אם נבהלתי אותך פשוט אני ממש אוהבת אותו אבל זה נראה שבשבילו אני רק אחות
היא אמרה ונאנחה, וואו היא מתהפכת ממש מהר
אני: אוקיי
אמרתי תוך כדי שאני קמה
אמה: את יודעת מה, אם אנחנו כנראה אחיות, אז אני אגיד למשפחה המאמצת שלי לאמץ גם אותך
אני: באמת?
אמה: כן בטח, למה לא
אני: תודה
אמרתי וחיבקתי אותה
הולכת להיות לי משפחה ולא סתם משפחה, משפחה עם אחות שהיא באמת אחותי..
וואו זה נשמע מסובך, צחקתי לעצמי כאני שמה לב שאמה כבר לא בחדר אז יצאתי וחזרתי לבית אומנה
רוי: נו איך היה?
אני: היה בסדר
גל: וגילית את האמת עליה?
עכשיו הייתי כבר מבולבלת
אני: האמת?
רוי: שהיא מתהפכת מקצה לקצה
אני: אה כן די גיליתי את הקטע הזה
אמרתי ונאנחתי
גל: מה קרה?
אני: אני מעדיפה לא לדבר על זה, אבל מה שטוב זה שיכול להיות שהמשפחה שלה תאמץ אותי
אמרתי עם חיוך
גל: בהצלחה
היא אמרה והלכה עם רוי ואני רק נשכבתי במיטה חושבת על זה שאולי תהיה לי משפחה...