The outside world

פרק 25

״מה אתה רוצה?״ שאלתי בישירות והתרחקתי ממנו כמה שיותר
״לא הצלחנו לגמור את השיחה שלנו מקודם.״
״מי אמר שאני לא רציתי שהיא תיגמר?״
״אוי אנה שנינו יודעים שאת סקרנית לגבי מה שדניאל מסתיר ממך״
הסתכלתי עליו במבט כועס, הוא קם מהמיטה והתקרב אליי
״תתרחק!״ אמרתי ישר כמעט בצעקה והוא במקום לחזור אחורה הוא התקדם יותר מהר לכיווני וסתם את פי עם ידו ״תהיי בשקט, שלא ישמעו אותך״ אמר מיד ועזב אותי אחרי שהנהנתי לו שאהיה בשקט.

הנגיעה שלו בי העבירה בי צמרמורות קרות ולא נעימות וזיכרונות מאותו לילה..

הוא קלט את מבטי והתרחק קצת ״תראי אני מצטער על מה שקרה אבל..״ הוא השתתק לרגע רואה אם אני מקשיבה לו ״אבל אני השתנתי, באמת! אחרי שדניאל ירה בי אני חשבתי שזה הסוף שלי ושזהו זה נגמר אבל אז אני מצאתי אותה, את זאת ששינתה אותי וגרמה לי לקלוט את כל הטעויות שלי..אני התאהבתי בה והיא פשוט שינתה אותי לטובה.״ הוא אמר והסתכלתי בעיניו וראיתי חרטה גדולה,

אוקי או שהוא אומר את האמת
או שהוא שקרן טוב אבל ממש ממש טוב

״אתה אנסת את קית.״ אמרתי בקול קר ולא סולח ״אני יודע שעשיתי טעויות גדולות וחלקן קטנות אבל אני מתחרט על זה, באמת.״
לא ידעתי מה לענות לו אז פשוט זרמתי איתו אבל השארתי את הראש מעל המים לוודא שהוא לא פתאום לא משנה את תוכניותיו
״וזאת הסיבה שבאתי לפה.״ הוא הוסיף והסתכלתי עליו מבולבלת
״מה?״ שאלתי
״אני באתי לפה כדי לגלות לך משהו גדול שדניאל מסתיר ממך..״
״מסתיר ממני?״
״כן אבל זה לא סתם משהו קטן, זה משהו שישפיע על הכל..״
״נו אז תגיד מה זה״ אמרתי מאיצה בו שיתחיל לדבר
׳הסקרנות הרגה את החתול׳ התת מודע שלי היכה בי
׳טוב אני לא חתול..׳ חשבתי לעצמי ותהיתי מה הסוד שסטיוארט מסתיר ממני ולמה בריאן אמר שזה יהיה משהו שישפיע על הכל??

בריאן פתח את פיו ובא לומר משהו אבל הוא נקטע בגלל הדלת שנפתחה ועמדה שם לא אחרת מאשר אנאבל!
מה היא עושה פה?
מה עכשיו היא תרוץ לדניאל להגיד לו שבראיין כאן ושאני הכנסתי אותו לפה? מה שלא נכון כן?

״אוי איך התגעגעתי אלייך״ היא אמרה ולבריאן ונישקה אותו
הם מכירים??
ואז האמת היכתה אותי בפנים, היא מי ששינתה אותו לטובה
הם התנתקו ואנאבל הסתכלה על המבט המופתע שלי וצחקה
״אוי את לא באמת האמנת להצגה הזאת נכון?״
הסתכלתי עליה בבילבול ולא עניתי מחכה שהיא תסביר לי הכל
״אני תמיד הייתי בצד שלך פשוט הייתי צריכה איכשהו לכבוש את האמון של דניאל כדי להכניס לפה את בריאן״
״מה? למה?״
״טוב כי יש סוד גדול שדניאל מסתיר ממך ולא מגיע לך שהוא יסתיר את זה ממך וידעתי שאם אני אגיד את זה אז את בטח לא תאמיני לי ותחשבי שאני סתם רוצה לחבל בקשר ביניכם אה וחוץ מזה מגיע לך להכיר את המורד החדש שלך״ היא אמרה והצביעה על בריאן שחייך חיוך מאוהב והסתכל כל הזמן הזה על אנאבל.
חייכתי חיוך מזוייף עדיין לא מבינה מה הולך פה.
״אז אתם חברים?״ שאלתי ועדיין לא האמנתי למראה עיניי
״כן, מה חשבת שאני אקח לך את דניאל?״ היא שאלה בציניות וציחקקה נעצרת כשהיא ראתה את פרצופי הרציני
״אנה הוא מאוהב בך! איך את לא רואה את זה??״
הרגשתי את לחיי מתחממות כשאמרה זאת
״טוב עזבי את זה מה לגביי המרד?״ שאלתי מתחמקת משאלה ומחליפה נושא, היא הבינה את הרמז ולא אמרה כלום אלא רק קרצה וענתה לשאלתי ״בינתיים כולם ממשיכים כמו תמיד ועוד יומיים אנחנו נמרוד סוף סוף!״ היא אמרה את החלק האחרון בלחישה ״אה ועוד יומיים יום הולדת שמח״ היא אמרה וחייכה אליי אבל במבטה הופיע רק דאגה אחת גדולה.
״מה קרה?״ שאלתי
״את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה ביום הולדת שלך? אפשר לדחות את זה קצת אם את רוצה..״ מילמלה
״זה בסדר אנאבל״
״אבל אם יקרה משהו שאת לא תרצי לזכור? את תזכרי את זה כל יום הולדת..״
״זה לא יקרה״ אמרתי נחושה בדעתי
״איך את יודעת?״ הפעם בריאן התערב ושאל
״אני לא, אבל מה שזה לא יהיה אני אוכל להתמודד עם זה.״
הם הינהנו ואנאבל תפסה בידו של בריאן והתקדמה לכיוון הדלת ״בהצלחה״ היא מילמלה, חייכה לעברי חיוך מתנצל ויצאה ביחד איתו..