The outside world

פרק 12

לוגן הוא הבחור המסתורי?!?
לא לא זה לא אפשרי..
זה פשוט לא אפשרי..
רגע אבל הוא אמר לי שקוראים לו דניאל, הוא שיקר?
ניסיתי להיזכר בקולו אך לא הצלחתי.
״את באה?״ לוגן שאל בעוד אני עדיין בוחנת את בגדיו
״לאן?״ שאלתי בבילבול והוא הוביל אותי בחזרה לאולם
״דניאל הולך לבחור את מי שתיהיה איתו במשך כל החיים..״
״אתה מתכוון מי שתשרת אותו במשך כל חייו״
אמרתי והוא רק הסתכל עליי ונאנח
״לא אמרתי את זה״
״אולי לא אמרת את זה אבל אתה יודע שזה נכון״
הוא לא ענה והסתכל אל עבר הבמה שבדיוק האדון סטיוארט עלה עליה.
נמחאו כפיים ואני רק חשבתי לעצמי
למה לעזאזל אנשים מריאים לו?!?
״כן אז אתם בטח רוצים כבר לדעת את מי בחרתי..״
לא ממש...
האדון סטיוארט המשיך לדבר אבל לא ממש הקשבתי רק חשבתי על לוגן, עד ששמעתי שוב מחיאות כפיים והבנתי שהוא בטח אמר את הבת המסכנה שתהיה איתו במשך כל חייו.
״את בסדר?״ לוגן שאל לפתע
״כן בטח למה לא?״
״כי הוא בדיוק אמר את שמך..״
מה?
כל הצבעים ירדו מפניי והוא רק הסתכל עליי בדאגה
״אתה יודע איפה קית לא ראיתי אותה במשך כל הערב?״ שאלתי מתעלמת ממה שהוא אמר
״נראה לי שהיא חזרה לחדר שלה..״
״תודה״ מילמלתי ומיהרתי לצאת מהאולם אך בדיוק שנייה לפני שיצאתי לגמרי יד תפסה את ידי והוא לחש לאזני
״כבר הולכת?״
נגעלתי מריח האלכוהול שיצא מפיו.
הסתובבתי ונדהמתי למראה עיניי
״זה לא אפשרי..אתה מת!״
מילמלתי בחשש והבטתי בבראיין שהביט בי מגחח
״אני מכיר אותך?״
המסכה! שכחתי שהמסכה עדיין עליי, אז הוא לא יודע מי אני.
יופי.
יופי?!? הבחור הזה כמעט אנס אותך ואת אומרת יופי?! תברחי מפגרת!
״אה לא, התבלבלתי, סליחה״
אמרתי והתחלתי להיתרחק ממנו לכיוון החצר מרגישה את מבטו עליי.
נכנסתי למקום הסודי של קית, היתישבתי על סלע גדול והסתכלתי אל עבר הנהר שזרם בשקט. וחשבתי.
לוגן הוא הבחור המסתורי?
אני מי שהאדון סטיוארט בחר? למה ממשיכים להתייחס אל הנשים כאל חפץ?
דמעות התחילו לרדת על לחיי
בריאן חי!
הבחור שנמצא לי בסיוטים מאז שכמעט אנס אותי.
אני אהיה בסדר, הכל בסדר..
אוי על מי אני עובדת אני מתה מפחד.
״למה את בוכה?״ קפצתי ממקומי וצווחה קטנה התחמקה מפי
״כי בא לי..״
״אנסטסיה תעני לי״
״חשבתי שסיכמנו שלא תקרא לי כך יותר״ אמרתי בקול קר מנסה להסתיר כמה שיותר רגשות מקולי.
הוא התקרב והתיישב לידי בשקט, מקרב אותי אליו
״ושתדע שאם זה לא היה יום ההולדת שלך הייתי מעיפה אותך ממני כמה שיותר מהר״
הוא גיחח בשקט
״עכשיו את יכולה להגיד לי למה את בוכה מיס בראון?״
״תגיד למה בחרת אותי בכלל?״ שאלתי בעייפות מתחמקת משאלתו.
הוא הביט בי ונאנח
״כל איש רע צריך טוב בחיים האלו. את הטוב ואני הרע.״ הוא אמר וליטף את לחיי
ישר התחמקתי ממנו, מתעלמת מכל הזרמים שהרגשתי כשהוא נגע בי.
״א..אני צריכה ללכת לקית..״ מילמלתי מתמלאת כעס על זה שהוא גרם לי לגמגם.
הוא רק גיחח ולא אמר כלום.

נכנסתי לחדרה של קית וראיתי אותה בוכה על מיטתה
״מה קרה?״ שאלתי בדאגה
״ברייאן חי!״ היא צעקה והסתובבה לעברי
״אני יודעת..״ מילמלתי בשקט
״מה?״
״את יכולה סוף סוף להסביר לי איך הכרתם בכלל?״ שאלתי בעדינות
״ברייאן היה חבר ילדות של דניאל וככל שהזמן עבר יותר ויותר נהיה קשר מיוחד בינו לביני ונהיינו חברים בסתר. יום אחד הוא רצה לשכב איתי אבל לא הסכמתי כי עוד לא הייתי מוכנה לזה והוא..פשוט..״
״את לא חייבת להגיד את המילה הזאת..״
אמרתי לקית שנלחמה עם הבכי שלה

״למזלי לוגן שמע אותי צועקת לעזרה והוא העיף את ברייאן ממני וכשדניאל שמע את כל מה שקרה הוא התעצבן, העיף אותו מהעיר ולא נתן לי לצאת החוצה..״

״תגידי לא נמאס לך לפעמים מהחוקים שהאדון סטיוארט קבע? מזה שלנשים אין זכויות? לזה שהגברים חושבים שהם יכולים לעשות כל דבר לנשים כי זה מותר?!?״
״את צודקת זה באמת מעצבן לפעמים..״
״לפעמים?״
״רוב הזמן, אבל מה כבר אפשר לעשות עם זה?״
״אפשר לעשות מרד! לאסוף את כל הנשים, נערות, ילדות שנמאס להן מהחוקים האלו ולכי תדעי אולי אפילו גם אנשים מהמין השני יצטרפו למרד.״
״אבל מה יהיה עם אח שלי?״
״הוא יהיה חייב לשלם על מה שעשה״
״אני לא יכולה להרוג אותו! הוא אח שלי!״
״לא נהרוג אותו, קודם נראה אם הוא ישתכנע ואולי אפילו נוכל להחזיר את הזכויות לנשים בלי שאף אחד יפגע אבל אם לא..נצטרך לפחות להשים אותו בצינוק כי הוא חייב לשלם על מה שהוא עשה..״
״מה הוא כבר עשה?״ היא שאלה בעצבים
״מה לא? הוא הרג אנשים חפים מפשע! אנשים ששמרו על בנותיהם, אנשים שעברו על חוק מטומטם!״
היא נאנחה ואמרה
״את צודקת..״
״אז את מצטרפת למרד איתי?״
היתה שתיקה קצרה שבה היה נראה שהיא מתלבטת
״כן״

אז איך הפרק? מקווה שאהבתם אשמח לתגובות והצבעות:)