כוכבים מאירים את השמים, הירח משתקף במים וידיו של ג'ייק מצמידות אותי קרוב אליו. זה היה הלילה המאושר בחיי. הכל כל כך מושלם ואני מתפללת שלא יגמר. אך גם הסוף לרגע הזה חייב להגיע והוא באמת מגיע, יחד עם השמש העולה שצובעת את השמים מחדש. כשאנחנו יוצאים מהמים יש תחושה שונה. אף פעם לא הייתי בטוחה בשום דבר, לא סמכתי על אף אחד, אבל הפעם אני מרגישה שזה שונה. אני בטוחה במה שיש לי עם ג'ייק ואני סומכת עליו כמו שלא סמכתי על אף אחד מעולם.
כשאנחנו מגיעים הביתה חיוכו של ג'ייק מתרחב והוא מביט בי במבט מלא חיים אך אני יכולה לראות חשש מבזיק בעיניו, ואני יכולה להבין את זה. אני מפחדת לאבד אותו שוב בדיוק כמו שהוא מפחד לאבד אותי. "אני עייפה" לחשתי כדי לא להעיר את את קרלה והוא נאנח בעצב. "שנינו צריכים לנוח קצת-" עצרתי והנחתי את ידי סביב צווארו. "אבל אחרי זה, אני מבטיחה שלא תצליח להתרחק ממני" חייכתי אליו והצמדתי את שפתינו לנשיקה ארוכה. "טוב" הוא לחש אל שפתיי ולאחר מכן שחרר אותי ללכת אל חדרי.
לאחר שהחלפתי לבגדים יבשים, נשכבתי במיטה והבטתי אל התקרה, מדמיינת את הכוכבים והירח סביבי. "אני מאושרת" לחשתי לעצמי ועצמתי את עיניי, נותנת לחשכה נעימה לקחת אותי.
~~~~~~~~
"רוצי!" צווחה מהדהדת סביבי ורגלי מתחילות לזו, לוקחות אותי אל תוך הערפל. אני רצה מבלי לראות לאן וקולות עדיין מהדהדים סביבי. הפחד משתק אותי כשאני רואה צללית שחורה עוברת מולי במהרה. "מי שם?" צרחתי בכל קולי וניסיתי לראות מבעד לערפל. "הכל בגללך" קול מוכר לחש באוזניי ויכולתי להרגיש את הבל פיו החמים.
"ג'ייק?" הסתובבתי במהירות, אך לא היה שם אף אחד. למה ג'ייק אמר שהכל בגללי? למה הוא מתכוון? בהלה תקפה אותי וגרמה לרגליי ללכת באטיות אל מקום לא ידוע. "תראי מה עשית" קולו של ג'ייק נשמע שוב, אך הפעם הוא חלש יותר ופגיע. "מה עשיתי?" כיווצתי את גבותיי בחוסר הבנה ולפתע כל הערפל נעלם, משאיר אותי בחלל ריק וחשוך. "ג'ייק, איפה אתה?" הסתובבתי סביב עצמי וחיפשתי זכר כלשהו לדמותו. "הוא פה" קול נוסף נשמע ועיניי נפערו בפחד. "לוק" לחשתי לעצמי וכיווצתי את אגרופי. "תסתובבי" לוק לחש בזעם וזה בדיוק מה שעשיתי. "לא!" צווחתי והאוויר יצא מראותי כשראיתי את ג'ייק שכוב על הרצפה כשסכין תקועה בבטנו התחתונה.
"לא, לא! בבקשה" דמעות ירדו מעיניי ללא שליטה והכאב בחזי היה בלתי אפשרי לתיאור. רצתי אליו כשרגלי בקושי מחזיקות את גופי ונפלתי ארצה לידו. "ג'ייק, בבקשה תפקח את העיניים" ניערתי את גופו, אך כל מה שהרגשתי זה קור. "מה עשית?" צווחתי על דמותו המטושטשת של לוק. הבכי הפך לכואב, אך הוא לא מפסיק. כאב כל כך עמוק, שובר אותי ושורף את ליבי. "אני לא עשיתי את זה אמנדה, את עשית" הוא לוחש ועיניי נפערות כשדם מטפטף מידיי. "לא!" צרחתי בפעם האחרונה אל תוך החלל האפל שנבלעתי לתוכו.
~~~~~~~~~
עיניי נפקחו במכה כואבת והאוויר חזר לראותי בנשימה אחת. "זה רק חלום" יד מנחמת ליטפה את ראשי וכשראיתי את דמותו של ג'ייק הקלה שטפה אותי. "הכל בסדר אמ', אני כאן" הוא לחש בדאגה והצמיד אותי אליו. דמעות החלו לרדת מעיניי והתחושה הזאת שהרגשתי כשחשבתי שאיבדתי אותו לא עוזבת אותי. "על מה חלמת?" הוא הניח את ידו סביבי ודאגה נשמעה בקולו. לא יכולתי לענות, השתתקתי מפחד ואשמה. מה אם יקרה לו משהו בגללי? אני לא אוכל לחיות עם זה.
"לא משנה מה זה היה, זה נגמר. אני כאן ואני לא אתן לשום דבר רע לקרות לך" ידיו הצמידו אותי כמה שיותר קרוב ונשיקה הונחה על ראשי כשדמעות הרטיבו את חולצתו. "הוא בחיים לא יניח לי" מלמלתי לתוך חולצתו וגופו התקשח. "אל תגידי את זה. ביחד אנחנו נעיף את החולה נפש הזה מהחיים שלנו" ידו נשלחה אל פני, גורמת לי להביט בעיניו וברגשות המעורבים שיש בהן. "שלנו?" חיוך קטן התפרס על שפתי וליבי האיץ. "כן, אנחנו ביחד בזה" הוא ניגב את דמעותיי בידיו והבהיר לי עם מבטו שהוא לא הולך לשום מקום. ליבי דהר וההרגשה המוזרה שאני כל כך אוהבת הציפה אותי. הרגשתי כל כך בטוחה איתו אבל לא יכולתי להתעלם מהפחד שיקרה לו משהו ועוד באשמתי. זה אכל אותי מבפנים לא משנה כמה ניסיתי להדחיק את זה. הבטחתי לג'ייק שאני לא אתן לדברים כאלה להפריד בנינו, אבל איך אני יכולה להיות שלווה כשאני יודעת שלוק יכול לפגוע בדבר היחיד שאי פעם אהבתי?
"אל תחשבי על דברים רעים" קולו העיר אותי ממחשבותיי ונראה שהוא יודע בדיוק מה הן. "אני לא רוצה שתטרידי את עצמך עם מחשבות על מה יכול להיות. אנחנו מאושרים עכשיו וזה כל מה שחשוב" ידו מלטפת את פני וחיוך פרוס על שפתיו. הוא רוכן אלי עם ראשו ומניח נשיקה עדינה על שפתיי. "את הכל בשבילי" ג'ייק לוחש ומביט בי בעיניו הכחולות, מטביע אותי בתוכן. "אני לא יכולה להסביר במילים מה שאני מרגישה" הנחתי את ידיי על פניו ומשכתי אותו לנשיקה ארוכה. כמו תמיד אני לא מצליחה לומר מה בדיוק אני מרגישה, אבל אני מקווה שג'ייק יודע את זה.
"אני אוהב אותך" חץ חדר לליבי והכל סביבי עצר. "מה?" פי נפער וליבי התפלל ששמעתי נכון. "אני - אוהב - אותך" הוא הביט אל תוך עיניי ואמר באיטיות, גורם לכל גופי לבעור . "לא האמנתי שזה מרגיש ככה ולא ידעתי איך להגיד לך את זה. פחדתי להבהיל אותך או שאולי לא תרגישי כמוני, אבל אני לא יכול לעצור את עצמי יותר" ידו מלטפת את פני ואני מנסה לעקל את מילותיו. אני כבר יודעת מה אני מרגישה כלפיו וזה יותר חזק מכל מה שאי פעם הרגשתי, אבל לא חשבתי שהוא מרגיש כמוני לפחות לא באותה מידה ולא תיארתי לעצמי בכלל ששלוש מילים פשוטות שעד עכשיו היו חסרות משמעות יגרמו לי להרגיש כך. זאת הרגשה שאני לא יכולה לתאר במילים או מעשים, אני יכולה רק להרגיש אותה בוערת בתוכי וזורמת בגופי.
*********************
אני עמוסה בזמן האחרון ולכן לוקח לי זמן להעלות פרקים ובגלל זה הם גם יותר קצרים, אבל אני משתדלת לכתוב בכל זמן פנוי שיש לי.
לגבי סיום הסיפור, הוא לא נגמר וכנראה גם לא יגמר בקרוב אז תמשיכו לקרוא ולהתעדכן ;)
שבת שלום❤
ואני מקווה שאהבתן את הפרק 😊
YOU ARE READING
HOLD ME CLOSE
Romanceחיי לא היו קלים. בכל יום נאבקתי רק כדי לשרוד, בתקווה שיום אחד אוכל לברוח ולהיות חופשיה. כל מה שהכרתי היה כאב, פחד והשפלה. לא האמנתי שיום אחד אפגוש בגבר שישנה את חיי ויגרום לי לראות את העולם אחרת, להרגיש דברים שלא הרגשתי בעבר. בריחה כבר לא הייתה אפשר...
