"מה הולך פה?" קולה של קרלה נשמע מאחורינו וגרם לנו לקום ולהתייצב מולה. "אתם תהיו חולים ככה!" היא אמרה בדאגה וביקשה מאחת המנקות להביא לנו מגבות. גרמנו להצפה במטבח והיא דואגת שלא נהיה חולים? מעולם לא פגשתי אישה כמוה. "זה בסדר. אני אלך להביא משהו כדי להוציא מכאן את המים" אני מסתובבת כדי ללכת, אך קרלה עוצרת אותי עם קולה. "מה פתאום! את עולה להתקלח ואחר כך שותה שוקו חם" היא מסבירה עם חיוך על פניה ואני מרגישה את החמימות בתוכי. "אני אסיים לתקן כאן" ג'ייק אמר לפתע וגרם למבטינו להסתובב אליו. "אתה בטוח שאתה לא רוצה שאני אקרא למישהו?" היא הרימה את גבתה בשאלה והביטה בבגדיו הספוגים. "אני אסתדר" הוא קבע והוריד את חולצתו, מה שגרם לבטני להתהפך ולעיניי לבחון את גופו. "אתה בטוח שאתה לא רוצה שאני אעזור לך?" שאלתי, בוהה בשריריו זזים. "או, לא. מספיק שאחד מתעקש לעשות עבודות בית כאן, את הולכת להתקלח" קרלה נפנפה בידיה ומשכה אותי מהמטבח ללא אזהרה.
לאחר מקלחת מרעננת לבשתי בגדים חמים וירדתי למטה. השתדלתי לסיים את המקלחת כמה שיותר מהר כדי שמחשבות לא יצוצו בראשי ויהרסו את הפיוס שלי ושל ג'ייק. אני עדיין כועסת עליו וזה ממש לא הולך להיגמר ככה, אבל בינתיים אני רוצה להיות איתו בלי לחשוב על כל מה שהיה. התגעגעתי אליו כל כך במשך כל הזמן הזה ועכשיו שהוא כאן, אני רוצה כמה דקות איתו לפני שאנחנו חוזרים אל המציאות בה הוא לא סיפר לי שהוא מאורס וגר עם מישהי.
"סיימת?" שאלתי את ג'ייק כשהוא קם מרצפת המטבח. "כן" הוא מסתובב אלי כשפלג גופו העליון חשוף לגמרי בפניי. "אתה צריך להתלבש" אני קובעת ומנסה להסיר את מבטי מגופו המושלם. "לא נראה שזה מפריע לך" הוא צוחק בהתגרות ומשלב את ידיו על חזהו. "זה מפריע לי להתרכז" נשכתי את שפתי התחתונה והרמתי את מבטי אל פניו של ג'ייק. "אז אולי אני צריך לעשות את זה יותר" חיוך מתפרס על שפתיו ואני מנידה בראשי כשחיוך מתגנב גם אל שפתיי.
"לך תתקלח" "תצטרכי לתת לי משהו בתמורה" הוא אמר בשעשוע, מתקרב אלי. "כמו מה בדיוק?" כיווצתי את גבותיי, משתתפת במשחקו. "כמו זה" הוא לחש לפני שמשך אותי אליו וריסק את שפתיו על שפתיי. ליבי הלם במהרה והרגש שרק הוא גורם לי להרגיש הופיע שוב. "תאכלו אחד את השני אחרי שתתקלח" קולה של קרלה הפתיע אותנו שוב ומילותיה גרמו ללחיי להאדים. "בסדר" ג'ייק נאנח והניח נשיקה קטנה על שפתיי לפני שעלה למעלה.
"אני שמחה לראות שהתפייסתם" קרלה חייכה אלי ופרצופי התעקם מעט בחוסר הסכמה. "אני לא חושבת שהתפייסנו לגמרי, אבל אני פשוט לא רוצה לחשוב על הדברים האלה עכשיו" הסברתי והבנה נראתה בעיניה של קרלה. "תני לכם את הרגע הזה, התגעגעתם אחד לשנייה. אחרי זה תבהירו את הדברים ביניכם" היא אומרת בדיוק מה שאני צריכה לשמוע והחום שלה גורם לי להרגיש בטוחה יותר במעשיי.
YOU ARE READING
HOLD ME CLOSE
Romansחיי לא היו קלים. בכל יום נאבקתי רק כדי לשרוד, בתקווה שיום אחד אוכל לברוח ולהיות חופשיה. כל מה שהכרתי היה כאב, פחד והשפלה. לא האמנתי שיום אחד אפגוש בגבר שישנה את חיי ויגרום לי לראות את העולם אחרת, להרגיש דברים שלא הרגשתי בעבר. בריחה כבר לא הייתה אפשר...
