פרק 5

7.1K 443 29
                                    

״אעשה לך בדיוק מה שעשו לאמך..״
נרתעתי מבפנים אך לא נתתי לו לראות זאת, מבחוץ שמרתי על הבעה קרה וחסרת רגשות
״כאילו שתעז״
״את באמת לא מאמינה שאני יעשה את זה?!״
הסטתי את מבטי ממנו, שלא יראה אותי מפוחדת, הפעם באמת התחלתי לרעוד, אני מעדיפה למות במקום.
״אני מעדיפה שתהרוג אותי במקום״
״אולי אני באמת יעשה את זה״
הבטתי בעיניו, אפור פוגש כחול קר
״יופי״
״יופי״
״נהדר״
״נהדר״
״מקסים״
״מקסים״
״אולי די?!״
צעקתי עליו מעוצבנת, נכון הוא מפחיד אותי קצת אבל אני לא אתן לו להמשיך לשלוט ככה! אני אחזיר את הזכויות לנשים.
״מרגיז אותך?״
חיוך שחצני עלה על פניו
״כן״
״יופי אז אני אמשיך״
הסתכלתי עליו בפרצוף מרוגז
״תינוק״
״תינוקת״
״מעצבן״
״מעצבנת״
״מכוער״
״יפה״
״מה?״
הסתכלתי עליו מבולבלת
״אני לא יכול לשקר״
״אה ולהגיד לכולם שלנשים אין זכויות ושהן סתם חפץ, זה לא שקר?״
״לא״
״זה כן״
״זה לא״
״זה כן!״
התעצבנתי
״בסדר, מה שתגידי אנסטסיה״
הוא נכנע
״מה אתה תעשה עם אמא שלי?״
הוא נאנח והסתכל עליי בעיניו הקרות
״היא עברה על החוק אנסטסיה״
״אז מה זה לא אומר שאתה צריך להרוג אותה!״
הוא פתח את הדלת ופנה לאחד השומרים
״תיקח אותה לחדר הגדול״
״אתה לא יכול להרוג אותה!״
צעקתי עליו כשהשומר שלו התחיל לגרור אותי
״אני יכול לעשות הרבה דברים״
״אתה מפלצת!״
השומר המשיך לגרור אותי וזרק אותי לחדר
״אנה את בסדר? לא היית פה מאתמול!״
קית התקדמה אליי עם מישהי עם שיער שחור חלק ועיניים כחולות
״הוא פשוט מפלצת..״
מילמלתי לעצמי, יודעת שהיא לא שמעה אותי
״אנה זאת אליסון״
קית אמרה והצביעה על הנערה שלצידה
״היי״
״היי, שמעתי שאת האמיצה שצעקה על אדון סטיוארט״
״כן, מישהו צריך להוריד את האגו למפלצת הזאת..״
״הוא לא כזה מפלצת..״
מילמלה קית
״סליחה מה אמרת, אני חושבת שלא שמעתי, את אמרת שאדון סטיוארט לא מפלצת?!״
אליסון מילמלה משהו והלכה אבל אני עדיין נעצתי את עיניי בקית
״אני צריכה לספר לך משהו..״
״מה?״
״אבל לא פה חכי שנייה״
היא הלכה לדלת ונקשה שלוש פעמים, הדלת נפתחה
״בן אני צריכה רגע להוציא מישהי, אני רוצה לדבר איתה בפרטיות״
היא דיברה עם איזה שומר מחוץ לדלת וחזרה אליי
״בואי, אני אסביר הכל עוד כמה דקות״
היא גררה אותי אל מחוץ לדלת, הסתכלתי מופתעת על השומר שנותן לנו ללכת והוא רק מסתכל עליי בעיניים קרות.
קית הכניסה אותי לאיזה חדר ענק, מלא ברהיטים.
״מה זה המקום הזה?״
״החדר שלי״
״המה שלך?״
הסתכלתי עליה מופתעת ומבולבלת
״אני..אני אחותו..״
״מה?? את האחות של המפלצת הזאת?!?״
״הוא לא כזה מפלצת..״
״והוא מתייחס אלייך כמו אל שאר הבנות??״
״לא! הוא לא ממש יודע שאני באותו חדר איתכן..״
״את מבינה שה״אח״ הזה שלך הולך להרוג את אמא שלי?!?״
הפעם זה היה תורה להראות מופתעת
״הוא מה?״
״מה לא ידעת שהוא רוצח אנשים?״
אמרתי בציניות גמורה
״ידעתי..אבל הוא אמר לי שהוא רוצח רק אנשים רעים..״
״את מתכוונת מי שעובר על החוקים..״
היה שקט לכמה דקות עד שקית התמוטטה על הרצפה והחלה להיחנק
״מה קרה?״
נבהלתי
״יש..יש לי התקף..״
היא ניסתה לקחת עוד נשימה אך נחנקה
״התקף של מה?״
״יש לי התקף אסטמה! תיקראי לשומר שמחוץ לחדר!״
ישר רצתי לדלת ופתחתי אותה
״היא..היא לא נושמת! תעזרו לה!״
צעקתי בבהלה והשומרים ישר רצו לעזור לה.
פתאום משום מקום אדון סטיוארט צץ והוא התחיל לעזור לשומרים.
אחרי דקה בערך קית התחילה לנשום רגיל ואדון סטיוארט פנה אליי
״את הצלת את החיים של אחותי ועכשיו אני חייב לך את חיי״
אה? כאילו מה עשיתי..
״מה?״
שאלתי בבילבול, הוא התעלם ממני ופנה אל השומר שהיה לצידו
״תגיד לכל השומרים שאנסטסיה יכולה להסתובב בחופשיות באחוזה!״
השומר יצא מהחדר ואני רק התבוננתי בו, מחפשת תשובות
״את מעכשיו חופשיה אנסטסיה״
״אז אני יכולה לצאת מפה?״
״התכוונתי, את חופשיה באחוזה, את יכולה להסתובב בה כמה שרק בא לך״
״אתה כאילו תתחיל להיתנהג אליי כאל בת אדם?״
שאלתי והוא רק גיחח ויצא מהדלת
״איזה כיף את תגורי איתי בקומה השלישית״
אמרה קית מחבקת אותי כשאני עדיין בהלם מכל מה שקרה הרגע.
אדון סטיוארט נכנס שוב ואמר
״אה ואת תגורי בקומה הרביעית״
והלך..
קית הביטה בי מופתעת וגם השומר שהיה לצידה
״למה אתם כל כך מופתעים?״
״כי הקומה הרביעית היא של אח שלי..״
״מה?״
״בקומה הראשונה, כל מי שהפר את החוקים.
בקומה השנייה, כל הנערות והשומרים.
כל הקומה השלישית שלי והקומה הרביעית רק של אח שלי ואסור לאף אחד לעלות לשם..״
קית אמרה וגם אני הפכתי להיות מופתעת, למה דווקא אני?

The outside worldWhere stories live. Discover now