נכנסו אל הרכב בכוונה ללכת ולשהות בבית מלון הלילה, אבל כשהגענו אל היציאה נתקלנו בג'יפ שחור וגדול ששלג עוד לא הספיק להיערם עליו. "נו באמת" ג'ייק נהם והכה בהגה בכעס. "של מי הרכב הזה?" כיווצתי את עיניי כשהבנתי שלא ראיתי אותו בעבר. "זה הרכב של ההורים שלי" הוא הידק את לסתו והוציא את המפתחות, משתיק את המנוע. "למה הם חסמו את הדרך?" הבטתי בו בשאלה, אך הוא רק הוציא את הטלפון שלו ממכנסיו ולאחר חיוג קצר הצמיד אותו לאוזנו. "אני צריך מונית לרחוב 'קאסל' 58" הוא ביקש ולאחר כמה המהומים ניתק את השיחה. "אני לא מאמינה שבסוף ככה אנחנו מבלים את החופש שלנו" נאנחתי ונשענתי לאחור.
"היי" הוא הניח את אצבעותיו על סנטרי וסיבב את פניי אליו. "אנחנו נלך מפה ואני מבטיח לך שנבלה את החופש שלנו איך שרק תרצי" הוא חייך אלי ורכן לנשק את שפתיי. "רציתי להיות בבית, איתך ועם קרלה בחג המולד" התנתקתי ממנו והוא השפיל את עיניו לרגע. "אני מצטער שההורים שלי הרסו לנו את התוכניות" עיניו הביטו בי בכעס, אך הוא לא הופנה אלי. "זאת לא אשמתך וגם לא אשמתם" הסברתי והוא נראה מבולבל. "אני לא מבין. את מצדיקה את מה שהם עשו?" גבותיו הורמו בהפתעה. "לא, אבל אני יכולה להבין אותם. יום אחד הם חוזרים ורואים את הבן שלהם עם מישהי כמוני-" "מישהי כמוך? אני לא נתתי לאבא שלי לדבר עלייך ככה ואני לא אתן לך. אני לא מבין למה את מורידה את עצמך ככה" הוא קטע אותי בכעס. למה הוא כועס כל כך בגלל זה. בסך הכל אמרתי שאני מבינה אותם.
"אני-" התחלתי אך צפצוף של מכונית עצר אותי וכשהרמתי את ראשי ראיתי את המונית שג'ייק הזמין. התכוונתי להשלים את משפטי לפני שנצא מהמכונית, אבל ג'ייק פשוט יצא מבלי לומר מילה. אני לא מבינה מה אמרתי שכל כך הכעיס אותו. יצאתי אחריו ולמרות שרציתי הסבר, העדפתי לעזוב את זה כרגע. הריב עם הוריו הספיק לי ואני ממש לא רוצה לריב ג'ייק עכשיו. "קר" מלמלתי לעצמי בעוד אדי קור ממלאים את האוויר. "תכנסי" ג'ייק פתח את הדלת עבורי כשעל פניו עדיין מבט זועף. "תודה" לחשתי ונכנסתי אל הרכב החם, מרגישה איך כל גופי מתחיל להפשיר.
"למלון הילטון" ג'ייק נכנס ולאחר כמה שניות הנהג התחיל בנסיעה. שקט שרר ברכב למשך דקות ארוכות וג'ייק לא העיף בי אפילו מבט אחד. הנחתי את ידי על ידו בתקווה שאולי עכשיו אזכה לצומת ליבו, אך הוא פשוט המשיך לבהות אל מחוץ לחלון. החזרתי את ידי אלי ונשענתי לאחור, מתפללת שהוא לא ימשיך להתנהג ככה בגלל דבר טיפשי כזה. "תגידי אני לא מכיר אותך?" קולו של הנהג העיר אותי ואת ג'ייק. "מה?" שאלתי והבטתי במראה, מביטה בעיניו השחורות ועוצרת את נשימתי כשהבנתי מאיפה הוא מכיר אותי. "יש בעיה?" ג'ייק נדרך ועיניו של הנהג ירדו ממני סוף סוף. "לא, רק אמרתי לחברה שלך שהיא מוכרת לי" הוא הסביר ומיהרתי לשלול את השערתו, מתרצת שכנראה התבלבל עם מישהי אחרת.
YOU ARE READING
HOLD ME CLOSE
Romanceחיי לא היו קלים. בכל יום נאבקתי רק כדי לשרוד, בתקווה שיום אחד אוכל לברוח ולהיות חופשיה. כל מה שהכרתי היה כאב, פחד והשפלה. לא האמנתי שיום אחד אפגוש בגבר שישנה את חיי ויגרום לי לראות את העולם אחרת, להרגיש דברים שלא הרגשתי בעבר. בריחה כבר לא הייתה אפשר...