פרק 28

5.3K 312 87
                                    

היי:) כן אז יש לי הודעה קצת עצובה להגיד לכם, הפרק הזה הולך להיות הפרק האחרון של העונה..
(הפתעה בסוף)
כדאי לכם לשמוע את השיר ששמתי לכם פה תוך כדי שאתם קוראים את הפרק:)

הבטתי בתקרה עם חיוך מאוהב תוך כדי שאני נשענת על ברכיו של דניאל והוא משחק לי בשיער.
״מה קרה לך מקודם? שחזרת ככה?״ שאלתי מסוקרנת מידי והסתכלתי עליו, הוא נראה מרוכז במשהו ועל פניו התנוססה הבעה מודאגת.
״הכל בסדר?״ שאלתי שוב מעירה אותו ממחשובותיו
״כן כן״ הוא מילמל אך נשאר שקוע במחשובותיו
״תגיד אף אחד לא ראה אותך כשהיית בחוץ?״
״לא״ הוא ענה בקצרה.

טוב מה עובר עליו?

קמתי מהרצפה, ניערתי את בגדיי, הסתובבתי רואה את מבטו של דניאל מסתכל עליי
״לאן את הולכת?״
״מישהו מתישהו ישים לב שנעלמתי״ השבתי, פותחת את הדלת וסוגרת אותה אך לא נועלת.

התחלתי ללכת לכיוון היציאה מערערת במחשובותיי על התנהגותו המוזרה של דניאל, הכנסתי את ידי לכיסי מוציאה ממנו את השרשרת שאימי נתנה לי, הוא לא שם לב שלקחתי אותה בכלל.
גיחחתי בעצב לא מבינה מה עובר עליי אך דבר אחד ידעתי, אני חייבת לדעת מה הוא מסתיר ממני.
אולי הסקרנות הרגה את החתול אבל בינתיים אני לא יכולה לסמוך עליו כשאני יודעת שהוא מסתיר ממני משהו גדול וחשוב.

החזרתי את השרשרת לכיסי ויצאתי לחצר..
מרוב שחשבתי וחשבתי לא שמתי לב לאן אני הולכת ואז ראיתי שאני איפה שהחבאתי את השרשרת של דניאל.
הזזתי את השיחים שהיו ליד העץ והוצאתי את הקופסא הקטנה שקברתי שם, פתחתי אותה והוצאתי את השרשרת הזהובה עם המפתח הנוצץ.
השרשרת שהתחילה את הכל..

הוצאתי מכיסי את השרשרת שלקחתי מדניאל, השרשרת עם הלב הנעול.
אני לא יודעת מה עבר עליי באותו רגע אבל ניסיתי לפתוח אותו עם השרשרת מפתח שלו..
״אני לא מאמינה..״ מילמלתי לעצמי מסובבת את המפתח, קליק נשמע והיא נפתחה ״זה לא יכול להיות..״ מילמלתי שוב.
בתוך השרשרת הייתה תמונה של אימי ושני ילדים קטנים, בן ובת, הבת היתה ממש דומה לקית והבן? הוא היה ממש דומה לדניאל..מה קורה פה??
הרבה שאלות צצו בראשי וגלגלי מוחי התחילו לעבוד אני חייבת לשאול את אימי על זה!

~~~

עברתי עוד ועוד דלתות עד שמצאתי את דלת חדרה ואפילו לא נקשתי בה אלא ישר נכנסתי, מנסה להבין מה קורה פה.

היא הביטה עליי בבהלה והיה נראה שהיא חשבה על משהו ושקטעתי את מחשבותיה אך זה לא עיניין אותי עכשיו.
״מה זה??״ ספק שאלתי ספק צעקתי בעצבים משתגעת מזה שאני לא יודעת מה הולך פה.
היא נאנחה ומילמלה ״הגיע הזמן כנראה לגלות לך את הסוד..״
הסתכלתי עליה מבולבלת מרגישה את ליבי פועם בחוזקה.

The outside worldWhere stories live. Discover now