The outside world

פרק 22

למחרת בבוקר קמתי עם חיוך, הרגשתי כל כך טוב..

דניאל הזה משפיע עליי יותר מידי..
אני חייבת להפסיק להיתקרב אליו יותר מידי. אסור לי..פשוט אסור לי להיתאהב בו..

התלבשתי במהירות וירדתי למטה לקומה של קית.
״היי״ אמרתי עם חיוך שהתנוסס על פניי, היא פיהקה מולי אך איך שראתה את חיוכי היא חייכה חיוך ערמומי ״איך היה אתמול?״ היא שאלה במהירות והכניסה אותי לחדרה סוגרת אחריי את הדלת ״היה טוב״ אמרתי בקולי הבוסי וניסיתי לא להישמע יותר מידי מתלהבת ״התקרבתם?״ היא שאלה שוב בסקרנות ״אפשר להגיד..״ מילמלתי במבוכה והרגשתי את לחיי מתחממות ״אוי אנה אנה אנה..״ ״מה?״ שאלתי וציחקקתי בעצבנות ״רק תזכרי לא להתאהב בו..״ היא מילמלה ואז נראה שהיא נזכרת במשהו ובמבטה היה עצב ״את חושבת שהוא יסלח לי על זה?״ ״ברור הרי הוא אח שלך״ היא נאנחה והוסיפה ״את יכולה להשאיר אותי לבד?״ הינהנתי בראשי והתקדמתי אל עבר הדלת כשהתחלתי לשמוע צעקות, סגרתי את הדלת אחרי והתקדמתי לעבר הצעקות,
די אני לא מאמינה..לא נכון..
״תעזבו אותי כבר!״ אנאבל צעקה מנסה להשתחרר משני הביריונים שהחזיקו אותה, הסתתרתי בצד והסתכלתי עליהם.
פתאום ראיתי את דניאל מתקרב אליהם מסתכל עליה בעיניו הקרות ״מה קורה פה?״ הוא שאל בקולו הקר ״היא גנבה פת לחם״ הוא התחיל לבחון אותה ״בת כמה את?״ ״אבא שלי חולה והוא היה חייב לאכול״ היא אמרה מתעלמת משאלתו אבל מה שכן, היא שיקרה, אבא שלה בריא כמו שור, אז מה לעזאזל קורה פה??
״בת כמה את?״ הוא שאל שוב לא מזיז את מבטו ממנה, היה נראה שהם בקרב מבטים..
למה זה מרגיש לי כמו דז׳וו?

היא נאנחה בעצבנות והסיטה את מבטה ממנו ״19 מהיום..״ היא מילמלה
״קחו אותה לחדר 31.״ הוא אמר וראיתי אותם מושכים אותה בכח שומעת את צעקותיה מהדהדות באולם.
חדר 31..חדר 31..למה החדר הזה נשמע לי כל כך מוכר??
שיט..
החדר שבו קיבלתי המכות האלו..אוי לא מה יקרה עכשיו לאנאבל??

״למה?״ שאלתי בעצבנות יוצאת ממחבואי מתקרבת אל דניאל רואה את חיוכו הערמומי שהתנוסס על פניו, הוא ידע שהסתכלתי עליהם?

״למה מה?״ הוא שאל עושה את עצמו לא יודע על מה אני מדברת. ״אתה יודע על מה אני מדברת, למה לקחת את אנא..אני מתכוונת את הנערה הזאת לחדר הזה?״ תיקנתי את עצמי במהירות מקווה שלא שם לב..

מבט מבולבל התנוסס על פניו,
שיט הוא שם לב לזה..
״את מכירה אותה?״ ״תגדיר מכירה.״ עניתי מנסה להיתחמק ממנו ״אנסטסיה תעני לי״ לא עניתי והתחלתי להיתרחק ממנו אך פתאום הרגשתי את ידו מושכת בידי ״אנסטסיה תעני לי!״ ״אני לא חייבת לך כלום״ ״אני השליט שלך אז את תעני לי״ ״אתה ממש לא השליט שלי או בכלל שליט אז תפסיק להיתנהג אליי ולכל הנשים שבממלכה כאילו הן החפץ האישי שלך, אז פשוט תפסיק את זה!״ התפרצתי עליו והתחלתי לרוץ מתחמק ממנו ויצאתי מהדלת האחורית לכיוון החצר, הלכתי לאיזה עץ שהיה שם ופשוט התיישבתי מתחתיו, מה אני הולכת לעשות עכשיו??